(חלק ג')
דרישה לתשלום רטרואקטיבי של מסים עקיפים (מס, מס קניה, היטלי סחר ועוד) נוחתת על ראשכם כרעם ביום בהיר. בסידרת מאמרים, מציע עו"ד גיל נדל, מספר דרכים להתמודדות עם המהלומה הקשה.
הפעם נטייל במבוך מתוחכם המוכר בשם "פרוצדורה" ונספר על תקלות וצרות הקשורות להסכמי הסחר ולתעודות מקור. המסר: כדאי מאוד להיות מסודרים, אבל אם בכל זאת נפלתם - יש סיכוי תוכלו גם לקום.
הסכמי אזור סחר חופשי וכללי מקור
מקרה נוסף שבו מוציאה רשות המכס הודעות חיוב ("דרישות גרעון") הוא כאשר רשות המכס סבורה כי המוצר המיובא אינו זכאי להקלת מכס על פי הסכמי הסחר שישראל חתומה עליהם.
מדינת ישראל חתומה על הסכמים לכינון אזור סחר חופשי ("הסכמי אס"ח") עם מספר הולך וגדל של מדינות. בין הסכמי הסחר הבולטים נציין את ההסכמים עם הקהילייה האירופית ועם ארה"ב.
אחד האלמנטים המרכזיים בהסכמי אס"ח הינו ביטול מכסים (מלא או חלקי, מיידי או הדרגתי) על מוצרים שמקורם באחת מהמדינות החתומות על הסכם הסחר.
על מנת ליהנות מהקלת המכס נדרש היבואן להציג בפני שלטונות המכס מסמכים המאשרים כי הטובין המיובאים הינם מוצרים שמקורם במדינה החתומה על ההסכם. מסמכים אלו קרויים תעודות מקור/מסמכי העדפה/תעודת תנועה, ועוד.
השאלה מהו "מוצר מקור" מוסדרת בהסכמי הסחר השונים. הסכמי הסחר כוללים כללים ("כללי מקור") המפרטים באילו נסיבות ייחשב המוצר כמוצר שמקורו במדינה חתומה.
מדוע נשלחות דרישות גירעון ?
דרישות גרעון בהקשר של הסכמי הסחר עשויות להישלח במספר מקרים, וביניהם המקרים הבאים:
אי עמידה בכללי המקור - לאחר חקירה ודרישה מתברר לרשות המכס כי המוצר שייבאתם אינו עומד בכללי המקור, ותעודת המקור שצורפה לטובין אינה תקיפה (על פי הסכמי הסחר ניתן לאמת את תעודת המקור עם המדינה/הרשות שהנפיקה את התעודה, ובמקרים המתאימים ניתן לפסול את התעודה). או אז רשות המכס עלולה לדרוש רטרואקטיבית את המכסים שלא שילמתם בעת שחרור הטובין.
למשל: נניח שכללי המקור קובעים שמוצר שיוצר מחומר גלם שמקורו במדינה שלישית צריך לקבל ערך מוסף בשיעור מסוים במדינה החתומה. לאחר בדיקה התברר שלמוצר לא נוסף הערך הדרוש, והמוצר אינו זכאי להקלת המכס. במקרה כזה רשות המכס עשויה להוציא דרישת גרעון.
לאופן ההתמודדות עם מצב כזה נייחד את אחד הפרקים הבאים.
דרישות פרוצדורליות:
מקרה אחר שבו מוצאות דרישות גרעון ושאליו מוקדש חלק זה של סידרת המאמרים, הינו כאשר מתברר לרשות המכס שהיבואן לא עמד בדרישות הפרוצדורליות של הסכמי הסחר.
קיימות דרישות פרוצדורליות הקשורות לתעודות המקור (לסוגיהן השונים): מי מנפיק את התעודה, באיזה פורמט, מה צריכה התעודה לכלול, אימתי יש להציגה לרשות המכס, ועוד.
