גיל נדל משרד עורכי דין

 

בית המשפט העליון לרבנות הראשית: יש לסייע ליבואנים מקבילים בהשגת אישורי כשרות

 
עוד בנושא
המדינה אינה אחראית לנזקים שהתגלו בתוצרת חקלאית לאחר היבוא
דיון בין יבואן מקביל של רכב למשרד התחבורה- יועמד לרשות הציבור
"רעידת אדמה" משפטית - אגרות יבוא מזון נגבו שלא כחוק
הגברת התחרות וייעול הליכי הייבוא - על הסיכון בחריגי שיקול הדעת
עוד בנושא
בג"צ: החלטת משרד הבריאות לאסור יבוא סיגריות אלקטרוניות ניתנה בחוסר סמכות
ביהמ"ש למשרד הבריאות: שמירה על החוק אין פירושה פגיעה בפרנסתו של אדם
תביעות רשלנות נגד גופי ממשלה בתחום הסחר הבינלאומי
משרד הבריאות והמכס יפצו יבואן מזון בגין רשלנות בטיפול בשחרור משלוח
משרד הבריאות והמכס יפצו יבואן מזון בגין רשלנות בטיפול בשחרור משלוח
על טעות חקיקתית בנוגע לרישום מועד עלייה לכביש
הצבת גבולות לסמכות הגבייה של רשות המסים (אפריל 2011)
האם יבואן החשוד בהברחה יקבל מידע על יבואנים אחרים?
האם ניתן להגיש תביעה קטנה נגד רשות המכס ביחס לתפיסת מטען?
על גבולות היכולת לקבל מידע מרשות ציבורית
משרד הבריאות התחייב לפרסם מעתה ואילך מידע על תוספי תזונה שנפסלו לשיווק
המכס מכר ולא השמיד ובכל זאת לא יפצה
רשות המיסים מסכימה לפעול בשקיפות: תקים מאגר מידע בענייני סיווג מכס שיהיה זמין ליבואנים
עדכונים בענין חובות הגילוי של רשויות המס
עדכונים בעניין זכות היבואן לקבלת מידע מרשות המכס
בית המשפט העליון: נדבך נוסף לזכותו של הנישום לקבלת מידע מהרשות
יש לפרסם את ההנחיות הפנימיות של הרשות
נדבך נוסף לזכות הציבור לקבלת מידע בענייני מכס
"עשית ולא הודעת – לא עשית" - רשות המס מחוייבת למסור הודעה מנומקת על החלטתה
בית המשפט המחוזי בירושלים - יבואן זכאי לקבל מרשות המכס מידע אודות סיווג מוצרים שונים
גם לרשויות יש חובות כלפי האזרח!
האם ניתן לפנות לרשויות המס לקבלת מידע על תיקי מס של גופים אחרים?
רשות המכס אינה רשאית לפגוע בקנינו של היבואן מבלי לתת לו אפשרות להשמיע את עמדתו
עוד בנושא

 

עו"ד גיל נדל,עו"ד דייב זיתון, קיריל קפלון

 

כללי:

העותרת, יבואנית מזון, עתרה לבית המשפט העליון בבקשה להורות לרבנות הראשית לישראל לתת לה  תעודות הכשר למוצרי המזון אשר היא מייבאת לישראל.

בית המשפט העליון דחה את העתירה, בשל אי מיצוי הליכים. יחד עם זאת, בית המשפט ציין בפסק דינו כי הוא מצפה שהרבנות הראשית תמצא פיתרון לקשיים של יבואנים מקבילים בהשגת אישורי כשרות הנגרמים, לטענת היבואנים, בשל סירוב המפעלים וענפי הכשרות עמם הם עובדים, לשתף עמם פעולה.

עובדות המקרה:

ביום 17/01/2016 הגישה העותרת בקשה לקבלת תעודת הכשר עבור קפה נמס המיוצר בגרמניה. בקשתה לא נענתה וכעבור שבועיים, פנתה אל הרבנות הראשית בבקשה להנחות את הגורמים המקצועיים הרלוונטיים להשיב לבקשתה. כבר באותו יום התקבלה תשובה מאת הלשכה המשפטית של הרבנות, לפיה על העותרת להמציא אישור על מתן הכשר מטעם בד"צ מנצ'סטר.

ביום 11/02/2016 השיבה העותרת כי הדרישה להמציא אישור על מתן הכשר, אינה ישימה מחמת העדר שיתוף פעולה מצד בד"צ מנצ'סטר. 

