גיל נדל משרד עורכי דין

 

תובענה ייצוגית – סקירה קלה ותמציתית (חלק ראשון)

 
עוד בנושא
יבוא אישי של רכב או קנייה באמצעות סוכנות מקומית?
בית המשפט: יבואנית כלי רכב מהווה מורשה של היצרנית לצורך המצאת כתבי בית דין
לא יוחזר בלו ששולם בגין חוב רבוד
סכסוך בין מפיץ ישראלי ליצרן תורכי של משקאות- יידון בישראל
עוד בנושא
בית המשפט: יש מקום לאפשר הגשת תעודות מקור באיחור קל
בית המשפט: חוזה הפצה בלעדי יכול להיות גם בעל פה
מכירת סב"ן-האם רשות המכס צריכה להודיע ליבואן על מכירת הטובין כסב"ן?
מהפכה בתחום יבוא הרכב לישראל- על פי הצעת חוק רישוי שירותים לרכב , תשע"ג – 3102
פיקוח על יצוא ציוד דו-שימושי
העליון מאשר: בתנאים מסוימים, יקבל נישום מידע על נישומים אחרים
סקירה: האם להקים "סניף" או "חברת בת" בישראל
חוות-דעת של רואה חשבון או יועץ מס - יצירה ספרותית?
בית המשפט: לא בנקל יימחקו על הסף תביעות נגד המכס
בית המשפט: המקום הראוי להכרעה בהתיישנות תביעת מסי יבוא אינו בשלב סילוק על הסף
סכסוך בין מיקרוסופט למפיצה ישראלית יידון בבית המשפט באירלנד
סמכות בתי המשפט בישראל לדון בתביעות בהן מעורב גורם זר
העברת נטל ההוכחה – סוגיה משפטית שמי שעוסק במטענים צריך להכיר
היה או לא היה? על חובת ההוכחה של יבואן הטוען הסכם בלעדיות
בית המשפט: אין למנוע מיבואן מקביל של פיליפס לייבא טלוויזיות LCD
הרפורמה בנמלי הים – נקודות להבהרה
האם ניתן יהיה לקבל פיצויים בשל תחרות בלתי הוגנת?
הסתמכות על ייעוץ משפטי תספק הגנה כנגד אישום פלילי? לא בהכרח
חברות קשורות וערך העסקה לצורכי מסי יבוא - חלק שני
חברות קשורות וערך העסקה לצורכי מסי יבוא - חלק ראשון
על הקשר שבין אשראי דוקומנטרי ונהלי המכס – בעקבות פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב
עוד בנושא

עו"ד גיל נדל, עו"ד דנה זלוטין-אנדרייב

 

תובענה ייצוגית הינה תביעה של תובע יחיד המייצג קבוצת תובעים רבים בעלי עילת תביעה משותפת אחת. מדובר במקרה בהם קיימת לקבוצה שלמה של אנשים עילת תביעה זהה בגינה ניתן לתבוע בבית המשפט. עם זאת, הגשת תביעה ע"י כל תובע לחוד לא תהיינה משתלמת מאחר וסכום התביעה לא יצדיק תשלום אגרות בית המשפט, שכר טרחת עורכי הדין, השקעת זמן ומשאבים.

בעבר עוגנה הזכות להגשת תובענה ייצוגית בחקיקה שונה, אך בשנת 2006 נחקק חוק חדש – חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006, העוסק באופן מלא בנושא והמתייחס אליו בצורה מקיפה ומעמיקה.

לתביעה ייצוגית משמעות אדירה בעידן המודרני. התביעה הייצוגית היא הכלי בידי האזרח הקטן המאפשר לו להתמודד עם גופים גדולים וחזקים, בעלי משאבים כספיים ואף להתגבר על הפער שקיים בין כוחותיו לכוחות אותו הגוף אשר פעל לטענתו באופן שאינו ראוי.

