גיל נדל משרד עורכי דין

 

"רעידת אדמה" משפטית - אגרות יבוא מזון נגבו שלא כחוק

 
עוד בנושא
בית המשפט העליון לרבנות הראשית: יש לסייע ליבואנים מקבילים בהשגת אישורי כשרות
המדינה אינה אחראית לנזקים שהתגלו בתוצרת חקלאית לאחר היבוא
דיון בין יבואן מקביל של רכב למשרד התחבורה- יועמד לרשות הציבור
הגברת התחרות וייעול הליכי הייבוא - על הסיכון בחריגי שיקול הדעת
עוד בנושא
בג"צ: החלטת משרד הבריאות לאסור יבוא סיגריות אלקטרוניות ניתנה בחוסר סמכות
ביהמ"ש למשרד הבריאות: שמירה על החוק אין פירושה פגיעה בפרנסתו של אדם
תביעות רשלנות נגד גופי ממשלה בתחום הסחר הבינלאומי
משרד הבריאות והמכס יפצו יבואן מזון בגין רשלנות בטיפול בשחרור משלוח
משרד הבריאות והמכס יפצו יבואן מזון בגין רשלנות בטיפול בשחרור משלוח
על טעות חקיקתית בנוגע לרישום מועד עלייה לכביש
הצבת גבולות לסמכות הגבייה של רשות המסים (אפריל 2011)
האם יבואן החשוד בהברחה יקבל מידע על יבואנים אחרים?
האם ניתן להגיש תביעה קטנה נגד רשות המכס ביחס לתפיסת מטען?
על גבולות היכולת לקבל מידע מרשות ציבורית
משרד הבריאות התחייב לפרסם מעתה ואילך מידע על תוספי תזונה שנפסלו לשיווק
המכס מכר ולא השמיד ובכל זאת לא יפצה
רשות המיסים מסכימה לפעול בשקיפות: תקים מאגר מידע בענייני סיווג מכס שיהיה זמין ליבואנים
עדכונים בענין חובות הגילוי של רשויות המס
עדכונים בעניין זכות היבואן לקבלת מידע מרשות המכס
בית המשפט העליון: נדבך נוסף לזכותו של הנישום לקבלת מידע מהרשות
יש לפרסם את ההנחיות הפנימיות של הרשות
נדבך נוסף לזכות הציבור לקבלת מידע בענייני מכס
"עשית ולא הודעת – לא עשית" - רשות המס מחוייבת למסור הודעה מנומקת על החלטתה
בית המשפט המחוזי בירושלים - יבואן זכאי לקבל מרשות המכס מידע אודות סיווג מוצרים שונים
גם לרשויות יש חובות כלפי האזרח!
האם ניתן לפנות לרשויות המס לקבלת מידע על תיקי מס של גופים אחרים?
רשות המכס אינה רשאית לפגוע בקנינו של היבואן מבלי לתת לו אפשרות להשמיע את עמדתו
עוד בנושא

 

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

 

תקציר

 

כידוע, משרד הבריאות הוא הגוף הממשלתי המפקח על הליכי יבוא של מוצרי מזון לישראל. כל העוסקים ביבוא מזון לישראל משלמים מזה שנים רבות שתי אגרות למשרד הבריאות בעבור יבוא המזון: "אגרת רישום מוקדם", המשולמת עבור רישיון שנתי למוצר, ו"אגרת שחרור מהנמל" המשולמת עבור אישור לשחרור משלוח מזון ספציפי. סכומי האגרות השתנו במהלך השנים ונעו סביב 300-500 ש"ח לכל אגרה.

 

בפסק-דין נוקב ומהדהד מיום 13.5.15, מתח בית משפט השלום בראשון לציון ביקורת על משרד הבריאות, וקבע כי שתי האגרות נגבו על ידי משרד הבריאות שלא כדין היות ואין חוק המאפשר את גבייתן, ודחה את טענות ההגנה של משרד הבריאות. בהתאם לכך הורה בית המשפט על השבה של שבעים אחוזים מסכומי האגרות ששולמו על ידי היבואנים, בכפוף להוכחת ביצוע תשלומי האגרות על ידי היבואנים.

 

סיפור המקרה

 

מדובר בתביעות של יבואני מזון, שחלק ניכר מהם מיוצגים על ידי משרדנו, אשר טענו כי אגרות יבוא מזון ששולמו על ידם למשרד הבריאות, הן בגין רישומו המוקדם של המזון, והן בגין שחרור המזון מהנמל, נגבו שנים רבות באופן ללא חוקי, בהעדר חוק המאפשר את גבייתן. היבואנים תבעו השבה של אגרות שנגבו בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה. בית המשפט קיבל את תביעתם העקרונית של יבואני המזון ופסק כי שתי האגרות- רישום מוקדם, ושחרור מהנמל, הן אגרות שנגבו שלא כחוק.

 

בית המשפט דחה את טענת משרד הבריאות וקבע כי פקודת ההסגר המנדטורית אינה מעניקה סמכות לגבות אגרות אלה, שכן הסגר מיועד רק לאנשים או בעלי חיים שיש בהם חשש מחלות, אך לא למוצרי מזון. בית המשפט הוסיף וציין כי בנוהל יבוא מזון שהוציא משרד הבריאות לא צוין כי האגרות נגבות מכח פקודת ההסגר.

