גיל נדל משרד עורכי דין

 

ביהמ"ש למשרד הבריאות: שמירה על החוק אין פירושה פגיעה בפרנסתו של אדם

עוד בנושא
בית המשפט פסק הוצאות לחובת המדינה בשל אי מתן מידע בניגוד הוראות חוק חופש המידע
מחובתה של המדינה לעמוד בהוראות חוק חופש המידע
בית המשפט: יש מקום להעדפת תוצרת הארץ במכרזים להפעלת קווי תחבורה ציבורית
גם לרשות קיימות חובות כלפי האזרח
עוד בנושא
בית המשפט התיר ליבואן לעיין בתיק פלילי שנפתח כנגד אחד מעובדיו לשעבר
הקלה ליבואנים ביבוא רכב
העדפת מוצרים מתוצרת הארץ במכרזי ממשלה
בית המשפט דחה תביעת יבואני רכב, בגין נזקים שנגרמו בעת אחסונם בנמל
בית המשפט העליון לרבנות הראשית: יש לסייע ליבואנים מקבילים בהשגת אישורי כשרות
המדינה אינה אחראית לנזקים שהתגלו בתוצרת חקלאית לאחר היבוא
דיון בין יבואן מקביל של רכב למשרד התחבורה- יועמד לרשות הציבור
"רעידת אדמה" משפטית - אגרות יבוא מזון נגבו שלא כחוק
הגברת התחרות וייעול הליכי הייבוא - על הסיכון בחריגי שיקול הדעת
הממונה על הגנת הצרכן- התובע, השופט והתליין ?
בג"צ: החלטת משרד הבריאות לאסור יבוא סיגריות אלקטרוניות ניתנה בחוסר סמכות
תביעות רשלנות נגד גופי ממשלה בתחום הסחר הבינלאומי
משרד הבריאות והמכס יפצו יבואן מזון בגין רשלנות בטיפול בשחרור משלוח
משרד הבריאות והמכס יפצו יבואן מזון בגין רשלנות בטיפול בשחרור משלוח
על טעות חקיקתית בנוגע לרישום מועד עלייה לכביש
הצבת גבולות לסמכות הגבייה של רשות המסים (אפריל 2011)
האם יבואן החשוד בהברחה יקבל מידע על יבואנים אחרים?
האם ניתן להגיש תביעה קטנה נגד רשות המכס ביחס לתפיסת מטען?
על גבולות היכולת לקבל מידע מרשות ציבורית
משרד הבריאות התחייב לפרסם מעתה ואילך מידע על תוספי תזונה שנפסלו לשיווק
המכס מכר ולא השמיד ובכל זאת לא יפצה
רשות המיסים מסכימה לפעול בשקיפות: תקים מאגר מידע בענייני סיווג מכס שיהיה זמין ליבואנים
עדכונים בענין חובות הגילוי של רשויות המס
עדכונים בעניין זכות היבואן לקבלת מידע מרשות המכס
בית המשפט העליון: נדבך נוסף לזכותו של הנישום לקבלת מידע מהרשות
יש לפרסם את ההנחיות הפנימיות של הרשות
נדבך נוסף לזכות הציבור לקבלת מידע בענייני מכס
"עשית ולא הודעת – לא עשית" - רשות המס מחוייבת למסור הודעה מנומקת על החלטתה
בית המשפט המחוזי בירושלים - יבואן זכאי לקבל מרשות המכס מידע אודות סיווג מוצרים שונים
גם לרשויות יש חובות כלפי האזרח!
האם ניתן לפנות לרשויות המס לקבלת מידע על תיקי מס של גופים אחרים?
רשות המכס אינה רשאית לפגוע בקנינו של היבואן מבלי לתת לו אפשרות להשמיע את עמדתו
עוד בנושא

 

עו"ד גיל נדל, אור כהן-ששון

לאחרונה, חייב בית המשפט את משרד הבריאות לשלם פיצויים בסך 7.5 מיליון ש"ח לארגון מגדלים דגים, זאת בשל פרסום הודעה לציבור על ידי משרד הבריאות, לפיה דגי בריכות מכילים חומר מסרטן ואסורים למאכל אדם, ובשל צו של משרד הבריאות המורה' להשמיד את דגי הבריכות המצויים ברשתות השיווק.

 

בית המשפט המחוזי קבע כי החלטת משרד הבריאות הייתה בלתי סבירה, בלתי פרופורציונלית (בין הסכנה לבין הפעולה שננקטה) ואף נבעה ממניעים פופוליסטיים, והוכח כי גרמה למגדלי הדגים לנזק רב.

 

סיפור המקרה וטענות הצדדים:

 

ארגון מגדלי הדגים בישראל – שהיא אגודה שיתופית המונה 32 חברי מושבים העוסקים בגידול דגי בריכות, תבע בתביעה זו את משרד הבריאות, שהוא הגורם החוקי המפקח על ייצור מוצרי המזון במדינה ועל שיווקם, ובכלל זה דגי מאכל.

 

במסגרת תכנית הטלוויזיה "שש עם אושרת קוטלר", אשר שודרה בערוץ השני בשנת 2003, פורסם כי בבריכות דגים בישראל נעשה שימוש בכימיקל מסרטן, מלכיט גרין שמו ("הכימיקל"), אשר אסור לשימוש במדינת ישראל עקב סיכונו הבריאותי.

 

משרד הבריאות החליט כבר באותו הערב על הטלת סגר על בריכות דגים מסוימות, ולאחר ביצוע בדיקות לניטור כמויות הכימיקל במטרה לבדוק אם עולה על הכמות המירבית, פרסם הודעה לציבור הצרכנים לפיו חל איסור מוחלט לצרוך דגי בריכות מאחר ואילו מכילים חומרים מסרטנים. במקביל, פעל להסרת דגי הבריכה מהמדפים בנקודות מכירה שונות ולהשמדתם.

