הרפורמה צפויה להעלות במידה ניכרת את מחירי המשקאות הזולים (וודקה, ערק) ולהפחית את מחירי המשקאות היוקרתיים (ויסקי). הרפורמה תחול על כל המשקאות האלכוהוליים, בריכוז כוהל נמוך (למשל בקרדי) וגבוה (למשל וודקה, ויסקי), למעט בירה ויין.

מדובר ברפורמה רחבה עליה שקדה רשות המסים במשך שנים רבות, ואשר כללה דיונים עם יצרנים מקומיים, יבואנים, לשכת המסחר, נציגי האיחוד האירופי, ועוד ועוד.

מוצרי אלכוהול משתייכים לקבוצה של מוצרים עתירי מס, יחד עם מוצרי טבק, כלי רכב וחלקי חילוף לרכב. לדוגמא, על מוצרי אלכוהול (לפני הרפורמה) הוטל מס קניה שנע בין 75% ל-120%, על סיגריות- מס קניה של 90%, על כלי רכב מנועי- מס קניה של כ-83%, ועל חלקי חילוף לרכב- מס קניה של כ-19%.

המשותף לשיטת הטלת מס הקניה על מוצרים אלה היא שהמס מחושב על פי ערך המוצר לצרכי המכס (ערך CIF). במשקאות אלכוהוליים הייתה קיימת גם מדרגת מס נמוכה של 75%- משקאות שערכם עד 5$ לליטר, ומדרגת מס גבוהה של 120%, על משקאות שערכם גבוה מכך.

בשנת 2010, החליטה רשות המיסים כי חיוב משקאות אלכוהוליים במס קניה לפי הערך גם בכפוף לשער הדולר, מביא לעיוותים שונים, שכן הדבר עשוי לעורר ויכוחים שונים בין יבואנים לרשות המכס בדבר הערך שהוצהר, כאשר מטבע הדברים קיים תמריץ שלא לייבא משקאות שייכנסו למדרגת המס הגבוהה.

לכן, הוחלט בשנת 2010 כי יש לבצע מהלך הדרגתי שיסתיים בשנת 2014, שבסופו תבוטל השיטה הקיימת התלויה בערך המוצר ובשער הדולר, והמשקאות יהיו כפופים למס קניה אחיד של 80 ש"ח לליטר כוהל (בריכוז 100%), כך שכל משקה יהיה כפוף למס אחיד בהתאם לחוזק הכוהלי שלו. ההיגיון בשיטה החדשה הוא שככל שריכוז הכוהל שבמשקה גבוה יותר, ולכן התמריץ לעודד את שתייתו קטן, כך ישולם מס גבוה יותר. כמו כן, השיטה החדשה מביאה איתה לפשטות ויעילות בגביית המס, ומפחיתה את הויכוחים הפוטנציאליים שבין יבואנים ויצרנים מקומיים לרשות המסים.

במהלך השנים שחלפו מ-2010 ועד היום, הוכנסה הרפורמה לתוקפה בשלבים, כאשר הופחת המס האחוזי (לפי הערך), בוטלה המדרגה הגבוהה של מס קניה בשיעור 120%, בוטלה התלות בשער הדולר, ונוסף מס קצוב של 20 ש"ח לליטר כוהל.

על פי התכנון המקורי שאושר על ידי ועדת הכספים של הכנסת לאחר דיונים עם כל הגורמים הרלווונטיים, הרפורמה הייתה צריכה להיכנס לשלב האחרון – מס קצוב אחיד של 80 ש"ח לליטר כוהל, ב-1 בינואר 2014.

במשרד האוצר הוחלט להקדים בחצי שנה את כניסת הרפורמה וכן להעלות את המס הקצוב ל-105 ש"ח לליטר כוהל.

כפי שצוין, הרפורמה צפויה להעלות בצורה ניכרת את מחירי המשקאות הזולים.

