עו"ד גיל נדל,  עו"ד דייב זייתון, שירלי סטרז'בסקי

רקע

כידוע, פעמים רבות מבקשים נתבעים מבית המשפט לחייב את התובעים להפקיד סכום כסף, אשר ישמש ערובה לתשלום ההוצאות במקרה בו התביעה תידחה, זאת מאחר שלנתבעים אין נכסים מהם ניתן להיפרע.

בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, שדנה בבקשה לחיובה של יבואנית להפקיד ערובה להבטחת הוצאות, במסגרת תביעה שהוגשה על ידה בעקבות גרעון שהוצא על ידי רשות המכס.

עובדות המקרה וטענות הצדדים

יבואן מוצרי משקאות שונים הגיש תביעה לאחר קבלת הודעת גרעון בסכום של למעלה מעשרה מיליון ש"ח. לטענתו, הודעת החיוב הוצאה שלא כדין, שכן הוצאה ללא כל הבהרה או נתונים עליהם מתבסס החיוב. עוד הועלו על ידיו טענות בדבר אי הצדקת נקיטתם של הליכי גבייה אשר גרמו לו לנזק מהותי.

מנגד, רשות המכס טוענת כי היבואן פעל שלא כדין כאשר הצהיר בדבר ערך הטובין בשיעור נמוך משמעותית מערכו האמיתי, וזאת לצורך התחמקות מתשלום המכס כדין. בנוסף לכך, נטען כי היבואן לא הוסיף לערך לצורכי מכס את התמלוגים ששילם לבעלת סימן המסחר.

רשות המכס ביקשה מבית המשפט לחייב את היבואן בהפקדת ערובה להוצאות משפט, זאת מאחר שהחברה הפסיקה את פעילותה ואין בבעלותה נכסים מהם ניתן להיפרע. בתגובה, טען היבואן כי סיכויי התביעה גבוהים ולחילופין מבקש להסתפק בערבות אישית של בעלי המניות של החברה בהיקף של כ-50 אלף ש"ח.

החלטת בית המשפט

בית המשפט בחן, ראשית, את שאלת איתנותה הכלכלית של החברה באמצעות נתונים כלכליים אמפיריים. בית המשפט קבע כי אין חולק שהחברה הפסיקה את פעילותה וכי אין בידיה מקורות לתשלום ההוצאות, אם וככל שתדחה התביעה. בית המשפט גם ציין כי הטענה לפיה רשות המכס היא האחראית במחדליה או במעשיה למצבה הכלכלי של החברה, אין בה כדי להכריע בבקשה להפקדת ערובה.

סיטואציה נוספת אליה בית המשפט מתייחס היא מצב בו רשות המכס מחזיקה בכספים אשר מקורם בטובין אחרים, אשר אינם קשורים לתביעה דנן. בית המשפט קבע כי במקום בו יתברר כי הרשות מחזיקה בידיה בעודף סכומים של היבואן, גם אם מקורם בטובין אחרים, אין בכך כדי להתעלם מהם במסגרת בקשה להפקדת ערובה.

כידוע  בית המשפט העליון קבע כי ככל שסיכויי התביעה טובים יותר, שהרי שאלת חוסנו הכלכלי של בעל הדין מאבד ממעמדו, וההיפך.

בהתאם לכך  בחן בית המשפט האם הנסיבות מצדיקות חיוב בהפקדת ערובה תוך מתן הדעת לסיכויי ההליך, מתוך התרשמות ראשונית של בית המשפט. לגופו של עניין, בית המשפט קבע כי בכל הנוגע לאופן חישוב החיוב, יש מקום לדון בתובענה לגופה. עם זאת, בכל הנוגע לפערים בין ההצהרה של היבואן לבין החשבוניות שהוצאו ביחס לטובין, מצא בית המשפט כי התביעה מעוררת סימני שאלה לא מעטים.

לאחר ביצוע מערך איזונים בין סוגיית סיכויי התביעה לבין שאלת חוסנו הכלכלי של היבואן, קבע בית המשפט כי יש לחייב את היבואן בהפקדת ערובה בהיקף סביר ומידתי בסך של 70,000 ש"ח, אשר יבטיח את תשלום ההוצאות המשפטיות, ולו חלקית. יצוין, כי אי הפקדת הערובה הוא תנאי להמשך קיום ההליך המשפטי.

ת"א 36993-09-15 (פורסם בנבו, 21.05.2017) בפני כבוד השופטת  הלית סילש.

קישורים למאמרים נוספים שנכתבו על ידי צוות משרדנו ואשר עוסקים בנושאים משיקים לסקירה זו:

מתי תחויב חברה זרה שהגישה תביעה בישראל בהפקדת ערובה?

אל תגעו לי במחיר – על פסילת ערך עיסקה לצרכי מכס

בית משפט השלום בתל אביב ביטל "הרמת מחיר" שנעשתה ליבואן וודקה