גיל נדל משרד עורכי דין

 

יבוא אישי של רכב - חידושים והגבלות

 
עוד בנושא
בג"ץ סירב להתערב ברגולציה האוסרת על יבוא פחם
ניתן לבטל בדיעבד אישור לשיווק טובין
דברי הסבר לתיקון החדש לצו יבוא חופשי (טיוטה מיום 23.8.10)
דברי הסבר לתיקון החדש לצו יבוא חופשי (טיוטה מיום 23.8.10)
עוד בנושא
יבואנים אישיים של רכב: משרד התחבורה עיכב את הנפקת רישיונות היבוא, ובשל כך נאלץ לשלם יותר מיסים
על הנוהל החדש בדבר הגשת אישורים ורשיונות ביבוא טובין
מבוא קצר לפקודת היבוא והיצוא
שתי פנטזיות לעתיד הקרוב
אבסורד (!) - ההנחיות החדשות לגבי צירוף אישורים ורישיונות לטובין מיובאים
לפעמים כלל לא מדובר בהפרה של פקודת היבוא והיצוא
בעיות הנלוות לאופן פעולת ועדת היבוא
בעיות קשות בהטלת כופר כסף
המועד הקובע להצגת אישורים על פי פקודת היבוא והיצוא
חוקיות היבוא – הצלחה בבית המשפט
בית המשפט העליון: מכון התקנים ימשיך להיות הגוף הבלעדי הבודק טובין מיובאים לצורכי התאמה לתקן
בית המשפט העליון דחה עתירה של יבואן כנגד תקן הכרזה על רשמיות תקן
הרפורמה בבדיקת התאמה לתקן של טובין מיובאים
לתשומת לב מנהלי חברות – הוחמרה הענישה בחוק התקנים
"מיוצר בישראל"? MADE IN THE EU?
עוד בנושא


עו"ד גיל נדל
 
בשנת 2007 נכנסו לתוקף התקנות החדשות העוסקות בערך טובין לצרכי מכס שיובאו ביבוא אישי (לרבות כלי רכב). אם בעבר, רשות המכס הייתה רשאית לפסול מחיר של רכב שיובא ביבוא אישי, אשר היה נמוך בלמעלה מעשרה אחוזים ממחיר המחירון המצוי בידי המכס, הרי שכיום חייבת רשות המכס, במישור העקרוני, לקבל את המחיר שהוצהר על ידי היבואן האישי, גם אם מדובר במחיר נמוך. אמנם החוק מאפשר לרשות המכס לבקר את הנתונים והמסמכים, ובאם אין הם מספקים אותה – לדרוש הפרשי מס, אולם אין מדובר בפסילה אוטומטית, והעניין נתון לביקורת בית המשפט. וכך למשל, בפסק דין שניתן לאחרונה, קיבל בית המשפט את עמדת היבואן האישי, ודחה פסילת מחיר של פולקסווגן טוארג. בשיעור מסוי של כ – 120% על רכבים מיובאים, יש משמעות רבה לכל דולר שנחסך מהיבואן.
 
השילוב בין התקנות החדשות של המכס לבין הדולר הנמוך ומשבר הסאב-פריים בארה"ב (שלווה במכירת נכסים מסיבית של חייבים) יצר הזדמנות עסקית ליבוא אישי של רכבי יוקרה מארה"ב לישראל במחיר הנמוך בעשרות אחוזים ממחיר היבואן הרשמי בישראל.
 
ואולם, בד בבד עם הקלת המכס, חלה החמרה בתחום הרגולציה – רשיונות היבוא הנדרשים לצורך יבוא כלי רכב. מבלי שניכנס לשאלה – המעניינת כשלעצמה – בדבר סמיכות האירועים, נציין כי עד אפריל 2008 ניתן היה לייבא ביבוא אישי רכב מארה"ב, גם כזה שיוצר באירופה, ועם יבואו לישראל נדרש היבואן לבצע התאמה של הרכב לתקן ישראלי. הצורך בהתאמה לתקן נבע מכך שהתקן הישראלי מבוסס על התקן האירופי, בעוד שרכבים אירופים המיובאים לארה"ב עומדים בדרישת התקן האמריקאי. ואולם, בהודעה שהוצאה על ידי משרד התחבורה בחודש מרץ 2008, נמסר כי החל מ-15.4.08 לא יתאפשר לייבא ביבוא אישי כלי רכב בתקינה אמריקאית, אלא אם כן הרכב יוצר באחת ממדינות נפט"א (ארה"ב, קנדה, ומקסיקו). פירושו של דבר, שמעתה ניתן יהיה לייבא מארה"ב רק רכבים אמריקאיים, בעוד שרכבים אירופים הנמצאים בארה"ב (שמן הסתם עומדים בתקינה האמריקאית) לא יותרו ביבוא לישראל.
 
