בית משפט השלום קבע כי יבואנית כלי רכב מהווה מורשה מטעם יצרנית כלי רכב לקבלת כתבי בית דין.

עובדות המקרה

פלוני הגיש תביעה כנגד יצרן רכב בישראל בבקשה להכיר בתוקפה של המצאת כתב תביעה לידי יבואנית רכבים ומוצרים המשמשת כנציגתה הבלעדית של יצרנית כלי הרכב הוגשה לבית המשפט, לאחר שההמצאה בוצעה, מכוח תקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 העוסקת בהמצאה למורשה בהנהלת עסקים (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי").

תקנה 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי היא מקרה פרטי של המצאת תביעה שצד מגיש לבית המשפט לצד הנתבע, כחלק מזכותו של הצד הנתבע לדעת שמתנהל נגדו הליך, זכות הקרויה "הזכות להליך הוגן". התקנה עוסקת במקרה בו אדם אינו מתגורר באזור השיפוט של בית המשפט ומדובר בתביעה העוסקת בעסק או עבודה נגד אותו אדם. במקרה כזה, קובעת התקנה כי ניתן יהיה להמציא את התביעה למנהל או למורשה העוסק באותו זמן בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באזור השיפוט. כלומר, המצאה זו תיחשב המצאה כדין למרות שהתביעה לא נשלחה ישירות לנתבע עצמו.  

טענות הצדדים

על פי הנטען בבקשה, יבואנית כלי הרכב הינה היבואנית הישירה של יצרנית כלי הרכב, אשר הינה חברה זרה, ומשמשת נציגתה הבלעדית בארץ. על כן, יש לראות ביבואנית כמורשה להנהלת עסקים לצורך המצאת כתבי בית-דין. הבקשה הוגשה בצירוף תצהיר עובדת לשעבר בחברה היבואנית אשר הצהירה על אינטנסיביות הקשר בין יבואנית כלי הרכב לבין היצרנית.

מנגד, יבואנית כלי הרכב טענה כי אינה מהווה מורשה בהנהלת עסקים של היצרנית, כיוון שהיא מפיצה ומשווקת שאינה בלעדית של רכבים מטעם היצרנית. בנוסף טענה היבואנית כי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016 (להלן: "חוק הרישוי") ביטל את הבלעדיות של יבואני הרכב הסדירים, וביניהם את בלעדיותה, ולמעשה מאז חקיקת החוק מעמדה הוא כשל החברה התובעת.

היבואנית אף טענה כי שמה של יצרנית כלי הרכב שונה משלה ולמעשה היא מהווה אישיות משפטית נפרדת ועצמאית אשר מנוהלת בנפרד בכל המישורים, לרבות במישור הכספי והקנייני.

הדיון המשפטי

לצורך הכרעה, בית המשפט הסתייע בשני מבחנים מצטברים מכוח ההלכה הפסוקה, כאשר נטל ההוכחה רובץ על החברה התובעת; הראשון, עניינה של התובענה הוא באותו העסק או באותה העבודה; והשני הוא קיומו של קשר אינטנסיבי בין המורשה הנטען לבין הנתבע, אליו מעוניינים להמציא את כתב התביעה. דרגת האינטנסיביות במסגרת המבחן השני היא חשובה והמבחן להכרעה בה היא האם ניתן להניח כי הגורם בארץ יביא לידיעת הנתבע אשר נמצא מחוץ למדינה את דבר הגשת התביעה ואת תוכנה.

לצורך קביעת רמת שיתוף הפעולה העסקית בין היבואנית ליצרנית כלי הרכב, הסתייע בית המשפט בתצהירים של עובדי היבואנית, בין היתר מנכ"ל החברה. מתצהירים אלה עלה כי בין היבואנית לבין היצרנית מתנהל קשר עסקי אינטנסיבי רציף הכולל תקשורת ישירה ושוטפת, גם לאחר כניסתו לתוקף של חוק הרישוי. בעבר שימשה החברה היבואנית יבואן בלעדי של כלי הרכב וכיום היא היבואן הישיר היחיד בארץ, אשר רוכש את הרכבים ישירות מהיצרנית.

אם כן, בית המשפט השתכנע כי מתקיים קשר אינטנסיבי בין היבואנית ליצרנית וקבע כי החברה התובעת הוכיחה את קיומם של שני מבחני הפסיקה ברמה הנדרשת. לפיכך, הכיר בית המשפט בהמצאה אשר בוצעה ליבואנית כלי הרכב כמורשה בהנהלת עסקי היצרנית כהמצאה כדין.

ת"א (פ"ת) 41383-09-17 ש.ח. לוי ובניו בע"מ נ') LAND ROVEL LTDפורסם בנבו, 9.10.18)

*           *           *