בית המשפט העליון – גישה ליברלית בעניין הכרה בהנחות לצרכי חוק מס קניה ובעניין פרשנות חוק מסים עקיפים

עו"ד גיל נדל, מורן שמילוביץ

 

בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי לפיו ניתנה פרשנות מקילה עם הנישום לעניין תשלום מס בחסר לפי סעיף 3 לחוק מיסים עקיפים.

 

במקרה זה דובר בחברת אמקור אשר נהגה לשווק את המקררים מתוצרתה באמצעות חברת אמפא, אשר הייתה משווקת אותם לסיטונאים, קמעונאים וצרכנים סופיים.

 

חברת אמקור דיווחה לצורך חישוב מס קניה על מחיר המכירה בפועל בכל עסקה. רשויות מס הקנייה הוציאו שומת מס קנייה לאמקור בטענה כי הדיווח שנהגה אמקור להעביר בנוגע למחיר הסיטוני (שהינו הבסיס לחישוב מס קניה), אשר התבסס על המחיר בו מכרה אמפא, בפועל, את המקרריםלכלל לקוחותיה, לא תאם את הוראות חוק מס קניה, שכן הוא אינו בגדר המחיר הסיטונאי. כמו כן טענו רשויות מס קניה כי אין להכיר בהנחות הכמות שביצעה אמפא לרוכשי המקררים, שכן אלו ניתנו לאחר מועד מסירת המקררים לרוכשים.

 

בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת רשויות מס קנייה לפיה יש לחשב מס קניה לפי המחיר הסיטוני, שהוא מחיר המשלם קמעונאי. עם זאת, בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת אמקור לפיה מקום שבו ניתנה הנחה ללקוחות, יש להביאה בחשבון לעניין חישוב המס. בית המשפט קבע עוד כי אמקור עומדת בתנאי סעיף 3 לחוק מיסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), הפותר אותה מתשלום החסר במס הנובע מהטעות בבסיס חישוב מס הקנייה.

 

רשויותהמס ערערו לבית המשפט העליון על פסיקת בית המשפט המחוזי.

 

בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי שלפיו הדיווח של חברת אמקור לצורך חישוב מס קנייה לעניין המחיר הסיטוני היה שגוי, עם זאת, בית המשפט העליון אישר את קביעת בית המשפט קמא כי למרות זאת עומדת אמקור בתנאי הפטור מתשלום מס חסר לפי סעיף 3 לחוק מיסים עקיפים.

 

בית המשפט העליון קבע כי לעניין הגדרת המחיר הסיטוני כמשמעותו בסעיף 4(א) לחוק מס קניה לעניין מכירתם של מקררים מתוצרתה של אמקור, אין לקבל את עמדתה של חברת אמקור לפיה המחיר הסיטוני עליו עליה לדווח הוא המחיר בו נמכרה הסחורה בפועל על ידי אמפא. בית המשפט קבע כי נקודת המוצא לפרשנות הינה לשון החוק. בית המשפט קבע כי על פי הגדרת המחוקק מחיר סיטוני הינו המחיר המשתלם על ידי קמעונאי.

 

על כן, בית המשפט קבע כי משהוגדר המונח, לא ניתן לומר לקבל הפרשנות הלשונית שאמקור מבקשת ליתן לו. ומשכך, קבע בית המשפט העליון כי צדק בית המשפט קמא כי נוצר חסר בתשלומי המס של אמקור בגין המכירות לסיטונאים.

 

בית המשפט העליון קבע כי לעניין סוגיית ההנחות שהעניקה אמפא לרוכשי המקררים הרי שנקודת המוצא לשם ההכרעה במחלוקת מצויה בסעיף 4(א) לחוק, הקובע כיצד יש לחשב את המחיר הסיטוני לצורך חישובו של מס הקניה. בית המשפט העליון מצא כי החוק קובע, כי בסיס המס הינו המחיר המשתלם, הוא המחיר בפועל. המחיר המשתלם בעסקאות בין צדדים מושפע מגורמים שונים, ובכלל זה מעסקאות קודמות שנערכו בין הצדדים. החוק אינו מחריג במפורש הפחתה במחיר הנובעת מסיבה כזו או אחרת, ובכלל זה הנחת כמות.