כנגד החלטה זאת של משרד התחבורה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב עתירה של מספר יבואנים, וביניהם חברת יבוא אישי ישיר. בינתיים דחה בית המשפט את הבקשה לסעדים זמניים, תוך שהעתירה לסעד קבוע נותרה תלויה ועומדת. אמנם דחיית בקשה לסעד זמני אינה מחייבת שכך תהיה תוצאת פסק הדין הסופי, אך היא משדרת איתות בכיוון מסוים.
 
למעשה, הנוהל החדש מבוסס על תקנה 282(ג) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, הקובע כי תקני הרכב יהיו מבוססים על התקנים האירופיים למעט כלי רכב שיוצרו במדינות נפט"א שלגביהם תתבסס התקנה על דרישות התקינה האמריקאית והישראלית. נוסח התקנה נראה ברור, כפי שגם העיר בית המשפט כשדן בשאלת סמכותו העניינית לדון בעתירה, אלא שספק מסוים קיים בעניינו בשאלה האם תקנה 282 הנ"ל עולה בקנה אחד עם הוראות הסכמי הסחר שישראל חתומה עליהם.
 
כך, למשל, יכולה להישמע טענה כי התקנה והנוהל עומדים בניגוד להסכם הסחר עם האיחוד האירופי, שכן מדובר בהכבדה משמעותית של יבוא מוצרים מתוצרת האיחוד, אשר מוצרים מתוצרת ארה"ב אינם כפופים לה, והיא מהווה מחסום סחר בלתי מכסי ואמצעי שווה ערך להגבלה כמותית. כמו כן, ההקלה ברגולציה הניתנת לרכבים המיוצרים בארה"ב, אשר נשללת מרכבים אירופיים, עלולה להוות הפרה של עקרון "האומה המועדפת ביותר" הקבוע בהסכם GATT, דהיינו שכל הקלה שניתנת לסחר עם מדינה אחת החברה ב-WTO צריכה להינתן גם למדינה אחרת.
 
שאלה לא פשוטה היא מה עושים עם זה. ככלל, אין תחולה ישירה למשפט הבינלאומי במשפט הפנימי. כלומר, לא ניתן לאכוף דבר הוראת הסכם בינלאומי באמצעות בית משפט בישראל. מצד שני, קיומו של הסכם בינלאומי הוכר בפסיקה כרכיב בעל משקל בשיקול הדעת המינהלי. מכאן, שניתן לטעון כי הוצאת הנוהל היתה צריכה להביא בחשבון את קיומן של ההוראות הרלבנטיות בהסכמים הבינלאומיים. האם בית המשפט יהיה נכון לפסול חקיקת משנה בשל כך? ספק, שכן מהלך כזה יצריך תעוזה מצד השופט היושב בדין.
 
מצב הדברים הנוכחי הוא שניתן לייבא מארצות הברית רכב המיוצר בצפון אמריקה (ארה"ב, קנדה, מקסיקו), אשר עומד בתנאי התקינה באמריקאית, ואין חובה שהוא יעמוד בתקינה האירופית. עדין, בתנאי השוק הנוכחיים - קיומו של שער דולר נמוך ומחירי רכב נמוכים בארה"ב עקב משבר הסאב-פריים - מדובר במצב נוח למדי.
 
כמובן שעל הקונה להקפיד לעמוד בתקנות המכס הרלבנטיות, דהיינו, שעל מנת שרשות המכס תקבל את המחיר ששולם מוכר כבסיס לחישוב המכס כדאי שבידי הקונה יהיה חשבון מכר והסכם שבו יפורטו המקום שבו הוכן המסמך ותאריך החתימה עליו, השם והמען של המוכר ושל הקונה, תיאור הרכב, לרבות שם יצרן הרכב, דגם הרכב ומספר השלדה של הרכב, תיאור הנסיבות העשויות להשפיע על ערך הרכב,  מחיר הרכב תוך פירוט הנחות, אם ניתנו, ומד אוץ של הרכב. מומלץ גם שבידי הקונה יהיה תיעוד מדוייק של אופן העברת התשלום למוכר (תדפיס העברה בנקאית וכו'). גם נציע, ועל מנת למנוע התדיינות מיותרות, שהקונה יחזיק בידיו תיעוד (למשל - הצעות מחיר מהאינטרנט) של עיסקאות למכירת רכב זהה/דומה במחירים הדומים למחיר שהקונה שילם.