גיל נדל משרד עורכי דין

 

שתי עסקאות וסחורה אחת - כיצד נכריע מי בעליה?

 
עוד בנושא
מגפת הקורונה העולמית – כוח עליון?
בית משפט השלום בפתח תקווה: נדחתה בקשה למתן סעד זמני שעניינו איסור על מכירת בקבוקי וודקה בתחומי ישראל
נדחתה תביעה בענין אי התאמה באספקת מוצר מיובא
בית משפט השלום בהרצליה אישר תביעה נגד חברה סינית שהפרה חוזה מול יבואן ישראלי
עוד בנושא
הסחורה אינה תואמת את ההזמנה? לא ייגבה תשלום
בית המשפט העליון מאשר: מחלוקת בין ספק מדנמרק למפיץ ישראלי- תתברר בדנמרק
מניעת מימוש אשראי דוקומנטרי בשל חריג המרמה - עדכונים
אספקת מכונה ישנה יותר- מצדיקה ביטול עסקה
ספק זר שהפיק חשבוניות פיקטיביות לא יוכל לתבוע על אי-תשלום
הוריקן סנדי בארה"ב - האם "כח עליון"?
מתי יפחית בית המשפט פיצוי מוסכם שנקבע בין חברות?
מי אשם בכשלון מיזם משותף ליבוא מוצרי תינוקות?
הזדרזת לבטל חוזה? שילמת!
מחלוקת בין ספק דני למפיצו הישראלי- תתברר בדנמרק
ברזל מסין במקום מרוסיה - הפרת חוזה?
מהו אורך חייו של הסכם בלעדיות? בית המשפט מכריע בעניין
סעיף שיפוט המופיע רק בקטלוג של ספק זר - לא יספיק
רעידת אדמה וצונאמי ביפן- "כח עליון"?
תרגיל עוקץ במכתב אשראי? על מחלוקת בין יצרן יין ממולדובה ליבואן
יבואן שנמנע מבדיקת משלוח לא יוכל לטעון לאי-התאמה
בית המשפט מכריע במחלוקת בין חברת ספנות זרה ליבואן ישראלי
חריג המרמה ומניעת מימוש מכתב אשראי
בית המשפט: אין להושיט סעד לצד לעסקת מכר בינ"ל שאינו עומד על זכותו
האם יבואן חייב לשלם גם כשסופקה לו סחורה פגומה? בית המשפט מכריע בעניין
בית המשפט –מהי הודעה מוקדמת סבירה בטרם ביטולו של הסכם הפצה?
בית המשפט: מלכודת לצורך קיזוז חוב לא נחשבה כנגועה בחוסר תום לב
בית המשפט- שיווקת סחורה הנושאת פרטי יבואן אחר ללא הסכמתו – תשלם !
איך להתחיל למכור מוצרים במדינה זרה
בית המשפט: טענת אי התאמה בטובין לא תתקבל ללא הוכחה מספקת
עדכונים מבתי המשפט - בוררות בענייני סחר חוץ
יבואן! לא הודעת על ליקוי בטובין בזמן - לא תוכל לתבוע את היצואן
בית המשפט: הפנייה בשטר מטען לסעיף בוררות שבהסכם אחר - אינה מספקת
מי נחשב למורשה מטעם חברה זרה לצורך קבלת כתבי בי-דין?
עיכוב הליכים בבית המשפט לצורך קיום בוררות בינלאומית
היכן ניתן לתבוע ספק סיני שהפר חוזה? – חלק שני
דירקטיבה אירופית בענין מעמדו של הסוכן
כמה סיבות לכך שאין די בהכרת ה – INCOTERMS 2000
המלחמה והמטענים – מי ישלם את העלויות הנוספות והנזקים?
על ספק ומפיץ – נקודות חשובות בהסכמי הפצה
יש לתעד התקשרות מחודשת
מטען שלכם נתקע בנמל? עצרו לפני שאתם יורים לכל הכיוונים!
עוד בנושא

עו"ד גיל נדל, מורן שמילוביץ

 

לעיתים, כאשר סחורה נשלחת מחו"ל לישראל, מתעוררת מחלוקת הנוגעת לבעלות בה, עם הגעתה לארץ. מצבים אלה לעיתים מחייבים סוכני מכס או משלחים בינלאומיים המחזיקים פיזית בסחורה, להטיל עליה עיקולים או להפעיל זכות עיכבון ולא לאפשר את שחרורה, עד אשר הצד החייב כספים ישיב להם את חובו.