לצורך הדוגמא, בקבוק וודקה של 1 ליטר בריכוז 40% כוהל, שלצורך הדוגמא מחירו ביבוא לצרכי המכס עמד על 4 דולר, היה כפוף בעבר למס קניה של כ-10 ש"ח (75% מהערך), בעוד שלאחר כניסת השלב האחרון ברפורמה, הקרב ובא, יהיה כפוף אותו בקבוק למס קניה של יותר מפי ארבעה - 42 ש"ח (105 ש"ח לליטר כוהל כפול ריכוז של 40%).

לעומת זאת, משקאות יוקרתיים כמו ויסקי ככל הנראה יוזלו, שכן יוטל עליהם אותו מס קניה כמו שמוטל על וודקה, בשל ריכוז כוהל זהה. בעניין זה יצוין כי לאחרונה נשמעו הסתייגויות ממשרד האוצר ונמסר כי המשרד שוקל לבצע תיקון נוסף שימנע את הוזלת המשקאות היקרים, ומהלך זה גרר מכתב של לשכת המסחר שטענה כי אין לבצע שינויים ברפורמה באופן שיפגע ביבואנים.

השיטה החדשה באה לאוויר העולם גם בשל לחצים שהופעלו על מדינת ישראל בעיקר מן האיחוד האירופי, שכן נטען שם ששיטת הטלת המס אינה שוויונית והיא אינה עומדת בהסכמים הבינלאומיים עליהם חתומה מדינת ישראל.

הסכם GATT שעליו חתומה גם המדינה, אוסר אפלייה של מוצרים מיובאים לעומת מוצרים מתוצרת מקומית, בחקיקת מס פנימית כמו מס קניה. נטען כי השיטה הקיימת הפלתה לרעה מוצרים מיובאים, שכן המוצרים המיובאים היו יקרים יותר מלכתחילה מן המוצרים המקומיים ולכן היה סיכוי רב יותר שייכללו במדרגת המס הגבוהה של 120%.

לצורך הדוגמא, בעבר הגיע לארגון הסחר העולמי סכסוך שבמרכזו עמדה שיטת הטלת מס הקניה ביפן על משקאות אלכוהוליים. נקבע שם כי משקאות המיוצרים מחומר גלם מסוים, הגדל בעיקר ביפן, יהיו כפופים למס קניה מופחת, ומשקאות המיוצרים מחומרי גלם אחרים יהיו כפופים למס גבוה. יפן טענה כי לא מדובר באפלייה שכן משקאות מקומיים ומיובאים עשויים להיכלל בשתי הקטגוריות, תלוי מאיזה חומר הוכנו. ארגון הסחר העולמי דחה טענה זו וקבע כי בפועל מדובר באפלייה שכן רוב המשקאות מיפן נכנסו לקטגוריות המס הנמוכה ורוב המשקאות המיובאים נכנסו

לקטגורית המס הגבוהה.

כמו כן, נציין כי לפני הרפורמה, הייתה קיימת משמעות לשיעור המכס המוטל על משקאות ממדינות שלישיות עימן לישראל אין הסכם סחר, גם לעניין הטלת מס הקניה.

כידוע, מס קניה מוטל על המחיר הסיטוני, וכאשר המשקה כפוף לתשלום מכס ביבוא, המחיר הסיטוני לפני כניסת הרפורמה מתייחס לערך המשקה לצרכי המכס (CIF) כולל המכס. לכן, מאחר והיה מדובר במס אחוזי לפי הערך, תשלום מכס היה מגדיל את ערך המשקה שעליו יוטל מס הקניה.

במועד שבו תשתנה השיטה והרפורמה תיכנס לשלב האחרון והסופי, לא תהא עוד משמעות למכס המוטל על משקה, על שאלת גובה מס הקניה שיוטל על אותו משקה.

אחת מן המטרות המרכזיות של הרפורמה, כפי שהוצהר, היא להביא להפחתה בצריכת האלכוהול. האם השיטה החדשה תשיג את מטרתה? ימים יגידו.

*             *             *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089848.