גיל נדל משרד עורכי דין

 

בית המשפט מציב רף בלתי עביר לקבלת פטור מגרעון שהוצא בגין פסילת תעודת מקור

 
עוד בנושא
חלק ב': כיצד מתמודדים עם טענות סיווג של רשות המכס?
חלק ג': הסכמי סחר וכללי מקור - אם נפלתם אולי גם תוכלו לקום!
חלק ד': הליכי אכיפה וגביה - מה עושים?
חלק ה': כיבוש יעד מבוצר - פטור לפי חוק מסים עקיפים
עוד בנושא
בית המשפט קיבל את עמדת רשות המיסים בעניין תשלום מיסים ביבוא יאכטה לישראל
בית המשפט ביטל גרעון מסי יבוא ביבוא אישי של רכב
בית המשפט אישר פסילת מחיר מוצהר של רכב ביבוא אישי
בית משפט השלום: חברת ליווי יבוא אישי של רכב תחויב בתשלום בגין הודעת חיוב מאוחרת
יבואן ישלם ערובה שתבטיח תשלום הוצאות המדינה במסגרת בתביעה לביטול גרעון
הודעת גירעון תיוותר על כנה גם אם היבואן לא היה שותף לתרמית כלפי רשויות המס
פטור מתשלום חסר-מס (סעיף 3 לחוק מסים עקיפים) - פרשנות מקילה עם הנישום
מהו ההליך הנכון בהגשת דרישה לביטול גרעון?
בית המשפט מציב גבולות לעניין גילוי מסמכים בסוגית חיוב מכס על תמלוגים
בית המשפט דחה תביעת יבואן כנגד החלטת המכס לפסול את ערך העסקה
בית המשפט המחוזי מרכז קיבל את עמדת רשות המיסים לעניין חיוב יבואני רכב ביבוא אישי
אין לעכב הליכי אכיפה וגבייה כנגד יבואן אשר לא מסר מידע מלא לבית המשפט
בית המשפט: יוענק פטור חלקי מגרעון מסי יבוא על רכב ביבוא אישי
בית המשפט: הודעת חיוב במכס שאינה נתמכת בראיות מוחשיות עשויה להתבטל
פרוטוקולים והחלטות של ועדות המכס יימסרו ליבואן
בית המשפט: המלצת ועדת מסים עקיפים מקומית תיחשף בפני היבואן
קבלת פטור מתשלום חוב מסי יבוא – הסתמכות על התנהגות רשות המכס
בוטל בהסכמה חלק ניכר מגרעון של יבואן בוטנים
ייבוא חומרי גלם לייצור - כיצד ניתן להוכיח אי גלגול מס לפי חוק מיסים עקיפים?
המחיר נמוך מדי? על פסילות ערך בידי רשות המכס
המכס ישיב ליבואן למעלה מ-3 מיליון ש"ח ששולמו ביתר
בית המשפט העליון – גישה ליברלית בעניין הכרה בהנחות לצרכי חוק מס קניה ובעניין פרשנות חוק מסים עקיפים
יש לחשוף פרוטוקולים של ועדות חוק מסים עקיפים
היבואן היה צריך לדעת על גירעון המס
גרעונות מכס - ביטול הצמדה רבית וקנס פיגורים
עוד בנושא

עו"ד עומר וגנר, עו"ד גיל נדל

 

כאשר יבואן מקבל הודעת גרעון במסי יבוא, פרט לאפשרות לחלוק עליה לגופו של עניין, קיימת אפשרות לטעון לזכאות לפטור מן הגרעון לפי חוק מסים עקיפים, בתנאי שהיבואן עומד בשלושה תנאים מצטברים:

 

1. לא מסר לרשות המכס ידיעות לא נכונות (סעיף 3(1) לחוק מסים עקיפים)

2. לא ידע ולא היה צריך לדעת על קיום הגרעון (סעיף 3(2) לחוק מסים עקיפים)

3. מכר את הטובין בתום לב לפני דרישת הגרעון ומבלי לקחת בחשבון את הגרעון הצפוי (סעיף 3(3) לחוק מסים עקיפים)

 

לאחרונה (22.12.10) ניתן פסק-דין על ידי בית המשפט העליון אשר פירש תנאים אלה, במסגרת ערעור שהגישה חברת טמפו בנוגע לפסילת תעודת מקור ביחס למשקאות בקרדי בריזר שיובאו מאנגליה. לדעתנו, הפרשנות שנתן בית המשפט העליון לתנאים אלה מציבה על היבואן רף בלתי עביר.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

חברת טמפו ייבאה משקאות מסוג בקרדי בריזר מאנגליה, והצהירה בעת היבוא כי מדובר במשקאות Made in England, תוך צירוף תעודת מקור. לאחר מספר שנים, הסתבר כי המשקאות אינם עומדים בכללי המקור ולא יכולים להיחשב כמשקאות מתוצרת אנגליה.

לאור זאת, דרשה רשות המכס מטמפו תשלום גרעון מכס על סך 7.6 מיליון ש"ח.

 

חברת טמפו השלימה עם העובדה שמדובר במשקאות שאינם מתוצרת אנגליה, וטענה כי היא זכאית לפטור מתשלום הגרעון לפי חוק מסים עקיפים, מאחר והיא לא מסרה לרשות המכס מידע לא נכון, ולא הייתה אמורה לדעת על קיום הגרעון.