החוק החדש מאפשר להגיש תובענות ייצוגיות בנושאים כגון: ענייני צרכנות, ביטוח, בנקאות, הגבלים עסקיים וניירות ערך, עניינים מסוימים הנמצאים בסמכות בית הדין לעבודה, השבת מיסים שנגבו שלא כדין, מפגעים סביבתיים ועניינים הנוגעים לשוויון.

הגשת תובענה ייצוגית לבית המשפט איננה זכות מובנת מאליה. החוק קובע כי על מנת שתהפוך התובענה המוגשת לבית המשפט לייצוגית, עליה לקבל את אישורו של בית המשפט לכך. לפי החוק בית המשפט רשאי יהא לאשר תובענה ייצוגית אם מצא כי התקיימו בה התנאים אותם הוא מפרט.

הסעדים אשר יתבקשו מבית המשפט במסגרת התובענה יהיו סעדים משותפים לכלל חברי הקבוצה. כל חברי הקבוצה יזכו ליהנות מהסעד שיינתן לטובתם, אף אם לא השתתפו כלל בניהול התובענה. חשוב לציין כי פסק הדין אשר יינתן בתובענה ייצוגית יחייב את כל חברי הקבוצה הן במקרה של זכייה והן של הפסד והוא יצור כלפיהם מעשה בי דין, כך שאף שלא היו צד תביעה, לא יוכלו להגיש תביעה נפרדת בשל אותה עילת תביעה.

ככל שבית המשפט יקבל את התובענה הייצוגית ואת הסעד המגיע לקבוצת התובעים, יקבע הוא גם את גובה הפיצוי המיוחד לתובע הייצוגי – אותו גורם שהוביל את התביעה, השתתף בניהולה והשקיע משאבים להביאה בפני בית המשפט ולהוכיחה בפניו. בית המשפט יפסוק סכום מיוחד עבורו. מדובר במעין תמריץ עבור התובעים שניהלו את התביעה והשתתפו בה בו אופן אקטיבי לעומת כל השאר אשר בחרו בסך הכול "לתפוס טרמפ" ולבסוף ליהנות מפירות פסק הדין (ככל שהוא לטובתם כמובן).

כמו כן, בית המשפט יפסוק את גובה שכר טרחת בא הכוח מטעם הקבוצה.

פסיקת בתי המשפט הישראלים בנושא של תובענות ייצוגיות הולכת ומתפתחת ולאחרונה אנו עדים לפסיקות חדשות ואפילו מהפכניות אשר מהוות תקדימים חשובים ומעצבות את הדין הקיים.

פסק דין חשוב בתובענה ייצוגית בנושא של צרכנות הוא פרשת תנובה נ' ראבי (ת"א 1372/95). שם דן בית המשפט בכך ש"תנובה" ייצרה חלב עמיד דל שומן והוסיפה לו סיליקון למניעת הקצפת החלב, בניגוד לתקן רשמי, תוך הטעיה של ציבור הצרכנים ורשויות הפיקוח. התובע הגיש תביעה לבית המשפט כנגד תנובה והתביעה הוכרה כייצוגית. התובע טען כי בעקבות פעולותיה של "תנובה" ספג הוא פגיעה באוטונומיה שלו. התובע לא טען ולא הוכיח נזק או פגיעה פיזית או נשפית ממשית.

בית המשפט העליון קיבל את טענת התובע והכיר בפגיעה באוטונומיה שלו. בית המשפט קבע, בין היתר, כי זכותו של הצרכן לקבוע מה יכניס לפיו ולגופו וממה ימנע. בית המשפט הוסיף וקבע כי המדובר בזכות יסוד חוקתית, שהפגיעה בה אינה רק ברת פיצוי אלא פיצוי הולם וממשי. בית המשפט הכיר כמובן בתביעה כתובענה ייצוגית.

לאחר דיון בתובענה ייצוגית, נתן בית המשפט המחוזי את פסק הדינו בפרשה בסוף שנת 2008 במסגרתו פסק הוא כי "תנובה" תפצה את הקבוצה התובעת בסכום כולל של 55 מליון ₪.

נכון להיום, הוגש ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון וההליכים בתיק עוכבו.