בית המשפט: המקום הראוי להכרעה בהתיישנות תביעת מסי יבוא אינו בשלב סילוק על הסף

עו"ד גיל נדל, עו"ד מורן עוז

 

לאחרונה (18.3.12), דחה בית המשפט השלום בירושלים את בקשת רשות המכס לסלק על הסף תביעת יבואן להשבת מיסי יבוא ששולמו על ידו ביתר.

 

המכס ביקש לסלק את התביעה על הסף בטענת התיישנות לפי סעיף 154 לפקודת המכס (הקובע תקופת התיישנות קצרה של שלושה חודשים), וטענות המכס נדחו ברובן המכריע.

 

כעת, תמשיך להתברר התביעה עד למתן פסק-הדין הסופי. היבואן יוצג על ידי משרד עו"ד גיל נדל.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

 

התגלתה מחלוקת סיווג בין יבואן מסבי כדורים המשמשים לרצועת תזמון במנוע רכב מנועי, לבין רשות המכס, במסגרתה הוציאה רשות המכס ליבואן הודעת גרעון, ומשם החל היבואן לשלם את המסים בהתאם לעמדת המכס.

 

היבואן פנה לבית המשפט השלום בירושלים בתביעה לביטול הודעת הגרעון ולהשבת המיסים ששולמו על ידו ביתר בגין יבוא המסבים לישראל.

 

רשות המכס הגישה בקשה לסילוק על הסף של כל הרשימונים בבסיס תביעת היבואן להשבת המיסים ששולמו ביתר, כאשר טענותיה נחלקו לשתיים: ראשית, כי מרבית הרשימונים שבתביעה התיישנו שכן התביעה בגינם הוגשה לאחר חלוף 3 החודשים הנדרשים להגשת תביעה לפי סעיף 154 לפקודת המכס, ושנית, כיוון שהרשימונים אשר התביעה בגינם הוגשה לפני חלוף שלושת החודשים, לא נשאו את הכיתוב "אגב מחאה" כנדרש לפי סעיף 154(ג) לפקודת המכס.

 

לטענת היבואן, יש לחלק את התקופה בה יובאו הרשימונים לשתיים:

 

האחת,  לתקופה בה טרם התעוררה המחלוקת בין היבואן ורשות המכס והיבואן שילם בגין חלק מהמסבים אשר יובאו על ידו, מסים ביתר, בטעות, וללא ידיעה כי מדובר בסיווג שגוי, ועל כן הוא מבקש את ההחזר בגין רשימונים אלו מכוח סעיף 6 לחוק מיסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר),תשכ"ח – 1968, הקובע תקופת התיישנות של 5 שנים.

 

השנייה, לתקופה בה התעוררה המחלוקת והיבואן נאלץ להתחיל ולשלם אגב מחאה את המסים בגין כל המסבים אשר יובאו על ידו, ולפיכך, הוא תובע החזר של מסים אלו מכוח סעיף 154 לפקודת המכס. לעניין הרישום "אגב מחאה", טען היבואן כי אין צורך לציין זאת כאשר המחאה ידועה היטב לרשות המכס.

 

החלטת בית המשפט:

 

בשלב מקדמי זה של התביעה (סילוק על הסף), קיבל בית המשפט את טענות היבואן כי חלק מן המסים שולמו בתקופה בה המחלוקת טרם הייתה ידועה למי מן הצדדים, ולכן לכאורה, לא חל סעיף 154 לפקודת המכס, ולא חלה ההתיישנות המקוצרת. לפיכך, טענות המכס במישור זה- נדחו.

 

בעניין הרישום "אגב מחאה", קבע בית המשפט כי משהיבואן לא ציין זאת על גבי הרשימונים, יש לדחות על הסף את תביעתו בכל הנוגע למשלוחים אלה ששוחררו בסמוך להגשת התביעה.

 

[ת.א. (שלום ירושלים) 18211-01-11 רקורד- סמי ואהרון כהן בע"מ נ' מדינת ישראל, רשות המיסים, אגף המכס, השופט ראובן שמיע, החלטה מיום 18.3.12. ב"כ הצדדים- ליבואן- עו"ד גיל נדל ומורן עוז ממשרדנו. לרשות המכס- עו"ד רנאד עיד מפרקליטות מחוז ירושלים-אזרחי].

 

הערות:

 

לדעתנו, בעניין חובת הרישום "אגב מחאה", שגה בית המשפט, בכל הכבוד, היות ורישום "אגב מחאה" אינו בגדר דרישת חובה ביחס למס קניה, גם על פי החוק, וגם על פי פסיקות קודמות של בתי המשפט, ובעיקר במצב בו המחאה כבר ידועה. 

לכן, בצד שביעות רצונו מחלקה הראשון של ההחלטה,  בוחן היבואן בימים אלו הגשת ערעור על החלטת בית המשפט בעניין התשלום אגב מחאה.