בין היבואן לבין הממונה על התקינה ומכון התקנים התגלעה מחלוקת שעניינה פרשנות תקן וכפועל יוצא מכך דרך בדיקת הטובין, בהתאם לפרשנות. בעניין זה הוגשה תובענה לסעד הצהרתי המורה על פרשנותו הנכונה של התקן.
על אף הגשת התובענה, דרש מכון התקנים לחלט את הערבות הבנקאית שהפקיד היבואן. מאחר וסכומה של הערבות הבנקאית אינו גבוה, חילוט הערבות כשלעצמו לא היה מסב נזק משמעותי ליבואן, אלא שעל פי נהלי מכון התקנים, חילוט ערבות של יבואן גורם אוטומטית להכנסת שמו של היבואן שחולטה ערבותו אל רשימת היבואנים מפרי האימון במכון. הימצאות ברשימה כזו משמעותה – נוהל מתן אישורי ת"ר מחמיר, משטר בדיקות חמור והכבדות על היבואן, המסתכמות בעלויות כבידות.
היבואן הגיש בקשה לסעדים זמניים בה התבקש בית המשפט הנכבד להורות למכון התקנים שלא לחלט את הערבות ושלא להכניס את מרשתנו לרשימה זו. לאחר הגשת הבקשה, הגיעו הצדדים להסדר לפיו חילוט הערבות לא יביא לפגיעה במעמדו של היבואן והוא לא יועבר לרשימת היבואנים מפרי האימון במכון.
עו"ד גיל נדל, יחד עם עו"ד הילה וולגמוט ממשרדו, ייצגו את היבואן.
אלקטרוניקה אוסקר סמי בע"מ נ' משרד התמ"ת ומכון התקנים הישראלי, בש"א (י-ם) 5440/07.
עדכוני מכס ורגולציה
