גיל נדל משרד עורכי דין

 

בית המשפט: הפנייה בשטר מטען לסעיף בוררות שבהסכם אחר - אינה מספקת

 
עוד בנושא
מגפת הקורונה העולמית – כוח עליון?
בית משפט השלום בפתח תקווה: נדחתה בקשה למתן סעד זמני שעניינו איסור על מכירת בקבוקי וודקה בתחומי ישראל
נדחתה תביעה בענין אי התאמה באספקת מוצר מיובא
בית משפט השלום בהרצליה אישר תביעה נגד חברה סינית שהפרה חוזה מול יבואן ישראלי
עוד בנושא
הסחורה אינה תואמת את ההזמנה? לא ייגבה תשלום
בית המשפט העליון מאשר: מחלוקת בין ספק מדנמרק למפיץ ישראלי- תתברר בדנמרק
מניעת מימוש אשראי דוקומנטרי בשל חריג המרמה - עדכונים
אספקת מכונה ישנה יותר- מצדיקה ביטול עסקה
ספק זר שהפיק חשבוניות פיקטיביות לא יוכל לתבוע על אי-תשלום
הוריקן סנדי בארה"ב - האם "כח עליון"?
מתי יפחית בית המשפט פיצוי מוסכם שנקבע בין חברות?
מי אשם בכשלון מיזם משותף ליבוא מוצרי תינוקות?
הזדרזת לבטל חוזה? שילמת!
מחלוקת בין ספק דני למפיצו הישראלי- תתברר בדנמרק
ברזל מסין במקום מרוסיה - הפרת חוזה?
מהו אורך חייו של הסכם בלעדיות? בית המשפט מכריע בעניין
סעיף שיפוט המופיע רק בקטלוג של ספק זר - לא יספיק
רעידת אדמה וצונאמי ביפן- "כח עליון"?
תרגיל עוקץ במכתב אשראי? על מחלוקת בין יצרן יין ממולדובה ליבואן
יבואן שנמנע מבדיקת משלוח לא יוכל לטעון לאי-התאמה
בית המשפט מכריע במחלוקת בין חברת ספנות זרה ליבואן ישראלי
חריג המרמה ומניעת מימוש מכתב אשראי
בית המשפט: אין להושיט סעד לצד לעסקת מכר בינ"ל שאינו עומד על זכותו
האם יבואן חייב לשלם גם כשסופקה לו סחורה פגומה? בית המשפט מכריע בעניין
שתי עסקאות וסחורה אחת - כיצד נכריע מי בעליה?
בית המשפט –מהי הודעה מוקדמת סבירה בטרם ביטולו של הסכם הפצה?
בית המשפט: מלכודת לצורך קיזוז חוב לא נחשבה כנגועה בחוסר תום לב
בית המשפט- שיווקת סחורה הנושאת פרטי יבואן אחר ללא הסכמתו – תשלם !
איך להתחיל למכור מוצרים במדינה זרה
בית המשפט: טענת אי התאמה בטובין לא תתקבל ללא הוכחה מספקת
עדכונים מבתי המשפט - בוררות בענייני סחר חוץ
יבואן! לא הודעת על ליקוי בטובין בזמן - לא תוכל לתבוע את היצואן
מי נחשב למורשה מטעם חברה זרה לצורך קבלת כתבי בי-דין?
עיכוב הליכים בבית המשפט לצורך קיום בוררות בינלאומית
היכן ניתן לתבוע ספק סיני שהפר חוזה? – חלק שני
דירקטיבה אירופית בענין מעמדו של הסוכן
כמה סיבות לכך שאין די בהכרת ה – INCOTERMS 2000
המלחמה והמטענים – מי ישלם את העלויות הנוספות והנזקים?
על ספק ומפיץ – נקודות חשובות בהסכמי הפצה
יש לתעד התקשרות מחודשת
מטען שלכם נתקע בנמל? עצרו לפני שאתם יורים לכל הכיוונים!
עוד בנושא


עו"ד גיל נדל
 
כידוע, על פי דיני האדמירליות, ניתן להגיש תביעה לפיצוי בגין חוסר במטען לא רק נגד בעלי האוניה או חוכריה, אלא גם כנגד האוניה עצמה. תביעה כזו נקראת בשם תביעת חפצא והיא נידונה בבית המשפט לימאות.
 