 

אך מה קורה כאשר מוטל עיקול או מופעלת זכות עכבון, ומגיע צד שלישי הטוען שהסחורה שייכת לו?

 

עניין זה עלה לדיון בהחלטת בית המשפט השלום בחיפה שניתנה בימים אלה.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

חברת אוריינטל ווד-סטוק ייבאה רהיטים מספק בהודו, ושילמה תמורה בסך של 12,500 דולר באמצעות אשראי דוקומנטרי לספק ההודי.

 

אותה סחורה נמכרה קודם לכן על ידי אותו ספק הודי לאדם אחר, אך בסופו של דבר, העסקה בוטלה ולא יצאה אל הפועל.

אותו אדם אחר, כך נטען, חייב כספים לסוכן המכס ולמשלח הבינלאומי שלו.

 

עם הגעת הסחורה לישראל, הטילו סוכן המכס והמשלח הבינלאומי עיקולים על הסחורה, ואף הפעילו זכות עכבון, וטענו כי זכותם לעשות כן עד שאותו אדם יסדיר את חובו הכספי כלפיהם.

 

אוריינטל פנתה לבית המשפט וטענה כי היא הבעלים של הסחורה ולכן ביקשה מבית המשפט להורות על שחרורה לאלתר.

 

המשלח הבינלאומי וסוכן המכס טענו כי אותו אדם ניסה להתחמק מחובותיו וכי הוא הסב את שטר המטען כך שיירשם כי אוריינטל היא הבעלים.

 

לאור זאת, היה צריך בית המשפט להכריע בשאלה: מיהם הבעלים של הסחורה?

 

החלטת בית המשפט:

בית המשפט ניתח את הראיות שהונחו בפניו, כמו העובדה שאוריינטל שילמה לספק ההודי 12,500 דולר, וכמו העובדה שלא הובאה כל ראייה לפיה האדם האחר שילם תמורה כלשהי לאותו ספק.

 

בית המשפט ציין כי אוריינטל אוחזת בשטר מטען מקורי ובו שמה, ואין חולק כי אחד מתפקידי שטר המטען הינו להוות מסמך קנייני המקנה למחזיק בו הזכות לדרוש ולקבל החזקה במטען הרשום בו.

לפיכך, קבע בית המשפט כי בשלב מקדמי זה של סעדים זמניים, הכף נוטה לטובת אוריינטל, ויש להורות על שחרור המטען לידיה בכפוף להפקדת ערובה, להבטחת הוצאות סוכן המכס והמשלח הבינלאומי, אם יסתבר בהמשך התביעה כי נפלה טעות בהחלטה.

 

בית המשפט ציין כי החלטה מקדמית זו אינה שוללת באופן מוחלט את האפשרות כי נעשתה קנוניה בין הצדדים או לחילופין, כי אכן נערכה עסקה ששולמה בעבורה תמורה גם על ידי אוריינטל וגם על ידי האדם האחר, כך שלכאורה הספק ההודי מכר פעמיים את אותה סחורה לשני גורמים.

 

בסופו של דבר, הורה בית המשפט לסוכן המכס והמשלח הבינלאומי לשחרר את המטען לאלתר לידי אוריינטל, בכפוף להפקדת ערבות בנקאית על סך של 22,000 ש"ח.

 

(ה"פ (שלום חיפה) 48841-12-10, החלטה מיום 20.1.11. ב"כ הצדדים: ליבואן - עו"ד מאור מזרחי, לחברת השינוע - עו"ד שריזלי, לסוכן המכס - עו"ד סיוון דניאל ממשרד רייף).