עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זייתון, קיריל קפלון

רקע:

העותרת, ענק הבטיחות, היא חברה המייבאת וסוחרת בציוד בתחום הטלפוניה והקשר, אשר ביקשה  לייבא ולשווק מגברים סלולריים. החברה קיבלה ממשרד התקשורת אישור בדבר פטור מאישור סוג, ואישור בדבר פטור מרשיון סחר, והחלה לשווק את המגברים. אי לכך, בחלוף חצי שנה נשלל ממנה האישור, בטענה שמגברים סלולריים זכאים להיכנס לגדרי הפטור.

לאור האמור, הגישה החברה עתירה לבג"ץ, כה ביקשה, בין היתר, כי יותר לה להמשיך ולשווק את המגברים בהתבסס על האישורים אשר ניתנו לה.

עובדות המקרה:

במהלך שנת 2014 העניק משרד התקשורת לעותרת אישור בדבר פטור מאישור סוג עבור שורה של מוצרים, ביניהם מגברים סלולריים. נוסף על כך, בינואר 2015 העניק משרד התקשרות אישור בדבר פטור מרישיון סחר לעניין ציוד קצה פטור.

בעקבות קבלת האישורים, החלה החברה לייבא ולשווק את המגברים הסלולריים בישראל, וזאת עד לביקורת אשר בוצעה על ידי משרד התקשורת במהלך שנת 2015, בעקבותיה נשלח לחברה מכתב ממנהל תחום הפיקוח  האלחוטי שדרש להפסיק את שיווק המגברים הסלולריים.

במכתב נטען כי המגברים אינם "ציוד קצה" , וזאת בשונה מטלפונים סלולאריים ומודמים סלולאריים, עליהם חל הפטור.

טענות הצדדים

החברה טענה, כי החלטת משרד התקשרות פוגעת בזכויותיה הקנייניות ובחופש העיסוק שלה, באופן בלתי סביר ובמידה שעולה על הנדרש. נטען כי החברה הסתמכה על האישור שהוענק לה על ידי משרד התקשרות והסתמכות זו ראויה להגנה. עוד נטען, כי ההחלטה שהתקבלה במשרד התקשורת, נמסרה לה מבלי ליתן לה זכות טיעון בנושא. לאור כל אלה, ביקשה העותרת כי בית המשפט יורה על בטלות ההחלטה להורות על הפסקת שיווק המגברים, ועי יותר לה להמשיך לשווקם עד למועד פקיעת האישור.

מנגד טען במשרד התקשורת כי החלטתו להורות לחברה להפסיק את הסחר במגברים סלולריים היא סבירה ומתבקשת מהוראות הדין. לטענתו, המגברים אינם עומדים בתנאים לקבל אישור לפטור, והאישור ניתן בהתבסס על הצהרת החברה שהציוד עומד בתנאי הפטור שמפורטים בצו.

הדיון המשפטי

בית המשפט חילק את הדיון המשפטי לשניים. תחילה, בחן בית המשפט האם מגברים סלולריים נכנסים להגדרת ציוד קצה בהתאם לפרשנות המילולית והתכליתית של החוק. השאלה השנייה אשר נבחנה היא, אף אם יימצא כי המגברים לא נכנסים להגדרת ציוד קצה, ועל כן האישור ניתן בטעות האם הסתמכותה של החברה על מתן האישורראויה להגנה בנסיבות המקרה.

על השאלה הראשונה השיב בית המשפט בשלילה, תוך שהוא קובע כי ציוד קצה מיועד אך לקליטה – דוגמת מכשירים סלולריים - ואילו מטרתם של המגברים היא גם לשדר את האות הנקלט.

בכל הנוגע לשאלה השנייה, בחן בית המשפט את הסתמכותה של החברה על האישור שניתן לה ממשרד התקשורת, אל מול אינטרס הציבור, עקרון חוקיות המנהל ועקרון שלטון החוק.

לאחר איזון האינטרסים, הכריע בית המשפט כי אין לאפשר לחברה להמשיך לשווק את המגברים הסלולאריים, תוך שהוא קובע כי במקרים בהם החלטת רשות אינה חוקית או חורגת בצורה ברורה מסמכותה, יש לאפשר לרשות לתקן את ההחלטה האמורה.

נקבע, כי ההחלטה להקנות את האישור גורמת לכאורה לפגיעה שאינה קלה  באינטרס הציבורי, שכן הותרת האישור על כנו עלולה להשליך על פעילותן התקינה של הרשתות הסלולריות בישראל.

לאור האמור, החליט בית המשפט לדחות את העתירה, אולם בסוף דבריו ציין כי חרף הדחייה, אין משמעות הדבר שנסתם הגולל על האפשרות לפנות לערכאה אזרחית ולדרוש פיצוי כספי בעבור פגיעה שנגרמה לחברה כתוצאה מהתנהלותו של משרד התקשורת.

בגץ 6414/15 ענק הבטיחות נ' משרד התקשורת (פורסם בנבו, 15.08.2016)[החלטה מיום 15/86/2016, לפני כבוד השופטת א' חיות, השופטת ד' ברק-ארז, השופטת ע' ברון. ב"כ הצדדים- ענק הבטיחות - עו"ד הדס ברוה. למשרד התקשורת – עו"ד נחי בן אור].  

*             *             *