יבואן! לא הודעת על ליקוי בטובין בזמן - לא תוכל לתבוע את היצואן

עו"ד גיל נדל, מורן שמילוביץ
 
 
פסק דין מרכזי שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט העליון מספק תזכורת חשובה בענין לוח הזמנים הקצר שבמהלכו צריך קונה טובין להודיע על אי התאמה למוכר.
 
באותו מקרה דובר בחברת בנייה ישראלית אשר הקימה בניין מגורים ולשם ריצופו רכשה בשנת 1996, אריחים מיבואן ישראלי, אשר ייבא את האחרים מספק ספרדי. לאחר איכלוס הבניין, התגלה פגם באריחים.
 
מה שאירע מאחורי הקלעים הוא שהיבואן שלח את האריחים, עם הגעתם לארץ, לבדיקה במכון התקנים, ובבדיקה זו, האריחים נמצאו תקינים. למרות זאת, לאחר זמן מה, התגלה ליבואן כי ישנו פגם באריחים, אך למרות גילוי זה, היבואן הישראלי לא פנה ליצואן הספרדית בהודעה כי האריחים הינם פגומים. למעשה, היבואן לא גילה זאת לחברה הספרדית במשך שנתיים מיום הגילוי על הפגם.
 
חברת הבנייה הגישה תביעה נגד היבואן הישראלי לחיובו בהשבת מחירי האריחים, בעלות החלפתם ופיצוי בשל פגיעה במוניטין. היבואן הישראלי שלח הודעת צד ג' לספק הספרדי.  להלן נדון בפסיקת בית המשפט לענין הודעת צד ג', שבה נמצא עיקר הענין.
 
כאמור, היבואן תבע את הספק הספרדי בהתבסס על טענת אי התאמה בממכר, בשל ליקוי שהתגלה בטובין המיובאים. יבואן אשר מבקש לטעון טענת אי התאמת הממכר על מנת להימנע, למשל, מתשלום התמורה עבור הסחורה, אינו יכול לשבת על מי מנוחות ולחכות לרגע המתאים כדי לפעול. על היבואן לעמוד בדרישות מסוימות על מנת שיוכל להסתמך על טענת אי התאמת מכר.
 
כאשר מדובר בשני צדדים נמצאים בשתי מדינות שונות, יחול, על פי רוב, חוק מכר טובין בינלאומי.  מדובר בחוק הבנוי על אמנת האו"ם בענין זה שנועדה לספק יציבות, בטחון וודאות בסחר הבינלאומי. חוק מכר טובין בינלאומי קובע מספר דרישות שעל היבואן לעמוד על פיהם על מנת שיוכל להסתמך על טענת אי התאמת הממכר.
 
סעיף 38 לחוק מכר טובין בינלאומי קובע כי על הקונה לבדוק את הטובין או לדאוג שייבדקו, בתוך תקופה קצרה ככל שהדבר מעשי לפי הנסיבות.
 
סעיף 39 קובע כי במידה וגילה היבואן כי אכן ישנה אי התאמה בטובין, מוטלת עליו החובה להודיע תוך זמן סביר ליצואן הודעה המפרטת את טיבו של חוסר ההתאמה. דרישה זו למעשה מייתרת את טענת אי התאמת הממכר אם היבואן לא הודיע תוך זמן סביר ליצואן.
 
סעיף 40, שהינו סייג לסעיף 39, קובע כי היצואן לא יוכל להסתמך על אי עמידתו של היבואן בתנאי ס' 39, במידה וחוסר ההתאמה מייחס לעובדות שהיו יודעות לו או שלא היה יכול להיות מודע להן ושהוא לא גילה אותן ליבואן.
 
בענייננו, היבואן שלח את הטובין המיובאים לבדיקה עם הגעתם לארץ אצל מכון התקנים, ובכך עמד בדרישת סעיף 38 לחוק מכר טובין בינלאומי. ואולם, בית המשפט מצא כי לאחר שהיבואן גילה כי אכן ישנו פגם בטובין, היה עליו להודיע על כך לספק, ומשלא עשה זאת במשך שנתיים מיום הגילוי על הפגם, לא עמד בדרישת סעיף 39 לחוק מכר טובין בינלאומי. אמנם, בית המשפט היה ער לכך שהיבואן הישראלי הודיע לספק כבר בשנת 1996, באופן כוללני, אודות בעיות כלליות בטובין, אך קבע כי הודעה כוללנית אינה עונה על הדרישה שבסעיף 39 לחוק מכר טובין בינלאומי, שכן יש צורך בהודעה מפורטת יותר על טיבו של חוסר ההתאמה בטובין.
 
ואולם, במקרה זה ביקש היבואן הישראלי להפעיל את הסייג של סעיף 40, דהיינו שספק הספרדי ידע על הפגמים בטובין, אך לא גילה זאת ליבואן, ולכן חל סעיף 40 לחוק מכר טובין בינלאומי.
 
בית המשפט דחה עמדת זאת. בית המשפט קבע כי במועד אספקת הטובין ב-1996 לא ידע הספק, בפועל, על פגמים בטובין וזאת עד למועד קבלת הודעת צד ג' מהיבואן הישראלי ב-2001. בית המשפט דחה את טענת היבואן כאילו טען הספק היה מודע לכך שמוצריו אינם מאיכות מעולה ומודעות זו גורמת לכך שייראו את הספק כאילו ידע על הפגמים בטובין. בית המשפט קבע כי מודעות כללית של יצואן שחלק ממוצריו אינם מאיכות מעולה, אינה עונה על הדרישות בסעיף 40.
 
על מנת שמודעות זו תחשב כמודעות בפועל לפי סעיף 40, על היבואן להוכיח כי היו מקרים בעבר שהתגלו פגמים בטובין שנשלחו על ידי היצואן והוא נתבע על כך, אך היבואן לא עמד בהוכחה זו.
 
לאור כל האמור לעיל קבע בית המשפט כי אי עמידת היבואן בדרישות סעיף 39 לחוק מכר טובין בינלאומי מונעת ממנו לתבוע את הספק.
 
נציין כי בפסק הדין נדרש בית המשפט לסוגיות נוספות, ואולם הדבר יחרוג ממסגרת רשימה זאת.
 
ע"א 7833/06 Pamesa Ceramica נ' ישראל מנדלסון הספקה טכנית הנדסית בע"מ ואח'; לא צוינו שמות ב"כ הצדדים.