 

בית המשפט העליון דחה את טענת רשויות המס  לפיה אין להכיר בהנחות הכמות שביצעה אמפא לרוכשי המקררים, שכן אלו ניתנו לאחר מועד מסירת המקררים לרוכשים, וכי ניתן לנכות אך ורק  "הנחות מסחריות מקובלות עד למועד המסירה" מהמחיר המשתלם לצורך תשלום מס קניה. בית המשפט קבע כי לטענה זו של רשויות המס אשר יוצרת שוני במחיר המדווח על פי מועד מסירתם של הטובין, אין כל ביסוס בחוק. לעומת זאת, קבע בית המשפט כי עמדתה של אמקור מעוגנת בלשון החוק ואף עולה בקנה אחד עם מהותו של מס קניה. בית המשפט ציין כי מס זה מבקש למסות מכירת טובין, כאשר אמור להיות מתאם מסוים בין מחירם של הטובין לבין גובה המס שיש לשלם בגין מכירתם.

 

בנוסף, בית המשפט קבע בהתחשב בכך ששוק המקררים הינו תחרותי למדי, יש לדחות את טענת רשויות המס לפיה ההנחה הניתנת לא תתגלגל בסופו של יום לידיו של הצרכן. בית המשפט ציין כי ככל שההנחה הניתנת באה לידי ביטוי במחיר הסופי לצרכן, הרי שהבאתה בחשבון של ההנחה אף בעת חישוב מס הקניה היא מתבקשת.

 

בית המשפט אף דחה את טענת רשויות המס כי הדין החל על יבואן ועל יצרן מקומי צריך להיות זהה לסעיף 132(ה) לפקודת המכס, בו נקבע ש"הנחות במחיר טובין שיינתנו לאחר פדייתם מפיקוח רשות המכס, לא יובאו בחשבון לעניין קביעת ערך העסקה של אותם טובין". בית המשפט העליון קבע כי נקודת המבט הנכונה היא זו הרואה את ההנחה ככזו שניתנה קודם למסירת המקררים שניקנו במחיר מופחת.

 

ביחס לשאלת מתן הפטור מתשלום שומת מס הקנייה אשר הומצאה לאמקור על פי סעיף 3 לחוק מיסים עקיפים, הרי שסעיף 3 לחוק קובע שלושה תנאים מצטברים, שבהתקיימם פטור הנישום מתשלום החֶסֶר: החסר לא נבע מידיעה בלתי נכונה שמסר הנישום או מחמת שלא מסר ידיעה; הנישום לא ידע ובנסיבות העניין לא היה צריך לדעת על קיומו של חסר; הנישום מכר את הטובין בתום לב לפני דרישת תשלום החסר.

 

בית המשפט העליון קבע כי אמקור הייתה עקבית בשיטת הדיווח שלה גם כשהדבר היה לרעתה. כל מכירותיה התבצעו דרך אמפא ואמקור ראתה את אמפא כאותו סיטונאי שכל מכירותיו נעשות במחיר סיטוני, יהא הרוכש אשר יהא. בית המשפט קבע כי אמקור לא ידעה או הייתה צריכה לדעת על החסר בנסיבות העניין על אף ששיטת הדיווח הייתה שגויה. בית המשפט מצא כי בשל העובדה כי אמקור ציינה את דרך החישוב מפורשות בפני רשויות המס הרי שדבריה היו נכונים ולא ניתן לומר כי מדובר בידיעה בלתי נכונה או כי החסר נבע מחמת ידיעה שלא נמסרה אך חובה היה למסרה. לפיכך קבע בית המשפט העליון כי אמקור פטורה מתשלום מס החסר.

 

 

ע"א  5717/05 מנהל מע"מ ומס קניה תל אביב נ' אמקור מקררים בע"מ. ניתן ביום 21.9.10.

 

ב"כ הצדדים: לרשויות המס - עו"ד י' ליבליין, לאמקור - עו"ד ד' גולדמן, עו"ד ג' שטסמן, עו"ד מ' זילברשטיין