 

כך, טענה חברת טמפו כי בטרם היבוא, היא פנתה לנציג חברת בקרדי וזה מסר לה כי רשות המכס באנגליה אישרה כי המשקאות נחשבים ככאלו מתוצרת אנגליה, לצורך הסכם הסחר שבין ישראל והקהילה האירופית. לאור זאת, טענה חברת טמפו כי גם אם תעודת המקור הסתברה בדיעבד כלא נכונה, חברת טמפו פעלה בתום לב ולא ידעה על כך, ולכן, טענה כי יש לפטור אותה מתשלום הגרעון. כמו כן, טענה חברת טמפו כי הגורם שמסר את הידיעה הלא נכונה, ככל שזו נמסרה, היה היצואן (החתום על תעודת המקור) ולא חברת טמפו.

 

מנגד, טענה רשות המכס כי כאשר תעודת מקור נפסלת בדיעבד, הדבר מהווה מסירת ידיעה לא נכונה, בלי קשר לידיעת הנישום או רשלנותו.

 

תביעת טמפו לקבלת פטור מן הגרעון נדחתה בשנת 2009 על ידי בית המשפט המחוזי בבאר-שבע,  ונקבע כי טמפו לא עשתה די לוודא את עמידת המשקאות בכללי המקור, ובית המשפט העליון נתן את פסק-דינו בערעור בעניין זה בימים אלה.

 

פסק-הדין בערעור:

בית המשפט אימץ את קביעת בית המשפט המחוזי וקבע כי כאשר נפסלת תעודת מקור, מדובר בידיעה לא נכונה שמסר הנישום לרשות המכס, ואין מדובר ב"טעות משפטית". כמו כן, נדחתה טענת טמפו כי הגורם שמסר את הידיעה היה היצואן, ונקבע כי טמפו קיבלה פטור ממכס בישראל על בסיס התעודה, ולכן היא הגורם שמסר את הידיעה.

 

יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי גם אם היה מניח, כטענת טמפו, שכאשר היבואן פועל בתום לב, ועושה כל שביכולתו כדי לוודא נכונות תעודת מקור, אשר נפסלת בדיעבד- הדבר לא ייחשב כידיעה לא נכונה-

עדיין, בנסיבות מקרה זה, טמפו לא עשתה די כדי לוודא נכונות תעודת המקור. בין היתר, נפסק כי טמפו הסתמכה על הצהרות שניתנו לה בעל פה מאת נציגי בקרדי, לפיהם המכס האנגלי אישר את מקור הסחורה, אך לא הוצג אישור המכס האנגלי, וכן נציג בקרדי אשר כביכול פנה למכס לקבלת האישור, לא הובא לעדות.

לאור כל זאת, קבע בית המשפט כי טמפו, בעצם מסירת התעודה שהסתברה כלא נכונה, מסרה ידיעה לא נכונה ואינה יכולה לעמוד בתנאי סעיף 3(1) לחוק מסים עקיפים.

 

בעניין יכולתה של טמפו לדעת על קיום הגרעון (סעיף 3 (2) לחוק), קבע בית המשפט כי מאחר וטמפו לא חייבה את בקרדי בחוזה ביניהן להתחייב על מקור הסחורה, ומאחר ומשקאות הבקרדי קודם לכן לא יובאו לישראל באמצעות תעודות מקור, הייתה מוטלת על טמפו חובה מוגברת לוודא את עמידת קיום המשקאות בכללי המקור, ומשלא עשתה די, היא אינה עומדת גם בתנאי סעיף זה.

 

בסופו של דבר, נדחה ערעור טמפו, והיא חויבה בתשלום הוצאות משפט לטובת רשות המכס בסך של 50,000 ש"ח.

 

(ע"א 4814/09 טמפו תעשיות בירה בע"מ נ' מדינת ישראל, פסק-דין מיום 22.12.10. ב"כ הצדדים: לטמפו- עו"ד אביגדור דורות. למדינה- עו"ד יורם הירשברג מפרקליטות המדינה).

 

הערות ומסקנות:

לדעתנו, פסק-דין זה מביא עמו בשורה רעה לציבור היבואנים אשר מייבא סחורה הפטורה ממכס במסגרת הסכמי סחר, ועושה שימוש בתעודות מקור. בית המשפט אימץ את קביעת המחוזי כי תעודת מקור שנפסלה בדיעבד מהווה ידיעה לא נכונה שנמסרה על ידי היבואן. משמעות ההחלטה היא שיבואן לעולם לא יוכל לקבל פטור מתשלום גרעון שהוצא בגין פסילת תעודת מקור, גם אם נהג בתום לב.

בהמשך, קבע בית המשפט שאף אם היה ניתן לקבל את טענת טמפו שתעודת מקור שנפסלה בדיעבד אינה מהווה מסירת ידיעה לא נכונה, על היבואן לעמוד בתנאים קשוחים ביותר על מנת להוכיח תום לבו. בין היתר, על היבואן לקבל Pre Rullingבכתב מרשות המכס הזרה, ולהביא לדיון בבית המשפט את נציג היצרן מחו"ל שיצהיר על קבלת עמדת המכס הזר. מהיכרותנו עם יחסי הסחר הבינלאומי הנהוגים בין יבואנים ליצואנים, מדובר ברף גבוה מאד של הוכחה הנדרש מיבואנים, וקשה להאמין שיבואנים יוכלו לעמוד בו.