עו"ד גיל נדל, אוהד קריאף

 

רקע:

 

פעמים רבות, כאשר סחורה נשלחת בעסקה בינלאומית מחו"ל לישראל, היבואן בישראל אינו מבצע בדיקה שלה במפעל הספק טרם שליחתה, אלא רק לאחר הגעתה לישראל.

 

במצב כזה, אם טוען היבואן לאי-התאמה באיכות או בטיב הסחורה שהגיעה, האם עדיין יידרש הוא לשלם בעבור הסחורה, או שבית המשפט יפטור אותו מחובת התשלום?

 

בסקירה זו נתאר מקרה שבו יבואן ישראלי התקשר בעסקה עם יצרן סיני וטען כי המכולה שהגיעה לישראל כללה סחורה פגומה.

היבואן הגיע תביעה לתשלום פיצויים בסך כולל של 1.5 מיליון ש"ח,  והמוכר הסיני הגיש תביעה שכנגד על סך דומה. התביעה הוגשה במקור גם נגד גורמים נוספים בשרשרת ההובלה.

 

בית המשפט קבע כי נפלה אי-התאמה באיכות הסחורה שהגיעה לישראל, ודחה את תביעת המוכר הסיני לתשלום.

 

סיפור המקרה וטענות הצדדים:

 

היבואן ייבא לישראל "סודיום סכרין" (סוג של ממתיק) מהספק הסיני. היבואן החליט לרכוש כמויות גדולות של החומר, מתוך ציפייה למכור אותן ברווח שכן באותה התקופה הממשלה הסינית אסרה שימוש בחומר זה ולכן נוצרו עודפים עבור היצוא. עם זאת, התחזית לא התממשה ומחיר החומר אף ירד.

 

שלוש עסקאות הושלמו בין הצדדים והמחלוקת הייתה רק ביחס לעסקה הרביעית.

המוכר הסיני טען שמנהל היבואן ניהל עמו מו"מ אגרסיבי וביקש הנחות שונות מהמחיר שסוכם, על רקע ירידת מחירי החומר בעולם., אך לבסוף לא שילמו עבור העסקה הרביעית.

לעומת זאת, היבואן טען לאי-התאמה בחומר שהגיע לישראל. היבואן טען כי ביקש חומר לתעשיית המזון והחומר היה אסור בשימוש בתעשיית המזון.  בשלב מסוים, התברר כי הייתה מדבקה על גבי המוצרים שבה נרשם "מיועד לשימוש תעשייתי בלבד, לא לשימוש לצרכי מזון, תוספי מזון וחומרי גלם שלהם".

 

דיון והכרעה:

 

השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט היא מה סוכם בין הצדדים ביחס לאיכות החומר שהוזמן. בית המשפט נדרש להכריע האם הצדדים התנו את העסקה בכך שהחומר יתאים לתחום המזון, או לא, כאשר ההסכם ביניהם לא ציין זאת באופן מפורש, וכאשר לא הייתה מחלוקת שהחומר שהגיע ארצה בפועל, לא התאים לתחום המזון.

 

המוכר הסיני טען כי מאחר וההסכם לא התנה לגבי התאמת המוצר לתחום המזון דווקא, הרי שלא היה תנאי כזה בעסקה בין הצדדים. המוכר הסיני טען עוד כי פעל בשקיפות והדביק מדבקה על גבי המוצרים שמציינת כי הוא אינו מיועד לתחום המזון.

 

בית המשפט ייחס חשיבות למכתב של המוכר הסיני ליבואן, שבו טען המוכר הסיני כי החומר מיועד לתחום המזון, ובכך ראה בית המשפט התחייבות של המוכר הסיני להתאמת המוצר לתחום המזון דווקא.

 

בית המשפט קבע כי מאחר והצדדים הסכימו שהמוצר היה חייב לעמוד בתקן בריטי מסוים, הרי שמהסכמה זו נובע כי המוצר צריך להתאים לכל השימושים האפשריים, קרי שימוש בתחום המזון וגם בתחומים תעשייתיים. מאחר והמוכר הסיני טען כי העסקה לא הותנתה בהתאמה לתחום המזון, קבע בית המשפט כי על המוכר הסיני מוטל הנטל להוכיח זאת, והוא לא עמד בנטל ההוכחה.

 

בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי הצדדים סיכמו שהחומר יהיה מתאים לשימוש בתחום המזון, ולאור זאת שהחומר שסופק לא היה מתאים לתחום המזון, נקבע כי קיימת אי-התאמה שבגינה יש לדחות את תביעת הנגד של המוכר הסיני כנגד היבואן הישראלי.

 

היבואן ויתר על בירור תביעתו בטענה כי לא יוכל לגבות את הסכום מהספק הסיני, ולכן גם תביעתו נדחתה.

 

לאור האמור, בית המשפט דחה את התביעה ואת התביעה שכנגד שהגיש המוכר הסיני כנגד היבואן, אך ללא פסיקת הוצאות.

 

[ת"א (שלום חיפה) 3289-10-08 אסקלייד בע"מ ואח' נ' יו טי אי אילת אוברסיז בע"מ ואח', פסק-דין מיום 4.5.15, השופט שלמה לבנוני. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד סודרי, לעמיל המכס- עו"ד א. קורדובה, למסוף המטענים- עו"ד י. רייזינגר, לספק הסיני- עו"ד גדעון פישר ואח']

 

לסקירות נוספות שנכתבו על ידי משרדנו בנושא אי-התאמה של טובין שהוזמנו במסגרת עסקה בינלאומית, אנא לחצו על הקישורים הבאים:

 

המחוזי מאשר: אי-התאמה באיכות מטען מיובא אינה מאפשרת עצירת אשראי דוקומנטרי

האם יבואן מאבד זכותו לתבוע בגין אי-התאמה לאחר שביצע בדיקה בטרם היצוא

בית המשפט: טענת אי התאמה בטובין לא תתקבל ללא הוכחה מספקת

 

*             *             *

  

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.