בעסקאות בינלאומיות שבהן לא קיימים יחסי אמון מובהקים בין הצדדים, נוהג המוכר לדרוש את ביצוע התשלום באמצעות אשראי דוקומנטארי. מדובר במכתב שמוציא הבנק אל המוכר ובו מתחייב הבנק כי אם יוצגו בפניו המסמכים הנקובים במכתב האשראי, המעידים על משלוח סחורה אל הקונה (שטר מטען, חשבון מסחרי ומסמכים נוספים), כי אז ישלם הבנק למוכר את הסכום הנקוב במכתב האשראי. באופן זה המוכר מובטח שיקבל את התמורה, ומנגד מובטח הקונה כי התשלום יועבר למוכר רק אם יוצגו בפני הבנק מסמכים המעידים על משלוח הסחורה לקונה.
אחד המאפיינים המרכזיים של אשראי דוקומנטרי הוא עיקרון העצמאות, לפיו עסקת היסוד שבין הקונה למוכר מנותקת מעסקת האשראי שבין הבנקים.
יחד עם זאת, קיים חריג לעקרון העצמאות והוא מקרה של מרמה. כאשר הוכח כי התקיימה מרמה חמורה של המוכר, אשר כלל לא מילא את חיוביו על פי חוזה המכר, כי אז ניתן יהיה לפנות לבית המשפט שיתן צו המופנה כלפי הבנק, המורה לבנק שלא להעביר למוכר את סכום מכתב האשראי.
בפסיקה נקבע כי צו שכזה ינתן רק במקרה של מרמה חמורה "אשר תגרום לכך שהעיקרון החשוב של ניתוק מכתב האשראי מחוזה המכר לא ישרת עוד שום מטרה לגיטימית, ושהמרמה לא תאפשר למבצעה לנצל יתרון לא הוגן ולהימלט עם כספו של הקונה". לכן, יכול הקונה לעשות שימוש בחריג המרמה רק כאשר המכולה שבה היה אמור להיות המטען כללה פסולת וכיו"ב, אך לא כאשר המכולה כללה מטען בעל ערך שאינו עומד במפרט שנדרש על ידי הקונה. גם להתנהגותו של המוכר משקל חשוב בהערכת קיומה של מרמה: מוכר אשר מסביר שאירעה טעות ומביע נכונות לפצות את הקונה יוערך באופן שונה ממוכר שניתק מגע מהקונה ואינו משיב לפניותיו.
להרחבה בנושא זה ראו:
http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=1099&CategoryID=125
להלן סקירה אודות שני מקרים בהם נדונה טענת מירמה, בניסיון לעכב מימוש אשראי דוקומנטרי, כאשר באחד המקרים הטענה התקבלה, ובשני הטענה נדחתה.
טענת המרמה התקבלה – פסק-דין תומר נ' צ'ויס (נובמבר 2012)
חברת תומר העוסקת בשיווק מוצרי מזון, התקשרה בחוזה עם חברת מ.רוסו, אשר עוסקת ביבוא מוצרי מזון, על מנת שהאחרונה תייבא עבודה מהודו משלוחים רבים של אורז. חברת תומר שילמה לחברת מ. רוסו מקדמה בסך של 100,000 דולר ואף הוציאה אשראי דוקומנטרי לטובתה, בסך כולל של כ-320,00 דולר.
בסופו של דבר, חלק מן המכולות לא הגיעו לישראל מסיבות שונות, ולאחר שחברת מ.רוסו פנתה לבנק בבקשה לקבל את כספי האשראי הדוקומנטרי, פנתה חברת תומר לבית המשפט וביקשה למנוע את מימושו בשל טענת מרמה, ותבעה באופן אישי גם את בעל המניות בחברת מ.רוסו.
בתביעתה, טענה חברת תומר כי מדובר במרמה משום שסחורה שהתחייבה חברת מ.רוסו לספק, לא סופקה בפועל, דבר המצדיק את אי-העברת כספי האשראי הדוקומנטרי.