 

לאחר שחלפה הסערה הציבורית, נועץ משרד הבריאות בגורמים מומחים במשרד החקלאות, ולאחר מכן שקל את צעדיו שוב וצמצם משמעותית את האיסור כך שרק על בריכות אשר בהן נמצאה כמות אסורה של הכימיקל – יוטל סגר ותיאסר מכירת דגיהן.

 

מגדלי הדגים טענו כי כתוצאה מהתנהלות משרד הבריאות, נגרמו להם נזקים כבדים מנשוא בגין השמדת הדגים, גידול בעלויות הייצור, ירידת מחירי שוק דגי הבריכות והוצאות מימון כבירות לצורך קמפיין ציבורי לטיפול במשבר זה.

לטעמם של מגדלי הדגים, החלטתו של משרד הבריאות (אזהרת הציבור בצורה גורפת, הסרת המוצרים מהמדפים והשמדתם) התקבלה בפזיזות, מבלי לחקור את כל העובדות הרלוונטיות, איננה סבירה ואינה הוגנת.

 

מנגד, טען משרד הבריאות כי פעל במסגרת החוק, מכח סמכותו לפקודת בריאות העם, תוך ראייה של בטחון הציבור לנגד עיניו, ואף אם פעל לא נכון, הרי שהדבר היה כצעד בטחון שנועד לשמירה על בריאות הצרכנים.

 

הכרעת בית המשפט:

 

בית המשפט דחה בזו אחר זו את כל טענות משרד הבריאות, בעזרתן נסה להתנער מאחריותו לנזק העצום שנגרם. כך למשל נדחתה טענה לפיה על ארגון מגדלי הדגים היה לבטח את עסקיו מפני נזק כתוצאה מפרסום שלילי. כן נדחתה טענה הגורסת כי מגדלי הדגים תרמו לנזק שנוצר על ידי כך שלא "הרגיעו" את הציבור.

 

בית המשפט קבע כי משרד הבריאות התרשל במעשיו, ולכן יישא באחריות להתנהלותו הרשלנית, במלואה וללא "שותפים".

 

הוכח בפני בית המשפט כי לגורמים המקצועיים במשרד הבריאות ידוע היה כי אין חשש ממש לסכנה בריאותית כתוצאה ממאכל דגי הבריכות. יתר על כן, צעדיו הראשוניים של משרד הבריאות בעניין ננקטו מבלי קבלת חוות דעת של שירותי הווטרינריה במשרד החקלאות, שעה שהיו אמורים להינקט תוך היוועצות בהם.

 

בית המשפט הסכים כי השמדת מזון, ובמקרה זה דגים, היא פעולה אשר מצויה בסמכותו של משרד הבריאות. עם זאת, הסמכות ליתן הוראה להשמדת הדגים, אינה צריכה להינתן כלאחר יד, אלא לאחר השקעת מחשבה והפעלת שיקול דעת עמוק אשר הניבו מסקנה בעלת בסיס אמיתי לכך שהדבר יהווה סיכון בריאותי. קיומה של סמכות בחוק לא מייתרת את הצורך בהפעלת שיקול הדעת ביישום הסמכות – זהו עיקרון בסיסי לפיו צריכה הרשות המנהלית, ובמקרנו משרד הבריאות, לפעול.

 

בית המשפט מתח ביקורת קשה על התנהלות משרד הבריאות:


" מה שקרה בפועל כאן הוא, ש"סקופ" תקשורתי גרם לפאניקה במשרד הבריאות, וכתוצאה מכך, ללא שיתוף פעולה שמתחייב עם משרד החקלאות ובפזיזות לא ראויה, ניתנה ההחלטה"

הפאניקה התעוררה לאור העובדה שימים מספר לפני מקרה הדגים, התפרסמה פרשיית רמדיה בתקשורת. צוין כי משרד הבריאות פעל בפזיזות לא ראויה תוך החלטות גורפות ופוגעניות ביותר, תוך התעלמותו מצפייה של מה יילד יום.

 

בבית המשפט אף הסתבר כי צעדיו של משרד הבריאות נבעו ממניעים פופוליסטיים, כך הודה שר הבריאות דאז, דני נווה, בראיון עיתונאי שצוטט:

 

"מיד לאחר פרשת רמדיה הגיעה פרשת הדגים. הטיפול בפרשה נראה היסטרי ... אפשר היה לעשות צעד פחות קיצוני ... היום המערכת כולה מבינה, יצרני המזון כולם, שמדיניות המשרד לא מתפשרת ... תחושת ה-'יהיה בסדר' נגמרה. זה היה המסר שרצינו להעביר."

 

בית המשפט קבע כי העברת מסר ציבורי ברור כי יש לשמור על החוק, אינה צריכה לפגוע בפרנסתו של אדם.

 

לאור כל זאת, קיבל בית המשפט את התביעה והורה למשרד הבריאות לפצות את מגדלי הדגים בסכום של כ-7.5 מיליון ש"ח, וכן בשכר טרחת עורכי דין בסך של 300,000 ש"ח.

 

[ת.א. (מחוזי תל אביב-יפו) 2474/06 ארגון מגדלי הדגים בישראל נ' משרד הבריאות, פסק דין מיום 8.5.13, השופטת ד"ר דרורה פלפל. ב"כ הצדדים: בשם ארגון מגדלי הדגים – עו"ד ש' ארליך, בשם משרד הבריאות – עו"ד ש' בלו ות' דקל].

 

 

*             *             *

 

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089848.