עו"ד גיל נדל, מורן שמילוביץ
כידוע, ביחסי ספק - מפיץ, המפיץ נוטל על עצמו סיכון שמא מתישהו יבוטל הסכם ההפצה על ידי הספק. סיכון זה בא לידי ביטוי בכך שההשקעה הכספית בהפצת המוצר מוטלת על המפיץ, ומאחר והרווחים לא נולדים מיד עם תחילת ההפצה, הרי שלמפיץ ישנה ציפייה סבירה כי מערכת היחסים בינו לבין הספק תהיה ארוכת טווח, וסיומה לא יעשה תוך זמן קצר, אלא תוך מתן פרק זמן סביר להתארגנות ולמציאת אפיק השקעה אחר.
לשם כך, בהסכמים מסוג אלו קיים כלי הנקרא "הודעה מוקדמת". כלי זה נועד לתת פרק זמן סביר בטרם ביטול ההסכם, לצדדים להתארגן ולמזער נזקים.
וכאן כמובן עולה השאלה - מהו פרק זמן סביר לפיו ניתנת ההודעה המוקדמת בטרם ביטול ההסכם?
לאחרונה, ניתן פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב אשר קבע כי הודעה מוקדמת של שלושה חודשים בטרם ביטול הסכם הפצה אינה סבירה, בנסיבות אותו ענין.
במקרה זה דובר ביבואן סיגריות אשר הגיש תביעה כנגד מפיצת הסיגריות בישראל, בשל אי תשלום כספים שהמפיצה חייבת לו בגין סחורה שסיפק לו.
המפיצה טענה כי אכן היא חייבת כספים ליבואן, אך יחד עם זאת עומדת לה זכות קיזוז בגין פיצויים שחייב לה היבואן, בשל ביטול הסכם ההפצה שלא כדין והודעה מוקדמת קצרה של שלושה חודשים בטרם ביטול ההסכם.
השאלה המשפטית אשר נשאלה על ידי בית המשפט היא האם הודעה מוקדמת של שלושה חודשים בנסיבות העניין הינה סבירה?
בית המשפט קבע כי אכן לפי לשון ההסכם בין הצדדים, כל צד רשאי, גם ללא סיבה או עילה, להפסיק את ההתקשרות על ידי מתן הודעה מוקדמת של שלושה חודשים לפחות. אלא שהמילה "לפחות" מאפשרת, בנסיבות המתאימות, לטעון כי יש צורך בהודעה ארוכה יותר. וכך היה בענייננו – המפיצה טענה כי היא היתה זכאית להודעה מוקדמת ארוכה יותר.
בית המשפט בחן מהו הזמן הסביר להודעה מוקדמת בהסכם הפצה לאור השיקולים שנבחנו בעניין ע"א 442/85 זוהר נ' מעבדות טרבונל (ישראל) בע"מ: תקופת ההתקשרות, טיב המוצר והתקופה הנדרשת לחדירתו לשוק, שיעור הרווח הצפוי לעומת ההשקעה של המפיץ, וציפייתו של המפיץ לקצור את פירות השקעתו.
בית המשפט מצא כי אורך תקופת ההתקשרות בין הצדדים, עד למועד ההודעה על ביטולה, היה שש שנים. כמו כן, בית המשפט מצא כי המפיצה השקיעה כספים בקיום ההסכם, כאשר השקעה זו מתבטאת ברכישת רכבים, העסקת עובדים, אחסנת המוצרים והעברתם לנקודות המכירה השונות. בית המשפט קבע נוכח טיב המוצר, שהינו מותג סיגריות ידוע בעולם וציבור לקוחות פחות או יותר קבוע, לא מדובר בהשקעה בסדר גודל אשר לא ניתן להחזירו תוך תקופה של שש שנות התקשרות.
בענייננו, קבע בית המשפט כי הודעה מוקדמת סבירה בנסיבות העניין היא הודעה שמאפשרת למפיצה להתארגן לסיום ההסכם ולא הודעה המאפשרת למפיצה לקצור את פירות השקעתה.
בהתאם לכך, ולאור הלכת בית המשפט העליון בענין טרבנול, קבע בית המשפט כי פיצוי בגין שנה אחת הינו ראוי והוגן. על כן, קבע בית המשפט כי הואיל וניתנה למפיצה הודעה מוקדמת בת שלושה חודשים בלבד בטרם הודעת הביטול נכנסה לתוקף, זכאית המפיצה לפיצוי בגין תקופה של תשעה חודשים.
יחד עם זאת, וזה כבר מפתיע יותר, בית המשפט קבע כי המפיצה לא הוכיחה את נזקה עקב הזמן הקצר שניתן לה להתארגן לסיום ההסכם, ומעבר לכך, המפיצה לא הוכיחה כי מתן הודעה מוקדמת שאורכה שנה הייתה מאפשרת לה לקצור את פירות השקעתה. משכך, פסק בית המשפט כי המפיצה לא הוכיחה למעשה כי נגרם לה נזק כתוצאה ממתן הודעה מוקדמת קצרה, בנסיבות העניין, בגינו היא זכאית לפיצוי.
ת.א 2583/04 אוברסיז טובאקו בע"מ נ' אחידקל שיווק וסחר (1995) בע"מ. פס"ד מיום 11.3.2010. לא צוינו שמות ב"כ הצדדים.
עדכוני מכס ורגולציה