חברת מ.רוסו טענה להגנתה כי משלוחי האורז עוכבו על ידי המכס בהודו משום שבתיאור הטובין תוין כי מדובר באורז בסמטי במקום אורז רגיל, וזאת על מנת להימנע מתשלום מס בהודו.
חברת תומר טענה כי שטרי המטען שהציגה מ.רוסו לבנק לצורך שחרור כספי האשראי הדוקומנטרי היו מזויפים, היות והם נקבו במספרי מכולות שאינן קיימות.
חברת מ.רוסו טענה כי ברגע שהטובין נמסרו למוביל הימי והונפק שטר מטען, האחריות לסחורה עברה לידי חברת תומר ולכן אין הצדקה למניעת מימוש האשראי הדוקומנטרי.
בית המשפט קבע כי במקרה זה הוכח כי התבצעה מרמה במסמכים, היות והוגשו מסמכים מטעם חברות הספנות המוכיחים כי מספרי המכולות בהן נקבה חברת מ.רוסו בשטר המטען, אינן קיימות.
בית המשפט קבע כי אין לקבל את טענת מ.רוסו כי מרגע שהונפק שטר מטען, עברה האחריות לידי חברת תומר. בעניין זה העיר בית המשפט, במידה של ציניות, כי:
"באם תתקבל טענתה של הנתבעת, יצא כי מרגע שבו יצא שטר המטען מידיה, אף אם הינו מזויף, אין להטיל עליה כל חבות, שכן הבעלות בסחורה עברה לידי התובעת, ומכאן שאף אם כלל לא נשלחה סחורה, עליה לפרוע את התשלום בגינה".
בית המשפט דחה את הטענה כי הסיבה לאי-שליחת המכולות מהודו הייתה בעקבות עיכובים של המכס ההודי, בהיעדר אסמכתא לכך מעבר לטענה עצמה.
לכן, קיבל בית המשפט את תביעת חברת תומר והורה על החזרת כספי האשראי הדוקומנטרי אליה, תוך חיוב חברת מ.רוסו בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 35,000 ש"ח.
התביעה האישית נגד בעל המניות בחברת מ.רוסו נדחתה.
[ת.א. (שלום חיפה) 2235-11-08 תומר יבוא ושיווק מוצרי מזון (1983) בע"מ נ' מ.רוסו (צ'ויס ישראל שיווק) סחר בע"מ ואח', השופט יואב פרידמן, פסק-דין מיום 21.11.12. לא צוינו שמות ב"כ הצדדים].
טענת המרמה נדחתה- המקרה של אחיים נייער נגד פקעות פועלים (מרץ 2011)
במקרה זה, היבואן, אחים נעייר תעשיות, התקשר בעסקה לרכישת רשתות להגנה מפני מזיקים בתחום החקלאות מספק בסין, תמורת 1,500,000 ש"ח. לצורך מימון העסקה, פנה היבואן לבנק "פקעות פועלים" אשר פתח עבורו אשראי דוקומנטרי לטובת הבנק של הספק בסין.
המשלוחים הראשונים של העסקה הגיעו לארץ בשנת 1998 וליבואן לא היו כל טענות לגביהן.
ברבות השנים, התגלה ליבואן ביחס למשלוחים חדשים, כי חלק מן הרשתות שהגיעו לארץ חסרות מרכיב UVAהמספק הגנה מפני קרני השמש, ולכן, הן עשויות להתפורר ולהיות חסרות ערך, וטען כי הספק הסיני בחר לנהוג כך ביודעין ומתוך כוונת מרמה.
בקשתו למנוע את מימוש האשראי הדוקומנטרי נדחתה, ונקבע כי לא מדובר במרמה, בין היתר משום שהיבואן הצליח למכור את הסחורה המיובאת בישראל.
להרחבה בנושא זה, ראו:
http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=1967&CategoryID=88
[ת.א. (שלום ת"א) 13853-05 אחים נייער תעשיות 1991 בע"מ נ' פקעות פועלים בע"מ, החלטה מיום 10.3.11, השופט מ. תמיר]
עדכוני מכס ורגולציה
