עו"ד הילה וולגמוט, עו"ד גיל נדל
בית משפט השלום בחדרה קיבל תביעתה של חברת השילוח קרגוליין בע"מ אשר יוצגה על ידי משרדנו, כנגד היבואן א. טלדן בע"מ לתשלום חשבון דמי השהיה ששילמה קרגוליין למוביל הימי בגין איחור של 52 יום בהשבת המכולה.
במסגרת התביעה טענה קרגוליין כי היא נאלצה לשלם למוביל הימי חוב בגין איחור בהשבת המכולה מהיבואן למוביל הימי, חוב אשר על היבואן לשלם לה, שכן הוא זה האחראי לאיחור בהשבת המכולה למוביל הימי. קרגוליין נסמכה על סעיפי שטר המטען אשר לפיהם נקבעה האחריות לתשלומים השונים למוביל הימי על היבואן.
היבואן סירב לשלם את דמי ההשהיה שכן לטענתו לא נמסרה לו כל הודעה על הגעת האניה לנמל. עוד טען היבואן כי לאחר פריקת המכולה , המכולה הוסבה ללקוח אחר על ידי המוביל הימי, כך שלמעשה חוב דמי ההשהיה מצטצמם רק עד למועד הסבת המכולה ואין לקבל את דרישת המוביל הימי לתשלום חוב בסכום גבוה עד למועד השבת המכולה פיזית לידי המוביל הימי.
היבואן הגיש הודעת צד ג' כנגד עמיל המכס אשר לטענתו היה אמון על טיפול השחרור מהמכס.
סוכן המכס מצידו טען כי כל תפקידו היה לטפל בשחרור מהמכס בלבד וזאת לאחר שהוא יקבל הודעה על כך שהמשלוח הגיע לנמל ומוכן לשחרור, לטענתו לא היה זה מתפקידו לבדוק ולוודא אם ומתי מגיעה המכולה לנמל.
במסגרת התביעה הוכיחה קרגוליין כי משך כל התקופה הרלבנטית יידעה הן את נציגי היבואן והן את עמיל המכס במועד ההגעה המשוער. בית המשפט קיבל את טענתה של קרגו ליין לפיה די היה בנסיבות העניין בהודעה טלפונית לעמיל המכס ו/או לנציג היבואן. בית המשפט ייחס משקל לעובדה שהיבואן נמנע מלהעיד את איש הקשר מטעמו על כך שלא נמסרה לו הודעה על הגעת המכולה, בניגוד לעדותו הברורה של מנהל קרגוליין על כך שנמסרה הודעה כזו בסמוך להגעת המכולה לנמל.
עוד קבע בית המשפט כי אין זה בלתי סביר להטיל על היבואן עצמו לערוך בירור ישיר מול קרגוליין בחלוף המועד המשוער להגעת המכולה וכי אין לנתבעת להלין אלא על עצמה אם בשלב זה בחרה להסתמך על עמיל המכס כמקור היחיד למידע ולא ליצור קשר ישיר עם קרגו ליין.
לאור נסיבות המקרה קבע בית המשפט כי קרגו ליין לא התרשלה בתפקידה וכי הודעה על הגעת המכולה הועברה על ידה לעמיל המכס או לנציג היבואן ישירות.
לעניין גובה דמי ההשהיה, אימץ בית המשפט מאת חוות דעתו של המומחה מטעם התובעת, מר ברי פינטוב, לפיה גובה דמי ההשהיה ששולמו על ידי קרגוליין למוביל הימי הוא סביר.
לעניין הסבת המכולה קבע בית המשפט כי טענה זו הועלתה לראשונה בהליך המשפטי, וכי אין לקרגוליין כל אפשרות לדעת על הסבת המכולה לאחר;
"במסגרת תפקידה אין התובעת צריכה להתערב במחלוקות המתעוררות בנושא החיובים השונים של התובעת בין המשלח לנתבעת ומכל מקום אין לה כל אפשרות לדעת מה התרחש בפרק הזמן שבין הגעת המכולה לנמל ועד למועד השבתה למוביל הימי. לתובעת לא הייתה כל סיבה להניח כי החשבון שנתקבל אינו מדויק, ועל אף עדותה של נציגת מיירון שיפינג לגבי יחסי העבודה המתמשכים בינם לבין התובעת אין הדבר מטיל חובה על התובעת לדרוש השבת חלקית של דמי ההשהיה. התובעת זכאית להיפרע מן הנתבעת ולהותיר לנתבעת לפתור את חילוקי הדעות עם חברת מיירון שיפינג".