בתחילת שנת 2008 הוטען על האנייה "Rega" מטען של חיטה בנמל באוקראינה. לאחר שהאנייה הגיעה לנמל אשדוד בישראל התגלה חוסר במטען, והמוכר והקונה הגישו תביעת חפצא כנגד האוניה לפיצוי בגין החוסר במטען.בד בבד עם הגשת התביעה הגישו התובעים בקשה למעצר האנייה, ולבסוף הושג הסדר בין בעלי האנייה לבין התובעים להמצאת ערבות להבטחת תשלום הפיצוי אשר נתבע, והאוניה שוחררה ממעצרה.
 
בעלי האוניה הגישו בשם האוניה בקשה לעיכוב ההליכים בשל קיומו של הסכם בוררות בין הצדדים. לטענת האוניה, או ליתר דיוק – לטענת בעלי האנייה שהתייצבו בשמה  - שטרי המטען אשר מכוחם הגישו התובעים התביעה כוללים בחובם הפניה להסכם לחכירת האנייה, והסכם חכירה זה כולל הסכם בוררות. לפיכך טענה האוניה כי יש לעכב את הדיון בבית המשפט ולהעבירו לבוררות.
 
ואולם, בית המשפט דחה את הבקשה לעיכוב הדיון.
 
ככלל, על מנת שבית המשפט יעכב הליכים בתביעה שהוגשה בפניו בשל קיומו של הסכם בוררות, על מבקש העיכוב להצביע כי התקיימו התנאים הבאים: שקיים הסכם בוררות בין הצדדים; שהסכסוך נשוא התובענה שהוגשה הינו מסוג הסכסוכים עליהם חל הסכם הבוררות; שחלה על הבוררות אמנה בינלאומית שישראל צד לה; ושהאמנה קובעת הוראות בעניין עיכוב הליכים.
 
אכן, מדינת ישראל הינה צד לאמנת ניו-יורק בדבר הכרתם ואכיפתם של פסקי בוררות חוץ – 1958, הקובעת הכרה בסכמי בוררות. על פי האמנה, מקרה שבו מובאת תובענה בעניין שהצדדים הסכימו לגביו כי יופנה לבוררות, יעכב בית המשפט את ההליכים, אלא אם התקיימו אחד משלושת החריגים  - שהסכם בבוררות בטל ומבוטל; או שההסכם משולל כוח פעולה; או שההסכם אינו בר ביצוע. האמנה גם קובעת כי הסכם הבוררות יערך בכתב, כי הסכם להפניית סכסוך לבוררות שנערך בעל-פה אינו עונה לתנאי האמנה, וכי "הסכם בכתב" הינו רק הסכם שנחתם על ידי בעלי הדין.
 
בענייננו, הסכם הבוררות שמכוחו ביקשה האוניה לעכב את הדיון הינו לסעיף מסוים בשטרי המטען המאמץ לתוך שטר המטען את כל הוראות חוזה החכירה, לרבות ההוראות בדבר הסכם בוררות. האוניה טענה כי יש לקרוא לתוך שטר המטען את ההפנייה לנוסח הסכם החכירה המוזכר בראש הדף האחורי של שטר המטען.
 
ואולם, בית המשפט מצא כי אף אחד מדפי הסכם החכירה הנטען, דפי החוזה הסטנדרטי או דפי התוספת, לא נחתם על ידי בעלי המטען (התובעים) או מי מהם.
 
בית המשפט עמד על כך שהנטל להוכיח קיומו של הסכם בוררות תקף מוטל על שכמי הצד המבקש את עיכוב ההליכים. על אחת כמה וכמה שהנטל מוטל על הטוען לעיכוב הליכים מכוח הוראת האמנה, שכן במקרה שכזה עליו להוכיח גם כי התמלאו תנאי האמנה ובהם התנאי כי נערך ונחתם הסכם בכתב. בנסיבות הענין, מצא בית המשפט כי לא הוצג בפניו הסכם חתום המשקף את הסכמות הצדדים, וכי ההפניה בשטר המטען להסכמי החכירה לא תספיק.
 
ת"ח 59-08 הקבוצה הירושלמית ליבוא ושווק מספוא (2001) בע"מ ואח' נ' האוניה "REGA": לבעלי המטען – עו"ד א. אורלי; לאוניה – עו"ד א. כהן דור.
 
 
בשולי הדברים נציין כי להחלטה זאת חשיבות והשלכות מעבר לתיקי הימאות (הנדירים יחסית), כלפי תביעות "רגילות" לנזקי נזקי מטען, שכן סעיפי בוררות מופיעים בשטרי מטען לרוב, והפניות למסמכים אחרים מעבר לשטר המטען עלולות להתברר כבלתי מספיקות.