מכירת סב"ן-האם רשות המכס צריכה להודיע ליבואן על מכירת הטובין כסב"ן?

אחסנה

עובדות המקרה: משפחת מהרביניאן שלחה משלוח הכולל שטיחים פרסיים בהובלה אווירית ממצריים לישראל. חברת ההובלה  Air Sinai אשר בצעה את המשלוח שכחה לרשום את המטען במצהר הטיסה, כיוון שכך המטען הגיע לארץ (23.03.92) ללא מסמכים מזהים ונרשם כ"יתיר" אצל ממ"ן. חודשיים לאחר מכן, ב- 04.05.92, הגיע נציג המשפחה לשחרר את המטען, ומשנאמר לו כי עליו לשלם כסף עבור דמי אחסנה, סירב, והמטען לא שוחרר. בתאריך 23.07.92 נמכרו השטיחים כסחורה בלתי נתבעת במכרז. המשפחה תבעה את המובילים האוויריים המעורבים בענין, את המכס, ואת ממ"ן.

התובעים טענו כנגד רשות המכס, כי היה על רשות המכס להודיעם לפני מכירת הטובין כסב"ן.

רשות המכס התגוננה בטענה כי לא מוטלת עליה חובה ליידע את בעל הטובין אודות המכירה.

פסק הדין: בית משפט השלום בתל אביב קיבל את עמדת רשות המכס כי אין כל הוראה חוקית המחייבת אותה להודיע לבעלי הסחורה על הכוונה למכירת הסחורה לאחר 90 יום במקרה שלא נדרשה. בית המשפט גם ציין את האשם התורם של המשפחה שלא עשתה דבר להקטנת הנזק, ולא דאגו מצידם, ולו באופן מינימלי, ליידע את הרשויות כי בדעתם לתבוע את המטען בעתיד.

בית המשפט המחוזי, בערעור, אישר את רוב קביעותיו של בית משפט השלום.

פרשנות: אשר לשאלה האם על רשות המכס להתריע על חלוף המועד לתביעת הטובין, נראה לענ"ד כי מסקנתו של בת המשפט אינה נקייה מביקורת. ככלל, על הרשות חלה חובה לנהוג בהגינות כלפי האזרח, ויתכן שהיא חבה בחובת זהירות כללית כלפי בעל הטובין. ואולם, אין ספק כי בנסיבות המקרה, התנהגותם של התובעים עמדה להם לרועץ, וכידוע -  Bad case makes bad law.

פסק הדין נוגע בהיבטים נוספים וחשובים, ונרחיב עליהם את הדיבור באחד הגליונות הבאים של העלון. 
 

בית המשפט המחוזי בתל אביב - ע"א 1580/00 מוהטרם אגהיי מהרביניאן נ` בית המכס, ניתן ביום 10.9.02.

 

 לראש העמוד