גיל נדל משרד עורכי דין

 

חברת ביטוח תוכל לתבוע בישראל מחסן בלגי בגין נזק למטען

 
עוד בנושא
האם ניתן לתבוע ספק זר בגין תקלה שאירעה במהלך הובלה?
נדחתה בקשת מוביל ימי לסילוק על הסף בטענת התיישנות
בית המשפט דחה בקשה לעיכוב שחרור מטען מפני שלא הוצג בשטר מטען מקורי
תביעה כנגד מוביל ימי לא תסולק, חרף קיומה של תניית שיפוט זר
עוד בנושא
המוביל הימי והמשלח הבינלאומי אינם אחראים לאיחור בהגעת המשלוחים לנמל היעד
העליון: מלחמה שהייתה ידועה לא מצדיקה איחור באספקת מטען
היכן נרטב וניזוק מטען גלילי נייר - בים או ביבשה?
תביעות הקשורות לנזק למטען מיובא יפוצלו בין ישראל לאנגליה
חברת ספנות תשיב ליבואן חלק מדמי המתנה שנגבו שלא כדין
יבואן חויב לשלם לחברת שירותי נמל בגין פריקת משלוח עץ
האם תנאי שטר המטען הימי מחייבים את היבואן?
עדכון פסיקה: חלוקת דמי אחסנה בין יבואן לחברת ספנות עד לבירור התביעה
בתביעה בגין נזק למכולה יש להוכיח את שווייה
העליון קבע: אין לתבוע בישראל חברת שמאות בלגית בגין נזק למטען
האם מוביל ימי חייב לשנות שם נשגר בשטר מטען, לבקשת לקוחו?
הגבלים עסקיים: פטור חדש לחברות ספנות בהסדרים תפעוליים
עדכוני פסיקה: זכות העיכבון של משלח בינלאומי או מוביל ימי
העליון- הטלת אחריות על משלח בגין שחרור סחורה ללא שטר מטען מקורי
הנמל איבד מכולה? הנמל יפצה את היבואן
ניצחון ליבואן - בית המשפט לא הכיר בתניית שיפוט בשטר מטען
מכולה נפלה למים - מי אחראי וכיצד מוכיחים את הנזק?
האם נמל חיפה אחראי לנזק שהתגלה במטען שומשום?
מי יישא באחריות לנזק למשלוח דגים עקב ניתוק מהקירור?
האם מוביל ימי חייב להיענות לבקשת לקוחו ולשנות נשגר בשטר מטען?
הרפורמה בנמלי הים – נקודות להבהרה
היבואן אחראי לאיחור בהשבת המכולה למוביל הימי ועל כן ישיב לחברת השילוח את דמי ההשהיה ששולמו על ידה
בית המשפט – הטלת אחריות אישית על בעלי מניות בגין חוב למוביל הימי
הטלת אחריות אישית על מנהל סוכן האוניה בגין הפרת חוזה וחוסר תום לב
חוסר במטען - פיצוי נמוך בגין פגיעה במוניטין ואובדן לקוחות עתידיים
הנזק למשלוח פלפלים שלא הוכח
מוביל ימי - לא יידעת את היצואן על עיכוב בהובלת הסחורה ליעדה – תפצה!
נדחתה תביעת סוכני אוניה כנגד הנמל לפיצוי בגין שינוע מכולה לנמל שגוי
שטר המטען של צים מכה שנית
עוד בנושא

עו"ד גיל נדל, גלעד פז

 

בסכסוכים העוסקים בסחר בינלאומי והכוללים צדדים ממדינות שונות, מתעוררת תמיד שאלת מקום השיפוט, כלומר- בית המשפט של איזו מדינה יהיה מוסמך לדון בסכסוך.

 

כל צד, מטבע הדברים, מבקש להגן על עצמו ולשם כך, בדרך כלל, טוען כי בית המשפט במדינתו הוא המוסמך לדון בסכסוך, ומדוע בית המשפט של המדינה השנייה, אינו מוסמך לדון או לא ראוי שידון בכך.

 

על מנת שתובע ישראלי יוכל לתבוע בישראל גורם זר, עליו לקבל מראש את אישור בית המשפט לשליחת כתב התביעה לחו"ל כשהוא מתורגם.

במצב כזה, על התובע להוכיח שלושה תנאים: כי בידו עילת תביעה רצינית, כי בידו "עילת המצאה", הקושרת את הסכסוך באופן כלשהו למדינת ישראל (חוזה שנחתם בארץ, חוזה שהופר בארץ, וכו'), וכי בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לדון בסכסוך. משמעות התנאי השלישי היא כי על פי זיקות הסכסוך (מיקום העדים, מיקום הסחורה שבגינה תובעים וכו'), קיים קשר חזק יותר למדינת ישראל מאשר למדינות אחרות.

 

נתבעים זרים רבים מנסים לטעון כי הפורום הנאות לדון בסכסוך הוא בחו"ל ולא בישראל, אך לרוב, טענה זו נדחית.

 

לאחרונה, ניסה מחסן שמקום מושבו בבלגיה לחמוק מסמכות השיפוט במדינת ישראל, בטענה כי בית המשפט הישראלי אינו בעל סמכות לדון אותו או כי אינו הפורום הנאות, אך הטענה נדחתה.

 

מדובר בתביעת שיבוב שהגישה חברת הביטוח אליהו, בגין נזק למטען שנגרם לאחר ממבוטחיה, יצואן של מוצרים חקלאיים, בסך כולל של כ-382,000 ש"ח.

 

על פי הטענה, משלוח גזר שהיה מיועד ליצוא ניזוק היות ואוחסן בטמפ' גבוהה מהנדרש, בעת היצוא לחו"ל. התביעה הוגשה כנגד צים, מובילת המטען, וכנגד חברה בלגית שבמחסניה אוחסן המטען טרם הובלתו ללקוח הסופי.

 

המחסן הבלגי כפר בסמכות בית המשפט בישראל לדון בעניינו וביקש להוציא אותו מכתב התביעה. בין היתר, טען המחסן כי אינו בעל דין נדרש לבירור התביעה משום שלא הוכח שהנזק אירע כשהמטען היה אצלו, וכי בית המשפט בבלגיה הוא הפורום הנאות לדון בסכסוך, בין היתר בשל תניית שיפוט לבית המשפט בבלגיה.

 

בית המשפט קבע כי המחסן הבלגי הוא בעל דין דרוש בתביעה, משום שהמטען אוחסן בבלגיה, והאחסון שם מהווה חלק אינטגרלי משרשרת אספקת המוצר, ואת שאלת אחריות המחסן לאחסון נאות יש לברר בהמשך.

 

בית המשפט דחה את הטענה כי קיימת תניית שיפוט זרה, משום שהיא לא הופיעה בחוזי ההתקשרות אלא בעיתון בבלגיה שעל פי הטענה הוצג ליצואן.

 

בקשר לטענת פורום לא נאות, נקבע כי מירב זיקות הסכסוך הן לישראל ולא לבלגיה משום שרוב הצדדים להליך הם ישראליים, ועדיהם יושבים בישראל.

 

לכן, נדחתה בקשת המחסן הבלגי והוא חויב בתשלום הוצאות משפט של 3,700 ש"ח.

 

[ת.א. (שלום חיפה) 14208-11-11 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' צים שירותי ספנות משולבים בע"מ ואח', החלטה מיום 10.12.12, השופטת תמר נאות-פרי. לא צוינו שמות ב"כ הצדדים].