דוגמא: לפי צו תעריף המכס, יש להציג מסמך העדפה מהקהילייה האירופית לא יאוחר משעת התרת רשימון היבוא.
דוגמא נוספת: הסכם הסחר עם הקהילייה האירופית קובע פורמט ברור של טופס תעודת התנועה, והוא צריך להיחתם על ידי רשות המכס במדינה החברה בקהילייה האירופית.
ועוד דוגמא: על פי ההסכם עם הקהילייה האירופית "יצואן מוסמך" רשאי להנפיק חשבון הצהרה (המהווה תחליף לתעודת התנועה), בתנאי שעל גבי חשבון ההצהרה יופיע מספר היצואן המוסמך.
וקיימות עוד דוגמאות רבות.
נניח שהיבואן שחרר את הטובין בפטור ממכס, ולאחר מכן התברר לרשות המכס שהיבואן לא עמד בתנאי פרוצדוראלי זה או אחר. במקרה כזה, עשויה רשות המכס דרישת גרעון הטענה שהיבואן לא עמד בתנאים הנדרשים לקבלת הקלת המכס.
יבואן סבר כי הטובין מסווגים בפרט מסוים שאינו חייב במכס, ועל כן לא צירף תעודת מקור. זמן רב לאחר מכן, בעקבות בדיקות שערכה, הודיעה רשות המכס ליבואן שהטובין מסווגים בפרט מכס אחר החייב במכס, והוציאה ליבואן דרישת גרעון. אם יבקש היבואן להציג בדיעבד ראיות המצביעות על כך שמקור הטובין הינו במדינה חתומה (ועל כן הטובין זכאים לפטור ממכס) הוא עלול להיענות בסירוב, שכן הפרוצדורה אינה מאפשרת לעשות כן.
מה עושים? איך מתמודדים עם אי עמידה בדרישות הפרוצדורה?
לפני שנציע פתרון נדגיש את החשוב מכל: רצוי ומומלץ לעשות כל מאמץ אפשרי לעמוד בנהלים הקבועים בהסכמי הסחר. יש להיעזר בסוכני המכס שהינם הגורם המקצועי בתחום זה, ולהיוועץ עמהם לפני מעשה. במקרה הצורך ניתן לברר את הענין עם רשות המכס.
הפרקטיקה מלמדת, שרשויות השלטון, ורשות המכס בכללן, אינן אוהבות לסטות מהנהלים והכללים, גם במקרים שנגרם הפסד כספי לאזרח. עמדתן של הרשויות במקרים כאלו צפויה: הן נצמדות לנוהל ומסתמכות עליו. התדיינות עם רשות המכס במקרים כדוגמת אלו שפורטו לעיל אינה פשוטה, אינה קלה ליבואן, ומומלץ שלא להזדקק לה.
לעומת זאת, במקרים מסויימים, בתי המשפט עשויים להטות אוזן ליבואן, בייחוד כאשר הנזק הנגרם ליבואן גדול, וכאשר אין מדובר ב"אשמת" היבואן. לשיקולי צדק יש מקום בבית המשפט, ובית המשפט יהיה מוכן לצורך כך "לכופף" את הפרוצדורה.
הדברים יהיו אפשריים במיוחד במקרים בהם הנהלים אינם ברורים כל צרכם, ורשות המכס מנסה לאחוז באפשרות הקשה יותר ליבואן.
תקדים יורוקום
מקרה שהובא לפני בית המשפט העליון ימחיש את הענין (הפרטים שאינן רלבנטים לענייננו - הושמטו):
חברת יורוקום ייבאה מארה"ב ערכות של טלפונים סלולריים שכללו טלפון סלולרי, מטען, סוללה דקה וסוללה עבה. הערכות שוחררו בפטור ממכס, בעקבות צירוף תעודת מקור מארה"ב.
יורוקום נהגה להפריד את הסוללה הדקה מן הערכה ולמוכרה לצרכן בנפרד. בית המשפט קבע כי את הסוללה הדקה יש לסווג בפרט מכס אחר.
