עו"ד גיל נדל
כידוע, על פי דיני האדמירליות, ניתן להגיש תביעה לפיצוי בגין חוסר במטען לא רק נגד בעלי האוניה או חוכריה, אלא גם כנגד האוניה עצמה. תביעה כזו נקראת בשם תביעת חפצא והיא נידונה בבית המשפט לימאות.
בתחילת שנת 2008 הוטען על האנייה "Rega" מטען של חיטה בנמל באוקראינה. לאחר שהאנייה הגיעה לנמל אשדוד בישראל התגלה חוסר במטען, והמוכר והקונה הגישו תביעת חפצא כנגד האוניה לפיצוי בגין החוסר במטען.בד בבד עם הגשת התביעה הגישו התובעים בקשה למעצר האנייה, ולבסוף הושג הסדר בין בעלי האנייה לבין התובעים להמצאת ערבות להבטחת תשלום הפיצוי אשר נתבע, והאוניה שוחררה ממעצרה.
בעלי האוניה הגישו בשם האוניה בקשה לעיכוב ההליכים בשל קיומו של הסכם בוררות בין הצדדים. לטענת האוניה, או ליתר דיוק – לטענת בעלי האנייה שהתייצבו בשמה - שטרי המטען אשר מכוחם הגישו התובעים התביעה כוללים בחובם הפניה להסכם לחכירת האנייה, והסכם חכירה זה כולל הסכם בוררות. לפיכך טענה האוניה כי יש לעכב את הדיון בבית המשפט ולהעבירו לבוררות.
ואולם, בית המשפט דחה את הבקשה לעיכוב הדיון.
ככלל, על מנת שבית המשפט יעכב הליכים בתביעה שהוגשה בפניו בשל קיומו של הסכם בוררות, על מבקש העיכוב להצביע כי התקיימו התנאים הבאים: שקיים הסכם בוררות בין הצדדים; שהסכסוך נשוא התובענה שהוגשה הינו מסוג הסכסוכים עליהם חל הסכם הבוררות; שחלה על הבוררות אמנה בינלאומית שישראל צד לה; ושהאמנה קובעת הוראות בעניין עיכוב הליכים.
אכן, מדינת ישראל הינה צד לאמנת ניו-יורק בדבר הכרתם ואכיפתם של פסקי בוררות חוץ – 1958, הקובעת הכרה בסכמי בוררות. על פי האמנה, מקרה שבו מובאת תובענה בעניין שהצדדים הסכימו לגביו כי יופנה לבוררות, יעכב בית המשפט את ההליכים, אלא אם התקיימו אחד משלושת החריגים - שהסכם בבוררות בטל ומבוטל; או שההסכם משולל כוח פעולה; או שההסכם אינו בר ביצוע. האמנה גם קובעת כי הסכם הבוררות יערך בכתב, כי הסכם להפניית סכסוך לבוררות שנערך בעל-פה אינו עונה לתנאי האמנה, וכי "הסכם בכתב" הינו רק הסכם שנחתם על ידי בעלי הדין.
בענייננו, הסכם הבוררות שמכוחו ביקשה האוניה לעכב את הדיון הינו לסעיף מסוים בשטרי המטען המאמץ לתוך שטר המטען את כל הוראות חוזה החכירה, לרבות ההוראות בדבר הסכם בוררות. האוניה טענה כי יש לקרוא לתוך שטר המטען את ההפנייה לנוסח הסכם החכירה המוזכר בראש הדף האחורי של שטר המטען.
ואולם, בית המשפט מצא כי אף אחד מדפי הסכם החכירה הנטען, דפי החוזה הסטנדרטי או דפי התוספת, לא נחתם על ידי בעלי המטען (התובעים) או מי מהם.
בית המשפט עמד על כך שהנטל להוכיח קיומו של הסכם בוררות תקף מוטל על שכמי הצד המבקש את עיכוב ההליכים. על אחת כמה וכמה שהנטל מוטל על הטוען לעיכוב הליכים מכוח הוראת האמנה, שכן במקרה שכזה עליו להוכיח גם כי התמלאו תנאי האמנה ובהם התנאי כי נערך ונחתם הסכם בכתב. בנסיבות הענין, מצא בית המשפט כי לא הוצג בפניו הסכם חתום המשקף את הסכמות הצדדים, וכי ההפניה בשטר המטען להסכמי החכירה לא תספיק.
ת"ח 59-08 הקבוצה הירושלמית ליבוא ושווק מספוא (2001) בע"מ ואח' נ' האוניה "REGA": לבעלי המטען – עו"ד א. אורלי; לאוניה – עו"ד א. כהן דור.
בשולי הדברים נציין כי להחלטה זאת חשיבות והשלכות מעבר לתיקי הימאות (הנדירים יחסית), כלפי תביעות "רגילות" לנזקי נזקי מטען, שכן סעיפי בוררות מופיעים בשטרי מטען לרוב, והפניות למסמכים אחרים מעבר לשטר המטען עלולות להתברר כבלתי מספיקות.