ושוב נקבע שיבואן לא הוכיח שהמס לא גולגל (אבל הנימוקים מעוררים סימני שאלה)

עו"ד גיל נדל
 
לאחרונה, ניתן על ידי בית משפט השלום בתל אביב פסק דין נוסף הדן בשאלת גלגול המס על ידי יבואן (סעיף 6 לחוק מסים עקיפים). (ת.א. 47001/01 כיוונים מערכות נ' מדינת ישראל, פס"ד מיום 6.9.07, ליבואן - עו"ד אביגדורי, למדינה – עו"ד ליס מפקליטות מחוז תל אביב).
 
כבר בפתח הדברים נציין כי בפסק הדין נקבע שהיבואן לא הוכיח שהמס לא גולגל על הקונים. ואין זו הפעם הראשונה שנקבע כדבר הזה על ידי בתי המשפט, אלא שבנסיבות המקרה שלפנינו, הנימוקים שהועלו על ידי בית המשפט נראים תמוהים, ללא קשר למסקנה. נסקור את טיעוני הצדדים, ולאחר מכן את נימוקי פסק הדין, באופן שימחיש את דברינו.
 
בנקודת זמן מסויימת, בשנת 2000 ו 2001, הועלה שיעור מס הקניה על מקרנים משולבים למחשב ווידיאו. כידוע, כל צו המטיל או מגדיל שיעור מכס או מס קניה טעון קבלת אישור בועדת הכספים של הכנסת. ואולם, אישור שכזה לא ניתן לאותו צו ובמקומו הותקן צו חדש על ידי שר האוצר. יבואן מקרנים שילם את המס אגב מחאה ותבע את השבתו, לאור פקיעתו של הצו המקורי.
 
למעשה, לגבי תקופה מסויימת, לא היתה מחלוקת בין הצדדים בענין פקיעת הצו, דהיינו, שהיבואן אכן שילם מס ביתר. השאלה שדרשה הכרעה היתה האם היבואן כלל את המס במחיר המכירה לקונים ("גילגל את המס") או לא.
 
היבואן טען כי הוא נטל על עצמו החלטה אסטרטגית, שלא להעלות מחירים כל עוד המס לא אושר סופית על ידי ועדת הכספים, על מנת שלא לגרום להקטנת נתח השוק הדומיננטי שלו. היבואן הסביר שמדובר במוצר תחרותי, שמחירו מושפע מביקוש והיצע, מה גם שהמחירים של המתחרים בשוק היו נמוכים, כנראה בעקבות מכירה של מוצרים שנפדו מרשות המכס טרם הטלת המס.  לכן החליט היבואן לספוג את המס, ולא לגלגלו על הצרכן, אף כי היה צפוי שהדבר יגרור את החברה להפסדים לזמן מה.
 
היבואן הגיש חוות דעת של רו"ח שקבעה כי היבואן  לא גלגל את עלויות המס על הצרכן אלא ספג אותן בעצמו ולכן נגרמו לו הפסדים. היבואן אף הגיש חוות דעת של כלכלן שנקטה בקו דומה.
 
רשות המכס טענה, מנגד, כי היה על היבואן לפנות למנהל המכס לצורך השבת המס, לפני שפנה לבית המשפט.
 
עוד טענה רשות המכס כי לצורך הבדיקה האם גולגל המס, יש לדעת מה היתה מדיניות המחירים של היבואן לפני הטלת המס בהשוואה למדיניות המחירים לאחר הטלת המס. בהיעדר נתונים על המכירות לפני ששולם היתר ולאחר התקופה בה הוא שולם, לא  ניתן להסיק ממכירות היבואן בתקופה בה שולם ביתר, לטענתו, על מדיניות גלגול המחירים שלו.
 
עוד קבע המומחה מטעם רשות המכס כי שיעור הוצאות הנהלה וכלליות בתקופה הרלבנטית לתביעה היה גבוה במיוחד הן לאור המקובל בחברות אחרות והן לאור נתוניו של היבואן שנה קודם לכן. אם היה היבואן עומד בהוצאות הנהלה וכלליות בשיעור שבו עמד בשנה שלפני כן, היה נותר לה רווח נקי גבוה מאוד, למרות תשלומי המס.
 
עד כאן טענות הצדדים, ומכאן לפסיקת בית המשפט:
 
בית המשפט לא קיבל את גירסת היבואן לפיה הוא לא ידע מראש על העלאת המס ולא הכין "מלאי", ולו חלקי, של מקרנים. בית המשפט קבע שאין זה הגיוני שהיבואן היה מוכן ליטול על עצמו סיכון כספי כה גבוה ולא לגלגל, ולו אגורה, על שכם הצרכנים. בית המשפט אף קבע כי מדובר בטענה הגובלת בהעדר תם לב.
 
בית המשפט הסביר כי אף אם היה היבואן בטוח שכל תשלומי המס יוחזרו לו, בעת כזו או אחרת, הרי שההגיון הכלכלי היה מצריך לפזר את הנזק ולגלגל חלק מהמס על הלקוחות.
 
בית המשפט ציין כי מנהל היבואן לא פנה למנהל המכס ולו בפנייה אחת בדרישה להחזר המסים, ואף שאין הנחיות ברורות בחוק דלעיל לפנייה שכזו כתנאי לפנייה לערכאות שיפוטיות, הדעת נותנת כי יש לעשות כן.
 
בהתאם לכך קבע בית המשפט כי היבואן לא הוכיח אי גלגול המס על הצרכן ודין התביעה להדחות.
 
כפי שטענו בראש הרשימה, נימוקי פסק הדין נראים תמוהים, גם ללא קשר למסקנה. בראש ובראשונה, פסק הדין אינו מנתח את חוות הדעת הכלכליות הנוגדות, דבר שנראה אלמנטרי ושנעשה בפסקי דין אחרים הדנים בענייני גלגול מס. היה נכון לעמת את עמדתו של היבואן בדבר הפסדיו אל מול עמדת רשות המכס שטענה להוצאות הנהלה וכלליות גבוהות יותר.
 
שנית, קשה מאד לקבל את העמדה לפיה יבואן שבוחר שלא לגלגל את המס מתנהג באופן הגובל בחוסר תום לב. נכון שיש משמעות לאי פיזור הנזק וללקיחת סיכון גבוה, אבל קיימים שיקולים נוספים בתחום המסחר כמו נתח שוק, הימצאות על המדפים ועוד. פסילה עקרונית של התנהגות כזאת נראית לנו בלתי נכונה.
 
שלישית – מה הקשר בין הטיעון הפרוצדורלי של העדר הפניה מראש למנהל, לבין הוכחת אי גלגול? ואדרבה, בפסק הדין שאותו מזכיר בית המשפט, נקבע, כי אין חובה לפנות מראש למנהל.
 
בשולי הדברים נעיר כי טרם ניתנה הכרעה ברורה בשאלה האם השבתו של מס בלתי חוקי כפופה אף היא להוכחת אי גלגול. בעבר ניתנו אמרות אגב בפסיקת הערכאות הנמוכות שקבעו כי מס שכזה אינה כפוף להוכחת אי גלגול. בפסק הדין שלפנינו הגישה, כמובן, הינה הפוכה.
 
 לראש העמוד