גיל נדל משרד עורכי דין

 

המוביל הימי והמשלח הבינלאומי אינם אחראים לאיחור בהגעת המשלוחים לנמל היעד

עוד בנושא
האם ניתן לתבוע ספק זר בגין תקלה שאירעה במהלך הובלה?
נדחתה בקשת מוביל ימי לסילוק על הסף בטענת התיישנות
בית המשפט דחה בקשה לעיכוב שחרור מטען מפני שלא הוצג בשטר מטען מקורי
תביעה כנגד מוביל ימי לא תסולק, חרף קיומה של תניית שיפוט זר
עוד בנושא
העליון: מלחמה שהייתה ידועה לא מצדיקה איחור באספקת מטען
היכן נרטב וניזוק מטען גלילי נייר - בים או ביבשה?
תביעות הקשורות לנזק למטען מיובא יפוצלו בין ישראל לאנגליה
חברת ביטוח תוכל לתבוע בישראל מחסן בלגי בגין נזק למטען
חברת ספנות תשיב ליבואן חלק מדמי המתנה שנגבו שלא כדין
יבואן חויב לשלם לחברת שירותי נמל בגין פריקת משלוח עץ
האם תנאי שטר המטען הימי מחייבים את היבואן?
עדכון פסיקה: חלוקת דמי אחסנה בין יבואן לחברת ספנות עד לבירור התביעה
בתביעה בגין נזק למכולה יש להוכיח את שווייה
העליון קבע: אין לתבוע בישראל חברת שמאות בלגית בגין נזק למטען
האם מוביל ימי חייב לשנות שם נשגר בשטר מטען, לבקשת לקוחו?
הגבלים עסקיים: פטור חדש לחברות ספנות בהסדרים תפעוליים
עדכוני פסיקה: זכות העיכבון של משלח בינלאומי או מוביל ימי
העליון- הטלת אחריות על משלח בגין שחרור סחורה ללא שטר מטען מקורי
הנמל איבד מכולה? הנמל יפצה את היבואן
ניצחון ליבואן - בית המשפט לא הכיר בתניית שיפוט בשטר מטען
מכולה נפלה למים - מי אחראי וכיצד מוכיחים את הנזק?
האם נמל חיפה אחראי לנזק שהתגלה במטען שומשום?
מי יישא באחריות לנזק למשלוח דגים עקב ניתוק מהקירור?
האם מוביל ימי חייב להיענות לבקשת לקוחו ולשנות נשגר בשטר מטען?
הרפורמה בנמלי הים – נקודות להבהרה
היבואן אחראי לאיחור בהשבת המכולה למוביל הימי ועל כן ישיב לחברת השילוח את דמי ההשהיה ששולמו על ידה
בית המשפט – הטלת אחריות אישית על בעלי מניות בגין חוב למוביל הימי
הטלת אחריות אישית על מנהל סוכן האוניה בגין הפרת חוזה וחוסר תום לב
חוסר במטען - פיצוי נמוך בגין פגיעה במוניטין ואובדן לקוחות עתידיים
הנזק למשלוח פלפלים שלא הוכח
מוביל ימי - לא יידעת את היצואן על עיכוב בהובלת הסחורה ליעדה – תפצה!
נדחתה תביעת סוכני אוניה כנגד הנמל לפיצוי בגין שינוע מכולה לנמל שגוי
שטר המטען של צים מכה שנית
עוד בנושא

 

עו"ד גיל נדל , עו"ד מורן עוז

בסקירה זו נתאר פסק דין שניתן על ידי בית המשפט השלום בחיפה, שדן בתביעה שהגיש יצואן ישראלי של סחורה

חקלאית לחו"ל נגד המשלח הבינלאומי והמוביל הימי, בטענה כי השניים ביחד ו/או לחוד אחראים לנזק שנגרם

למשלוחי ירקות טריים.

בית המשפט דן באחריות המשלח והמוביל בשני מישורים: האחד, חובת יידוע בדבר איחור או עיכוב במועדי ההפלגות,

והשני אחריותם בנוגע לעיכוב בהגעת המטען לנמל היעד.

לאחר בחינת מסכת הראיות, קבע בית המשפט כי המוביל והמשלח אינם אחראים לאיחור.

עובדות המקרה:

במהלך שנת 1122 ייצא היצואן שני משלוחים של פלפלים ועגבניות לרוסיה. לצורך המשלוח שכר היצואן משלח

בינלאומי ומוביל ימי.

בעקבות עיכוב שנוצר ביציאת המשלוחים לדרך, שני המשלוחים הגיעו באיחור של מספר ימים מהמועד המתוכנן, כאשר

משלוח אחד יצא מהארץ באיחור של מספר ימים ומשלוח שני יצא מהארץ במועד אך הגיע בכל זאת באיחור לנמל היעד.

לטענת היצואן, כאשר הגיעו המשלוחים לרוסיה התברר כי נגרמו נזקי ריקבון משמעותיים לפלפלים ולעגבניות, כאשר

כתוצאה מכך, קיבל היצואן תשלום חלקי עבור אחד המשלוחים ועבור השני לא קיבל תשלום כלל. היצואן העמיד את

תביעתו על סך של כ- 111,111 ש"ח.

היצואן טען כי המשלח והמוביל הפרו את התחייבותם ביחס למועד ביצוע המשלוחים והגעתם לרוסיה ובנוסף ביחס

לחובת היידוע באשר לשינויים במועדי היציאה וההגעה של המשלוחים.

מנגד, טען המשלח הבינלאומי כי אין לו כל אחריות לנזק הנטען שכן אין הוא מתחייב ביחס לזמן ההגעה של המשלוחים

ובכלל זה, אין הוא אחראי לנזקים שנגרמו למשלוחים עקב עיכובים או איחורים בהגעת לנמל היעד. יתרה מזו, טען

המשלח כי הודעה בדבר שינויים צפויים בלוחות הזמנים נמסרה ליצואן.