 

בית המשפט קבע כי הוכח שבפועל רק 3% ממשלוחי המזון נבדקים בנמל והיתר משוחררים באופן אוטומטי, דבר שמחליש מאד את טענת ההגנה כאילו האגרות נגבות מכח פקודת ההסגר – שכן רוב המשלוחים בכלל לא נבדקים.

 

בית המשפט הוסיף כי החל משנת 2001, ועד היום, נעשו נסיונות שונים של משרד הבריאות להסדיר את גביית האגרות בתקנות חדשות, אשר לא צלחו, דבר המחזק את הטענה כי גם משרד הבריאות ידע עם כך שהאגרות אינן חוקיות. בית המשפט גם ציין את עדותו של סמנכ"ל משרד הבריאות בבית המשפט, שהודה כי אין מקור חוקי לגביית האגרות בתקנות.

 

עוד ציין בית המשפט כי ליבואני המזון לא הייתה כל חלופה אמיתית והם נאלצו לשלם את אגרות יבוא המזון, בין אם רצו ובין אם לאו, ובכך ניצל משרד הבריאות את כוחו המונופוליסטי לגביית האגרות.

 

בהתאם לכך קבע בית המשפט כי יש להשיב את סוכמי האגרות ליבואנים.  בית המשפט דחה את עמדת משרד הבריאות לפיה קבלת התביעות תביא להכבדה על תקציבו, ועוד קבע כי לא חל כל שיהוי בהתנהלות היבואנים בעצם מועד הגשת התביעה. בית המשפט ציין כי דווקא משרד הבריאות הוא שבחר לעצום עיניו מול המציאות כאשר ידוע לו החל משנת 2001 שקיימת טענה בדבר אי-חוקיות של האגרות, אך לא נעשה דבר על מנת להסדיר את הנושא בחקיקה.

 

יחד עם זאת, בית המשפט קבע כי ין מחלוקת שהשירות שמעניק משרד הבריאות ליבואני המזון הוא שירות חיוני וראוי ששירות זה יתוקצב על ידי היבואנים לפחות באופן חלקי, ולכן, בנסיבות אלה קבע כי משרד הבריאות ישיב ליבואנים 70% מסכומי האגרות ששולמו על ידן בשבע השנים האחרונות, ויותיר בידו את ה-30% הנותרים. 

 

מבחינת אופן ההוכחה, קיבל בית המשפט את טענת היבואנים כי די בכרטסת הנהלת חשבונות או בשוברי התשלום עצמם כל עוד הם קריאים, חתומים ועל שם היבואן עצמו, ואין חובה להגיש כרטסת, שוברים ואישור רו"ח חיצוני כפי שטען משרד הבריאות.

 

באשר לאגרות שחרור, קבע בית המשפט כי מאחר והן משולמות ברוב המקרים על ידי עמילי מכס, אין די בהגשת שובר על שם עמיל מכס, אלא חובה להגיש מסמך נוסף הקושר בין השובר לבין היבואן, כגון חשבונית עמיל המכס, או כרטסת של עמיל המכס אצל היבואן.

 

בסופו של דבר, התביעה התקבלה ברובה המכריע, ומשרד הבריאות חויב לשלם ליבואני המזון הוצאות משפט ובתוספת שכר טרחת עו"ד בסך כולל של 160,000 ש"ח.

 

[ת.א. (שלום ראשל"צ) 1632/09 ג.ויליפוד אינטרנשיונל בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות. פסק-דין מיום 13.5.15, השופט רפי ארניה. חלק ניכר מהיבואנים יוצגו על ידי משרדנו.

 

 מה עומד להתרחש בהמשך ואיך הדבר ישפיע על ציבור יבואני המזון?

 

מדובר כמובן ברעידת אדמה של ממש מבחינת משרד הבריאות, בשל הקביעה כי פעולת הגבייה שלו היתה בלתי חוקית. יש להניח כי משרד הבריאות יגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק דינו של בית משפט השלום, ויבקש את עיכוב ביצועו של פסק הדין, תוך שיטען כי פסק הדין הנוכחי מחייב את משרד הבריאות לכל היותר ביחסיו מול היבואנים שהגישו את התביעות אך לא כלפי כל יבואני המזון. כמו כן, יש להניח כי משרד הבריאות ינסה לקדם מהר ככל האפשר את תיקון החוק באופן שיבקש לספק הסמכה חוקית לגביית האגרות.

 

יחד עם זאת, הדרך פתוחה ליבואני מזון נוספים להגיש תביעות להשבת האגרות הבלתי חוקיות שנגבו על ידי משרד הבריאות, במשך שבע השנים האחרונות (תקופת ההתיישנות המקסימאלית), וטוב יעשו יבואני המזון החפצים בהשבת האגרות ששילמו במשך שבע השנים האחרונות אם ידאגו להגשת תביעות שכאלו בהקדם.

 

*             *             *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.