הקרב על מיסוי הבירה- נקודות למחשבה

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

 

לאחרונה, פורסם כי שר האוצר העלה את שיעור מס הקניה על בירה מ-2.18 ש"ח לליטר ל-4.19 ש"ח לליטר[1], ולאור זאת, יצרנים מקומיים של בירה טוענים כי לא יוכלו לשרוד העלאת מס זו[2].

כמו כן, פורסם כי שר הפנים אלי ישי שיגר מכתב לשר האוצר, וביקש ממנו להחריג את יצרני הבירה מהעלאה זו.

 

אך האם מותר יהיה למדינה ליצור אפליה במס קניה על בירה מתוצרת מקומית, לעומת בירה מיובאת, וזאת על מנת להקנות הגנה לתעשייה המקומית?

 

לצורך הגנה על תעשייה מקומית מפני תחרות, עושה המדינה שימוש בהטלת מכס. מס קניה, לעומת זאת, הוא מעין מס "מותרות", אשר מוטל באופן אחיד ושוויוני הן על מוצרים מתעשייה מקומית והן על מוצרים מיובאים.

 

מדינת ישראל חתומה על אמנות בינלאומיות שונות, וביניהן, הסכם גאט"ט (GATT), האוסר ליצור במס מקומי אפליה לרעה של מוצרים מיובאים, לעומת מוצרים מתוצרת מקומית.

 

דוגמא לאפלייה לרעה של מוצר מיובא, היא באמצעות יצירת קטגוריות של מס מופחת ומס גבוה, כאשר מוצרים מקומיים ומיובאים יכולים תיאורטית להיכנס לשתי הקטגוריות, אך בפועל מוצרים מיובאים נכנסים בעיקר לקטגוריה הגבוהה. במצב כזה קמה חזקה שמדובר באפלייה אלא אם המדינה מצביעה על תכלית לגיטימית לשיטת המס.

 

דוגמא לאפלייה שכבר הוסרה, ניתן למצוא במס הקניה שהוטל על וודקה ומוצרים נוספים. עד לינואר 2010, הוטל מס של 75% על וודקה שמחירה עד 5 דולר לליטר, ו-120% על וודקה יקרה יותר.

 

מאחר ונשמעו קולות כי מדובר באפלייה אסורה במס קניה, בעיקר משום שוודקה מתוצרת חוץ היא זו ששילמה בעיקר את המס הגבוה, נאלצה המדינה לשנות את השיטה והחלה בתהליך הדרגתי לגביית מס קניה קצוב לפי אחוז האלכוהול, ללא תלות בערך- שיטה שוויונית שאינה מפלה.

 

דוגמא אחרת לאפלייה במס קניה לצורך קידום מטרה לגיטימית, ניתן למצוא במס המוטל על הבירה עצמה. בירה רגילה, בין מקומית ובין מיובאת, חייבת במס קניה קצוב של 4.19 ש"ח לליטר כוהל, בעוד בירה בבקבוק לשימוש חוזר המכילה עד 3.8 כוהל, פטורה ממס קניה.

 

אפשרות אחרת לנסות ליצור אפלייה לטובה של מוצר מקומי, היא לטעון שהמוצר המקומי והמוצר המיובא אינם זהים. זכור לנו מקרה שהגיע לארגון הסחר העולמי WTO, בו נטען כי יפן הפרה את הסכם GATTכאשר הטילה מס קנייה שונה על משקה אלכוהולי יפני בשם shochu, המיוצר משעורה, תפוחי אדמה, קנה סוכר ואורז, לעומת משקאות מיובאים כגון וודקה, ויסקי וכו'.

באותו מקרה, יפן טענה שמשקה ה-shochuאינו מוצר זהה למשקאות המיובאים ולכן לא מדובר במס מפלה, אך ארגון ה-WTOדחה את הטענה וקבע שמדובר במוצרים מתחרים המיוצרים מחומרי גלם דומים, ואין בסיס להפלות ביניהם במס מקומי (מס קניה).

 

בסופו של דבר, לדעתנו, המדינה לא תוכל מבחינה חוקית ליצור במס קניה אפלייה לרעה של בירה מתוצרת חוץ לעומת בירה מקומית, וכל מהלך כזה צפוי להיבחן תחת זכוכית מגדלת של מדינות המייצאות בירה לישראל.