לטענת המוביל הימי, אין הוא יכול להתחייב לגבי מועדי הגעת המשלוחים ובכל מקרה, הוא הודיע ליצואן בדבר

השינויים במועדים. לגופו של עניין טען המוביל הימי כי העיכוב ביציאה מישראל אירע בשל עומס בנמל אשדוד והאיחור

בהגעה לרוסיה נגרם באופן חלקי כתוצאה ממזג אוויר סוער בנמל היעד.

הכרעת בית המשפט:

ביחס לחובת היידוע- מניתוח הראיות קבע בית המשפט כי הוכח כי המוביל הימי יידע את המשלח והיצואן בזמן אמת

בנוגע לשינויים במועדי ההפלגות מישראל, ולכן חובת היידוע לא הופרה.

ביחס לעיכוב בהגעת המטענים לנמל היעד , קבע בית המשפט כי אמנם שני המשלוחים הגיעו לרוסיה לאחר המועד

המתוכנן, אך מדובר באיחור סביר של מספר ימים, כאשר לא ניתן לצפות מראש את העיכובים בנמל היעד, בעיקר

כשמדובר בעיכוב מחמת תנאי מזג אוויר קשים.

מבחינה חוזית, קבע בית המשפט כי ברגע שמשלוח מסוים יצא לדרכו, המוביל הימי אינו אחראי לגבי עיכובים התלויים

בתנאי מזג אוויר, וזאת על פי הוראות חוזה ההובלה שבשטר המטען. בתוך כך, נדחתה טענת היצואן כי לא קרא את

תניות שטר המטען.

ביחס לחובת היידוע באשר לעיכובים בהגעה לנמל היעד, קבע בית המשפט כי ברגע שהמשלוחים הוטענו כבר על גבי

האוניות והמתינו בפתח נמל היעד עד שתאושר כניסתם, לא היה יכול היצואן למנוע כל נזק או להקטינו, משום שלא

הוכיח שהיה יכול לשוחח עם הלקוחות ולהגיע להסדר כזה או אחר.

היצואן חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של כ- 10,111 ש"ח.

]ת.א. )שלום חיפה( 44441-11-21 אגריבר חקלאות בע"מ נ' מנטפילד ) 3891 ( בע"מ ואח'. בפני כב' השופטת תמר נאות-

.] פרי. פסק דין מיום 12.7.24

הערות:

הדינים המסדירים את אחריותו של בעל כלי שיט לנזקים למטענים שהובלו על ידו, מוסדרים בכללי האג - ויסבי אשר

אומצו בישראל מכוח פקודת הובלת טובין בים. דינים אלו מאומצים בין היתר גם בשטרי המטען שמלווים את המטען

בדרכו בעולם.

הדינים מעניקים חסינות למוביל הימי מאחריות לנזקים שנגרמו לטובין אם הנזקים נגרמו כתוצאה משריפה )אלא אם

נגרמה באשמת המוביל(, אסון בידי שמיים, מלחמה ואסונות בים.

לכן, ברור כי במקרה הנוכחי המוביל הימי נתלה בסעיפי הגבלת האחריות ובמצב כזה לא היה פשוט כלל לחייבו

בפיצויים.

יחד עם זאת, לעיתים תביעות נגד מוביל ימי מתקבלות. למשל, במקרה שעלה לדיון בבית משפט השלום בחיפה לגבי

מטען שנשלח באיחור לברה"מ, דחה בית המשפט את טענות המוביל הימי וקבע כי הוא נושא באחריות לאיחור בהגעת

המטען ליעד, אלא ששם הנסיבות היו שונות לגמרי. באותו עניין, המוביל הימי )וגורמים נוספים, כגון נמל אשדוד( נמצאו

כרשלנים בכך שהם לא הטעינו מכולות מסוימות על גבי האוניה שעליה המכולות היו אמורות להישלח לחו"ל. המטען,

ש"נשכח על הרציף", הועמס על אוניה שונה - והגיע באיחור. בנסיבות אלו, קבע בית המשפט כי יש לייחס למוביל

רשלנות בשל הכשל בהטענה. עוד נקבע בעניין זה כי ההגנות מכח חוזה ההובלה שעומדות למוביל חלות רק אחרי

שההובלה החלה, אך שעה שהמכולות לא הועמסו - ההובלה לא החלה, וההגנות אינן רלבנטיות ]ת.א. 21001/17 טופ עדן

פרוטס נ' מ.דיזנגוף ואח' - היצואן יוצג במקרה זה על ידי משרדנו[.

לגבי הגורמים המטפלים בשילוח הטובין, פעמים רבות מנסים המשלחים לטעון כי ההגנות המוקנות למובילים הימיים

מכוח הפקודה והאמנות הבינלאומיות, צריכות לחול גם עליהם. ככל הידוע לנו, ביחס להובלה ימית ובשונה מהובלה

אווירית, נקבע על ידי בית המשפט המחוזי כי משלח בינלאומי לא ייחשב כמוביל משום שאינו בעלים של כלי שיט ולא

יהנה מן ההגנות המוקנות למוביל הימי ]ע"א )ירושלים( 1122/10 הפניקס הישראלי חברה לביטוח נ' הלן כ"ץ ואח'(.

לפיכך טענת הגנה אפשרית של משלחים הינה כי נשכרו לצורך תיאום ההובלה ומאחר שמטענים הועמסו על גבי כלי

השיט, מילאו את חובתם ואין להטיל אליהם אחריות לנזקים שנגרמו שלא בשליטתם ושלא היו יכולים לצפות.

* * *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי

להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי

במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 8998989 - .91