גיל נדל משרד עורכי דין

 

לתשומת לב מנהלי חברות – הוחמרה הענישה בחוק התקנים

עוד בנושא
בג"ץ סירב להתערב ברגולציה האוסרת על יבוא פחם
ניתן לבטל בדיעבד אישור לשיווק טובין
דברי הסבר לתיקון החדש לצו יבוא חופשי (טיוטה מיום 23.8.10)
דברי הסבר לתיקון החדש לצו יבוא חופשי (טיוטה מיום 23.8.10)
עוד בנושא
יבואנים אישיים של רכב: משרד התחבורה עיכב את הנפקת רישיונות היבוא, ובשל כך נאלץ לשלם יותר מיסים
על הנוהל החדש בדבר הגשת אישורים ורשיונות ביבוא טובין
מבוא קצר לפקודת היבוא והיצוא
שתי פנטזיות לעתיד הקרוב
יבוא אישי של רכב - חידושים והגבלות
אבסורד (!) - ההנחיות החדשות לגבי צירוף אישורים ורישיונות לטובין מיובאים
לפעמים כלל לא מדובר בהפרה של פקודת היבוא והיצוא
בעיות הנלוות לאופן פעולת ועדת היבוא
בעיות קשות בהטלת כופר כסף
המועד הקובע להצגת אישורים על פי פקודת היבוא והיצוא
חוקיות היבוא – הצלחה בבית המשפט
בית המשפט העליון: מכון התקנים ימשיך להיות הגוף הבלעדי הבודק טובין מיובאים לצורכי התאמה לתקן
בית המשפט העליון דחה עתירה של יבואן כנגד תקן הכרזה על רשמיות תקן
הרפורמה בבדיקת התאמה לתקן של טובין מיובאים
"מיוצר בישראל"? MADE IN THE EU?
עוד בנושא

מנהלי חברות שיש להם ממשק עם חוק התקנים, ולא רק הם, חייבים להכיר את תיקון חוק התקנים מיום 1.8.05. מדובר בתיקון משמעותי ביותר, שעיקרו נמצא בתחום הענישה והאכיפה, ובמסגרתו הוחמרה הענישה על עבירות תקינה, וכן הורחבה סמכותו של הממונה על התקינה.

עונשו המירבי של מי שמייצר, מייבא, מוכר או מייצא מוצר שאינו עומד בתקן רשמי (למעט ענייני סימון) הוחמר והועמד על שנת מאסר או קנס של 202,000 ₪. כזה הוא גם עונשו של מי שמסמן מוצר בתו תקן ללא הרשאה, ומי שמפריע לממונה להשתמש בסמכויותיו (תפיסת מוצרים במסגרת עריכת ביקורת ועוד). עונשו המירבי של המבצע עבירה בכל הנוגע לענייני סימון הקבועים בתקן רשמי הועמד על חצי שנת מאסר או קנס בגובה 67,300 ₪. במידה ומבצע העבירה הינו תאגיד – עונשו הינו קנס כפול, דהיינו 404,000 ₪ על ייצור, יבוא, מכירה או ייצוא של מוצר שאינו עומד בתקן רשמי, ו – 134,600 ₪  במקרה של סימון שלא בהתאם להוראות התקן הרשמי. בית המשפט שהרשיע בעבירה לפי חוק התקנים זה רשאי, בנוסף על כל עונש שהוא מוסמך להטיל, לצוות על חילוטו של מצרך שנעברה בו העבירה או על התיקון או ההשמדה של המצרך.

התיקון החדש כולל התייחסות מפורטת לאחריותו של נושא בתאגיד למניעת עבירות על חוק התקנים. החוק קובע כי נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות על החוק על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו, ועונשו של מי שהפר את חובתו – קנס בגובה 67,300 ₪. מיהו נושא משרה? החוק מגדיר "נושא משרה" כתור מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.  החוק מוסיף ומטיל אחריות בחלק מן העבירות (כגון ייצור, ייבוא מכירה או ייצוא של מוצר שאינו עומד בתקן הרשמי) גם על דירקטורים.

בנוסף על אחריות של נושא משרה בתאגיד, החוק החדש קובע חזקה לרעת נושא המשרה, דהיינו - אם נעברה עבירה על החוק על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

התיקון החדש מרחיב את סמכותו של הממונה על התקינה ומאפשר לו להוציא צווים  מנהליים, לתקופה של 60 יום, כאשר בעקבות ייצור, יבוא, מכירה או ייצוא של מוצר שאינו עומד בתקן רשמי, נגרמת פגיעה בבריאות הציבור, בבטיחותו או באיכות הסביבה, או קיימת הסתברות גבוהה שתיגרם פגיעה כזו. הצו המינהלי מורה למי  שגרם לפגיעה או על מי שעומד לעשות כן, להפסיק את המעשה הגורם לפגיעה או להימנע מעשיית המעשה.  

התיקון החדש מאמץ מנגנון הקבוע גם בחוק הגנת הצרכן, והוא מנגנון ההתחייבות אשר משמש תחליף להעמדה לדין. על פי מנגנון זה, מוסמך הממונה לקבל התחייבות מצד מי שנחשד בביצוע עבירה על חוק התקנים, להימנע מביצוע העבירה. יחד עם מתן ההתחייבות רשאי הממונה לדרוש מהחשוד לפרסם מודעות ברבים בענין העבירה ומתן ההתחייבות, וכן לדרוש ערובה למילוי ההתחייבות. בעקבות מתן התחייבות, לא יועמד החשוד לדין.

לראש העמוד