עו"ד גיל נדל
בית משפט השלום בתל אביב ביטל לאחרונה תיקון ערך שביצעה רשות המכס ליבואן מקביל של וודקה.
באותו מקרה דובר ביבואן מקביל של וודקה פינלנדיה שייבא את הוודקה מהולנד. בתחילה חשדה רשות המכס כי מדובר בטובין מזויפים, אך לאחר מכן טענה זאת הופרכה על ידי היצרן עצמו. בהמשך, תיקנה רשות המכס את מחיר הוודקה בכעשרים אחוזים, וזאת בהתבסס על המחירים שמשלם היבואן הבלעדי של הטובין.
בית המשפט דחה את תיקון המחיר, מכמה טעמים.
ראשית, רשות המכס לא הניחה תשתית עובדתית מספקת לכך שהיבואן שילם מחיר אחר לספק, הגבוה מהמחיר שהוצהר על ידי היבואן, ואף לא הכחישה מחיר זה. בנסיבות אלו, קבע בית המשפט כי "כאשר "ערך העסקה שבו נרכשו" אינו מוכחש, לא ניתן לקבוע ערך זה בהתאם למבחן אחר, תהא הסיבה המתבקשת לקביעת הערך האחר אשר תהא".
שנית, ולמעלה מן הצורך, מצא בית המשפט, בהתבסס על עדויות של הסיטונאים שרכשו את הוודקה מהיבואן, כי רק רכישה על פי שווי העסקה שהוצהר יכלה להניב ליבואן רווח מסוים, ואילו רכישה על פי שווי העסקה שקבעה רשות המכס, ובהתחשב במחירים שבהם היבואן מכר אותם בקבוקים, הפיקה לו למעשה, הפסד.
שלישית, וגם זאת – מעבר לנדרש, קיבל בית המשפט את הסבר היבואן למחיר הרכישה הזול, בכך שחלק גדול מהבקבוקים שנכללו באותם משלוחים היה מסוג העיצוב הישן, המחוספס, כאשר באותה עת, היתה דרישה גדולה יותר לבקבוקים על פי העיצוב החדש, החלק. הסבר זה אושר על ידי הסיטונאים.
בית המשפט גם הדגיש, בהתבסס על פסיקה קודמת של בית המשפט העליון, כי אין לקבל את ההנחה שמחיר הרכישה על ידי היבואן הבלעדי יהיה תמיד נמוך יותר ממחיר הרכישה על ידי יבואן אחר.
ענין נוסף שנדון באותו פסק דין הוא דרישת גרעון בהוצאה ליבואן לתשלום מכס טובין, שכן שתים מתוך שלוש תעודות התנועה יורו 1 שהוצאו לטובין נפסלו על ידי המכס ההולנדי.
בענין זה קבע בית המשפט, כי לא ניתן היה להוציא גרעון ליבואן בגין תעודות התנועה השלישית שלא נפסלה, שכן עומדת לתעודה זאת חזקת התקינות. בית המשפט הוסיף כי אף תרצה רשות המכס רוצה לומר שתשובת המכס ההולנדי ביחס לשני המשלוחים האחרים משליכה גם על המשלוח השלישי, הרי שיש להשיב על כך כי לא היתה כל מניעה לבקש את תשובת המכס ההולנדי גם ביחס למשלוח, ו - "אם הדבר נעשה, איה תשובתו? ואם לא נעשה, מדוע לא נעשה?".
מנגד, ביחס לשתי התעודות שלא נפסלו, קבע בית המשפט כי הגרעון בגינן שריר וקיים. בית המשפט דחה את טענותיו של היבואן כנגד פסילת התעודות, תוך שקבע כי אפילו היו טענות נכונות – הכתובת לטיפול בהן היא המכס ההולנדי ולא המכס הישראלי.
עוד קבע בית המשפט כי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים, הדן בויתור על חסר, לא יעזור לו ליבואן במקרה של פסילת תעודת תנועה, שכן היבואן מסר ידיעה שאינה נכונה, דהיינו - התעודה שנפסלה, ובשל כך אינו עומד בתנאי סעיף קטן (1). לשיטת בית המשפט, שחזרה על דברים שנאמרו בפסיקות קודמות, "הידיעה הבלתי נכונה שמסר הנישום" היא נתון אובייקטיבי, שאינו תלוי במחשבתו או בידיעתו הסובייקטיבית של הנישום".
מספר הערות פרשנות:
בענין סוגית תיקון המחיר, חשוב להדגיש את קביעת בית המשפט לפיה: "כאשר "ערך העסקה שבו נרכשו" אינו מוכחש, לא ניתן לקבוע ערך זה בהתאם למבחן אחר, תהא הסיבה המתבקשת לקביעת הערך האחר אשר תהא". לדעתנו, חייבת להיות תשתית עובדתית מספיק טובה שתצדיק את אי קבלת הערך על ידי רשות המכס.
בענין פסילת תעודות המקור, לא נמצא ביטוי בפסק הדין לשאלת קבילות הראיות, כלומר – האם מסמך הפסילה שהוציא המכס ההולנדי הוא קביל, והאם יש צורך בעד שיאמת את נכונות האמור המסמך.
בכל הנוגע לחוק מסים עקיפים, ניתן להציע גישה אחרת השונה מזאת שהעלה בית המשפט, והיא שבמקרה של תעודות יורו – 1, יש לבחון את הנסיבות הסובייקטיביות של היבואן, שהרי סוף סוף מדובר במסמך רשמי שהנפיקה רשות מכס זרה, והסתמכות עליו היא לגיטימית.
ת.א. 42687/03, בית משפט השלום בתל אביב, פסק דין מיום 27.5.07. (לא צוינו שמות ב"כ הצדדים)
לראש העמוד