עו"ד גיל נדל, מורן שמילוביץ
כתב בי-דין הינו כל מסמך שניתן למסור או להמציא אותו, לרבות החלטה, הודעה, דרישה והזמנת בעל דין או עד. להמצאת כתב בי-דין כחוק נודעת חשיבות רבה והכוח השיפוטי של בית המשפט תלוי בכך שכתב בי-הדין הומצא לנתבע כחוק.
כאשר הנתבע אינו מצוי בארץ, יש לבקש היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט בהתאם לתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי. אך כאן בא לעזרת התובע הישראלי "פטנט משפטי" הקרוי "המצאה למורשה". תקנה 482 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי בתביעה בעניין עסק או עבודה נגד אדם שאינו מצוי באזור השיפוט של בית המשפט המוציא את כתב בי-הדין, די בהמצאה למנהל או למורשה העוסק באותה שעה מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו אזור שיפוט. קרי, ניתן למסור את כתב בי-הדין אל שלוח של החברה הזרה בארץ.
שאלת פרשנותה של סוגיית המצאת כתבי בי-דין למורשה של חברה זרה, עלתה בהחלטה שניתן ביום 2/6/09 על יד בית המשפט המחוזי בת"א-יפו (בש"א 7028/09, רוני כתריאל נ' קומברס, החלטה מיום 2.6.09, למבקשת – עו"ד מנור ושמש, למשיבה – עו"ד הלוי). החלטה זאת עסק בבקשה שהגישה עובדת בקומברס ישראל, לאישור תובענה ייצוגית ותביעה כנגד קומברס ארה"ב. העובדת המציאה את הבקשה וכתב התביעה לקומברס ישראל כמורשה של קומברס ארה"ב. קומברס ארה"ב התנגדה לתוקף הבקשה וכתב התביעה, ובנוסף הגישה הודעה כי כתובתה של קומברס ארה"ב אינה במשרדיה של קומברס ישראל, כלומר שההמצאה הוגשה שלא כדין. בין טענותיה של קומברס ישראל, הייתה הטענה כי קומברס ארה"ב אינה מנהלת עסקים עם קומברס ישראל והינה רק חברת אחזקות זרה.
בית המשפט המחוזי ביסס את החלטתו על בסיס הפרשנות שהתקבלה על ידי בית המשפט העליון ברע"א 2652/94 טנדלר נ' לה קלוב מדיטראנה, שם נקבע כי אין לקבל עוד את הפרשנות המצמצמת של התקנה:
"אינני מסכים לפרשנות המצמצמת של תקנה 482(א) בה דגל בית המשפט המחוזי, פרשנות שאינה תואמת את המציאות היום של "עולם קטן" בו קיימים קשרים הדוקים בין המדינות השונות ובו מאפשרת התקשורת המודרנית, העברת מידע בו-זמנית סיטונית וזולה באמצעות הטלפון, הפקסימיליה ואמצעים אלקטרוניים אחרים, כמעט מכל מקום ולכל מקום על פני כדור הארץ. אמת נכון הדבר, ששומה על בית המשפט שלא לחרוג מהמסגרת הדיונית המחייבת, כפי שנתחמה בתקנות, אך בגדרם של כלליה עדיין נותר כר נרחב לפני בית המשפט להתאים אותם, על דרך של פרשנות ראויה, למציאות החדשה".
בית המשפט המחוזי הדגיש את הגדרת המושג "מורשה" כדבריו של ביהמ"ש העליון, כך שאין לפרש את המושג מורשה במשמעות הטכנית של שלוח, אלא המבחן הקובע לעניין שאלה זו, הינה קיומה של דרגה כזו של אינטנסיביות של הקשר, שבין המורשה לבין הנתבע, ושבגדרה יש להניח כי המורשה יעביר לידיעת הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו כנגדו. בהתאם לכך, למשל, הותרה בעבר המצאת כתב תביעה כנגד יבואן פלסטיני באמצעות סוכן המכס מטעמו שכן ראו בסוכן המכס כ"מורשה" על פי תקנה 482(א), לאור אינטנסיביות הקשר שבין סוכן המכס לביון היבואן הפלסטיני.
לכן מה שיש לבחון בעניינו הוא האם הבקשה להגשת תובענה ייצוגית וכתב התביעה הגיעו לידיעת קומברס ארה"ב לאור מהות הקשר בין המורשה, קומברס ישראל לנתבעת, קומברס ארה"ב?
שאלה זו, נבחנה בהחלטה, ולאור קיומן של כמה אינדיקציות נקבע כי התקיימה דרגת אינטנסיביות של קשר בין קומברס ישראל לקומברס ארה"ב. בית המשפט עמד על כך שמניותיה של קומברס ישראל מוחזקות כל כולן בידי קומברס ארה"ב, וכן על כך שהדירקטורים של קומברס ישראל, למעט אחד, הינם נושאי משרה בכירים בקומברס ארה"ב, וכל זאת בנוסף לשימוש בשם קומברס.בהתאם לכך, קבע בית המשפט כי קומברס ישראל אכן העבירה את כתבי בי-הדין לקומברס ארה"ב.
אין לשכוח שגם כאשר בוצעה המצאה כדין לנתבע הזר, על בית המשפט לשקול האם בית המשפט בישראל הינו הפורום הנאות לניהול התביעה. שלושה מבחנים משמשים לצורך בחינת השאלה האם הפורום הישראלי או אולי פורום זר כלשהו, הוא הפורום הנאות לדון בתובענה:1. איזה פורום משפטי הוא בעל "מרב הזיקות" בנוגע לסכסוך? 2. מהן הציפיות הסבירות של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות בסכסוך שנתגלע ביניהם? 3. שיקולים ציבוריים והעיקרי הוא מהו הפורום שיש לו עניין אמיתי לדון בתובענה.
פס"ד:בש"א (ת"א)7028/09 רוני כתריאל נ' Comverse Technology, Inc (2/6/09)
על סוגיית ההמצאה למורשה, ראו גם במאמרנו: "המצאה למורשה"- פטנט משפטי בהגשת תביעות כנגד צדדים שאינם ישראלים.
http://www.port2port.co.il/Index.asp?ArticleID=65774&CategoryID=104