משפט מנהלי זכות הטיעון
זכות הטיעון (הזכות של האזרח להביע את עמדתו והגנתו בפני טענת הרשות, לפני שינקטו כנגדו צעדים) הנה אחד מכללי הצדק הטבעי.
בפסק הדין בענין ברמן (בג"צ 3/58 יונה ברמן ואח` נ` שר הפנים, פ"ד יב 1493) נקבע כי:
"לפי הכלל הנקוט במשפט המקובל זה מאות בשנים, לא יורשה גוף אדמיניסטרטיבי - ואפילו אדמיניסטרטיבי טהור (לא מעין שיפוטי) - לפגוע באזרח פגיעת גוף, רכוש, מקצוע, מעמד וכיוצא בזה, אלא אם-כן ניתנה לנפגע הזדמנות הוגנת להשמעת הגנתו בפני הפגיעה העתידה".
זכות טיעון תינתן כאשר קיימת פגיעה ישירה וממשית באינטרס מוגן. מימוש זכות הטיעון יכול להתבצע בכתב או בעל פה, כל עוד דברו של הנפגע יישמע בפני הרשות הפוגעת.
זכות זו קמה גם ליבואן אל מול רשויות המכס. בפסק הדין בענין רלפו (ע"א 8817/96) נדונה תביעת פיצויי נזיקין מן המכס בשל חילוטם של טובין ע"י אגף המכס. באותו מקרה בית המשפט אמנם דחה את תביעת הפיצויים. עם זאת, בית המשפט קבע כי החלטה בדבר חילוט טובין הנה החלטה הפוגעת בקניינו של היבואן – שהיא פגיעה באינטרס מוגן. לכן קמה ליבואן הזכות להישמע בפני המכס בטרם תתקבל החלטת החילוט, ועל רשות המכס מוטלת החובה לאפשר ליבואן לממש זכות זו.
נזכיר, כי בנוגע להליכים משמעתיים כנגד סוכני המכס - קובע חוק סוכני המכס, באופן מפורש, כי מנהל המכס רשאי לנקוט בהליכים משמעתיים כנגד סוכן מכס רק "לאחר שנתן לסוכן המכס הזדמנות נאותה להשמיע בפניו טענותיו" (סעיף 14(א)).