ביום 29/03/2016 הגישה העותרת בקשה לקבלת תעודת הכשר עבור קפה נמס המיוצר בפולין בהשגחת רבנות העיר ורשה, אשר מיובא לישראל בהשגחת הרבנות הראשית.

פניותיה של העותרת לא נענו על ידי הרבנות ואף לא על ידי הלשכה המשפטית. באין תגובה או התייחסות, עתרה העותרת לבית המשפט הגובה לצדק.

טענות הצדדים

העותרת טענה כי המוצרים אשר היא מבקשת לייבא, מיובאים לישראל על ידי יבואן אחר, בהשגחת בד"צ מנצ'סטר. לפיכך, טענתה העותרת כי סירובה של הרבנות להנפיק תעודת הכשר הוא בלתי סביר באופן קיצוני וכי התעקשותה של הרבנות לקבל אישור על מתן הכשר מאת הגוף נותן ההכשר בחו"ל, אשר לטענתה, אינו משתף עימה פעולה, מעניקה הלכה למעשה כשרות בלעדית ליבואן הראשי. נטען, כי התנהלות זו, פוגעת בחופש העיסוק של היבואן ויבואנים מקבילים אחרים. כתוצאה מכך נוצרת פגיעה בציבור הצרכנים.

מנגד טענה הרבנות הראשית,  כי יש לדחות את העתירה על הסף מחמת אי מיצוי הליכים. לטענת הרבנות, היה על היבואן להגיש ערר בעניין בקשתה לפני מועצת הרבנות הראשית לישראל בטרם תגיש את העתירה.

לגופו של עניין, טענה הרבנות כי דרישתה אינה סתמית או דווקנית ומתבססת על הוראת חוק מפורשת. נטען, כי מטרתה של הוראת החוק היא להבטיח כי המוצר הוא אכן אותו מוצר שנטען כי הוא נמצא תחת השגחת הגורם הכשרותי בחו"ל, וכי ייתכנו מקרים בהם מתן שירותי הכשרות אינו אחיד וקיימים מספר מוקדי ייצור לאותו מוצר, שרק חלקם נמצאים תחת השגחה.

הדיון המשפטי

בית המשפט קבע כי בהתאם להוראות החוק, נדרש מיבואנים להמציא אישור בכתב של הרב נותן ההכשר בחו"ל, אולם, עובדה זו כשלעצמה אינה מצדיקה לדחות את טענות העותרת על הסף. בית משפט קבע כי אם אמנם גופי השגחה בחו"ל אינם משתפים פעולה עם יבואנים מקבילים וככל שמדובר במוצרים המיובאים לישראל בהשגחת הרבנות הראשית, אזי יש לכאורה בדרישתה של הרבנות ישום דווקני של הוראות החוק, הפוגע בזכויותיו של היבואן.

לצד זאת, ציין בית המשפט את עמדת הרבנות כי יתכנו מקרים בהם קיימים מספר מוקדי ייצור לאותו מוצר בחו"ל, ומכאן שהליך מתן שירותי ההשגחה אינו אחיד. במצב דברים זה יש לכאורה הצדקה לכך שהרבנות עומדת על דרישתה לקבל את אישור הכשרות מאת הגוף נותן ההכשר בחו"ל.

בסופו של דבר, דחה בית המשפט את העתירה מחמת אי-מיצוי הליכים, שכן היה על היבואן להגיש ערר למועצת הרבנות הראשית. יחד עם זאת, ציין בית המשפט כי  מתוקף תפקידה נדרשת הרבנות לעבוד בשיתוף פעולה עם גורמי השגחה בחו"ל על בסיס יום-יומי. לאור האמור, ייתכנו "ערוצי תקשורת" שבאמצעותם יכולה הרבנות הראשית להבהיר את הרקע להיעדר שיתוף הפעולה מצד גורמי ההכשרות בחו"ל, ולפגוע  בידה של העותרת בהמצאת האישורים הנדרשים.

בית המשפט ציין עוד כי הוא מצפה שיימצא פיתרון הולם והוגן לבעיה שהועלתה על ידי העותרת.



בג"ץ 5029/16 איינשטיין צור ייבוא ייצוא וסחר בינלאומי בע"מ נ' הרבנות הראשית לישראל (פורסם בנבו, 28.09.2016)[החלטה מיום 28/09/2016, לפני כבוד המשנה לנשיאה השופט א' רובינשטיין, השופט נ' סולברג, השופט א' שהם. ב"כ הצדדים- העותר – עו"ד זהר יהלום. לרבנות הראשית לישראל – עו"ד יונתן ציון מוזס]. 

 

*             *             *

 

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.