תעודת המקור שיורוקום צירפה התייחסה לערכה כולה (שכללה כאמור, טלפון סלולרי, מטען, סוללה דקה וסוללה עבה), ולא יכלה להושיע את הסוללה הדקה המסווגת לבדה. לכן, ביקשה יורוקום כי יינתן לה להוכיח, בדיעבד, לאחר יבוא הטובין לישראל ומכירתם, כי מקור הסוללה בפינלנד ועל כן הסוללה זכאית להקלת מכס.
בית המשפט המחוזי דחה את בקשת יורוקום, בטענה ש - "אין המבקשת (=יורוקום) יכולה להלין על איש זולתה, על כך שבדרך פעולתה נמנעה האפשרות להציג תעודת מקור".
בית המשפט העליון, בערעור שהגישה יורוקום, דווקא נעתר לבקשת יורוקום, ועל אפה וחמתה של פרקליטות המדינה, שייצגה את רשות המכס, איפשר ליורוקום להציג אישורים המוכיחים כי מקור הסוללה הדקה בפינלנד.
הענין לא נגמר כאן. יורוקום צירפה מכתב של גב` מריטה מלמיקנקרה (ככה זה בפינית...), מנהלת לוגיסטית של מכירות היצוא של נוקיה, המאשרת שהסוללות יוצרו בפינלנד. יחד עם המכתב צירפה יורוקום תצהיר של מנכ"ל יורוקום המתאר את המגעים עם אנשי נוקיה להשגת האישור.
פרקליטות המדינה התנגדה למכתב מפינלנד, וטענה שהוא אינו מספק. יורוקום, מנגד, הסבירה שדרישת המדינה לתעודות מקור בדיעבד אינה הגיונית ויש להסתפק במה שיש.
גם כאן נחלה המדינה מפלה ניצחת. בית המשפט העליון קיבל את המסמך של נוקיה וקבע כי יורוקום זכאית ליהנות מפטור ממכס בגין הסוללות על פי ההסכם עם הקהילייה האירופית.
בית המשפט העליון כופף את הפרוצדורה יפה-יפה: לא תעודת מקור אלא אישור מהיצרן, ולא מראש אלא בדיעבד. איך אמר בית המשפט העליון באופן מלומד - "לטעמי הציגה יורוקום תשתית ראייתית מספקת לביסוס החלטה מינהלית למתן פטור ממכס".
אז מה עושים?
נצנן קצת את ההתלהבות: אמנם פסיקת בית המשפט העליון הינה הלכה מחייבת במדינת ישראל, גם כלפי רשות המכס, ואולם קשה לראות את רשות המכס מיישרת קו באופן סיטוני עם פסק הדין הנ"ל. הגיוני להניח שמשפטני רשות המכס ימצאו את הדרך ליצור הבחנה בין פסק הדין לבין מקרים אחרים. לכן, חלילה מלזלזל בפרוצדורה ובנהלים.
מצד שני, ליבואן שכבר נמצא בעימות עם רשות המכס בענייני הפרוצדורה, תקדים יורוקום יכול לשמש סיוע לעת צרה. ניתן לנסות ולשכנע את רשות המכס לאפשר ליבואן לתקן בדיעבד את הפגמים הפרוצדורליים. כפי שכבר כתבנו בפרק הקודם, רשות המכס כפופה לביקורת שיפוטית, ובמקרה הצורך ניתן לפנות לבתי המשפט אשר יכולים להיעזר בתקדים יורוקום ולהגמיש את הפרוצדורה במקרים המתאימים.
המסר: כדאי מאוד להיות מסודרים, וחשוב לפעול לפי הנהלים הקיימים. אם בכל זאת נפלתם - יש סיכוי שתוכלו גם לקום.
הכותב הינו עורך דין המתמחה במסים עקיפים, דיני יבוא ויצוא, וסחר בינלאומי. האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ מקצועי יש לפנות עם מלוא פרטי המקרה הספציפי לעורך דין.
לראש העמוד
עדכוני מכס ורגולציה