על כן, אין על קרגוליין להניח שחשבון דמי ההשהיה אינו נכון. בית המשפט קיבל את טענת קרגוליין לפיה היא משמשת כצינור להעברת הכספים בלבד ואין לה כל אינטרס להגדיל את תשלום דמי ההשהיה. לאור זאת, קבע בית המשפט כי אם אכן היה כפל גביה, על היבואן לפנות ישירות למוביל הימי לאחר שתוסדר התביעה וישולם החוב כפי שנדרשה קרגוליין לשלמו.
לעניין אחריותו של עמיל המכס, קבע בית המשפט כי לסוכן המכס חובת זהירות מושגית וספציפית כלפי היבואן אשר שכר אותו לצורך שחרור הסחורה וכי יש לצפות מסוכן מכס לפעול לבירור מועד הגעת המכולה בכל האמצעים הקיימים לרשותו ולא לסמוך רק על הודעות התובעת שלטענתו לא הגיעו אליו [ טענה אשר ממילא נדחתה על ידי בית המשפט ].בית המשפט קבע כי מתפקידו של סוכן המכס לייעץ ליבואן בכל הקשור לשחרור המכולה, לקדם את הטיפול בשחרור המכולה, ולהתרות ביבואן כי יהא עליו לשלם דמי השהייה גבוהים עקב אי שחרור המכולה במועד.
"כחלק מתפקידו לייעץ לנתבעת וללוות אותה בכל הקשור לשחרור המכולה והסחורה הייתה מוטלת על צד ג לקדם את הטיפול בשחרור המכולה לרבות בפניות חוזרות לנתבעת ולנציגיה בהתראה כי יהא עליהם לשלם דמי השהייה גבוהים עקב אי שיחרור המכולה במועד, שכן גם אם לא מדובר במשלוח הראשון אותו ביצעה הנתבעת, ברי כי אין מדובר בהליך שבשגרה".
על אף האמור, קבע בית המשפט כי ליבואן אשם תורם בשיעור 40% בכל הנוגע להודעת צד ג' שהגישה כנגד עמיל המכס, שכן האדם הסביר היה פונה לבדוק בעצמו אל מול קרגוליין אם המכולה הגיעה ליעדה, בייחוד בנסיבות העניין בו לטענת היבואן נגרמו לו נזקים רבים עם כל יום שחלף:
...לאור עדותו של מנהל הנתבעת לגבי הדחיפות והחשיבות בהגעת המכולה בהקדם האפשרי, והעובדה כי המכולה התעכבה לכאורה בלמעלה מחודש ימים, יש לצפות כי הנתבעת תנהג כאדם הסביר בנעליו, ותפנה לבדוק בעצמה מול התובעת עימה הייתה בקשר קבוע עובר להגעת המכולה לגבי סיבת העיכוב, וזאת גם אם מדובר ביבואנית חסרת ניסיון. אין זה בלתי סביר להניח כי לו הייתה התובעת מקבלת פנייה טלפונית ישירה מהנתבעת, אזי הייתה זו נותנת לה את המידע המבוקש".
בסופו של דבר קבע בית המשפט כי על היבואן לשלם לקרגו ליין את מלוא סכום דמי ההשהיה ששילמה קרגוליין למוביל הימי בצירוף ריבית והצמדה וכי על עמיל המכס לשלם ליבואן 60% מסכום זה, [לאחר הפחתה של אשם תורם בשיעור 40% ]. כמו כן חוייבו הנתבעת וצד ג' בהוצאות התובעת בסך של 12,000 ₪ בצרוף מע"מ.
לקחי המקרה;
על המשלח הבינלאומי לתעד בכתב כל הודעה שניתנת ליבואן או לנציגו על הגעת המכולה. מומלץ גם ליבואן עצמו לתעד הודעות או שיחות שהתנהלו בינו לבין המשלח בעניין זה.
לסוכן המכס היכולת ועליו מוטלת החובה לפעול בעצמו לבירור מועד הגעת המכולה על מנת שיוכל להתחיל בטיפול בשחרור מהמכס. כמו כן מוטלת עליו החובה ליידע את היבואן על דמי ההשהיה שיוטלו על היבואן בתום הימים החופשיים מדמי השהיה.
היבואן עצמו – גם הוא אינו יכול לשבת בחיבוק ידיים משך תקפה ארוכה ולטעון כי לא ידעו אותו על הגעת המכולה, גם עליו מוטלת חובה לפעול בסבירות ולוודא ישירות מול המשלח מה עלה בגורל המכולה והאם היא הגיעה ליעדה. בחינת סבירות פעולתו של היבואן, תלויה כמובן בנסיבות כל מקרה לגופו.
תא"מ 2520/05 קרגון ליין בע"מ נ' א.טל דן בע"מ. ניתן ביום 22.9.10.
ב"כ הצדדים: לקרגו ליין – עו"ד גיל נדל, ליבואן – עו"ד ניסאם אסמר, לעמיל המכס – עו"ד ג'סאן מטאנס