גיל נדל משרד עורכי דין

 

העליון- הטלת אחריות על משלח בגין שחרור סחורה ללא שטר מטען מקורי

 
עוד בנושא
האם ניתן לתבוע ספק זר בגין תקלה שאירעה במהלך הובלה?
נדחתה בקשת מוביל ימי לסילוק על הסף בטענת התיישנות
בית המשפט דחה בקשה לעיכוב שחרור מטען מפני שלא הוצג בשטר מטען מקורי
תביעה כנגד מוביל ימי לא תסולק, חרף קיומה של תניית שיפוט זר
עוד בנושא
המוביל הימי והמשלח הבינלאומי אינם אחראים לאיחור בהגעת המשלוחים לנמל היעד
העליון: מלחמה שהייתה ידועה לא מצדיקה איחור באספקת מטען
היכן נרטב וניזוק מטען גלילי נייר - בים או ביבשה?
תביעות הקשורות לנזק למטען מיובא יפוצלו בין ישראל לאנגליה
חברת ביטוח תוכל לתבוע בישראל מחסן בלגי בגין נזק למטען
חברת ספנות תשיב ליבואן חלק מדמי המתנה שנגבו שלא כדין
יבואן חויב לשלם לחברת שירותי נמל בגין פריקת משלוח עץ
האם תנאי שטר המטען הימי מחייבים את היבואן?
עדכון פסיקה: חלוקת דמי אחסנה בין יבואן לחברת ספנות עד לבירור התביעה
בתביעה בגין נזק למכולה יש להוכיח את שווייה
העליון קבע: אין לתבוע בישראל חברת שמאות בלגית בגין נזק למטען
האם מוביל ימי חייב לשנות שם נשגר בשטר מטען, לבקשת לקוחו?
הגבלים עסקיים: פטור חדש לחברות ספנות בהסדרים תפעוליים
עדכוני פסיקה: זכות העיכבון של משלח בינלאומי או מוביל ימי
הנמל איבד מכולה? הנמל יפצה את היבואן
ניצחון ליבואן - בית המשפט לא הכיר בתניית שיפוט בשטר מטען
מכולה נפלה למים - מי אחראי וכיצד מוכיחים את הנזק?
האם נמל חיפה אחראי לנזק שהתגלה במטען שומשום?
מי יישא באחריות לנזק למשלוח דגים עקב ניתוק מהקירור?
האם מוביל ימי חייב להיענות לבקשת לקוחו ולשנות נשגר בשטר מטען?
הרפורמה בנמלי הים – נקודות להבהרה
היבואן אחראי לאיחור בהשבת המכולה למוביל הימי ועל כן ישיב לחברת השילוח את דמי ההשהיה ששולמו על ידה
בית המשפט – הטלת אחריות אישית על בעלי מניות בגין חוב למוביל הימי
הטלת אחריות אישית על מנהל סוכן האוניה בגין הפרת חוזה וחוסר תום לב
חוסר במטען - פיצוי נמוך בגין פגיעה במוניטין ואובדן לקוחות עתידיים
הנזק למשלוח פלפלים שלא הוכח
מוביל ימי - לא יידעת את היצואן על עיכוב בהובלת הסחורה ליעדה – תפצה!
נדחתה תביעת סוכני אוניה כנגד הנמל לפיצוי בגין שינוע מכולה לנמל שגוי
שטר המטען של צים מכה שנית
עוד בנושא

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

 

לאחרונה, אישר בית המשפט העליון כי משלח ששחרר סחורה ללא שהוצג לו שטר מטען מקורי, יישא באחריות לנזקים שנגרמו עקב כך.

בית המשפט העליון אישר את פסקי הדין שניתנו במחוזי ובשלום, במסגרתם חויב המשלח לשלם למעלה ממיליון ש"ח פיצוי בגין הנזקים שנגרמו.

 

במקרה זה, מדובר בתביעה שהגיש יצואן אנגלי נגד משלח/סוכן מכס ישראלי. היצואן טען כי מכר ליבואן בארץ משלוח של מתכת אך המשלח/סוכן המכס אפשר לשחרר את המטען מבלי שהיבואן הציג בפניו שטר מטען מקורי ומבלי שהתמורה בעדו שולמה. לכן, טען היצואן באנגליה, מדובר ברשלנות של המשלח/סוכן המכס ויש להטיל עליו אחריות.

 

עובדות המקרה:

 

חברת Special Metals Wigginמאנגליה ייצאה משלוח של מתכת בתנאי FOBמאנגליה, והסחורה יועדה להגיע לנמל אשדוד. סוכם עם הקונה כי תנאי המכר יהיו CAD – cash against document, כלומר- היבואן יצטרך לשלם בעבור הטובין עם קבלת המסמכים המקוריים הנחוצים לשחרור הסחורה. מסמכים מקוריים אלה יימסרו לבנק, ורק כאשר תתקבל התמורה מהיבואן/הקונה- ימסור הבנק את המסמכים.

 

על פי טענת המוכר מאגליה, המשלוח הגיע לישראל, והמשלח/סוכן המכס שחרר אותו לידי היבואן מבלי שהיבואן הציג לו את שטר המטען המקורי ומבלי שהיבואן שילם בעבור המשלוח, וכי מדובר ברשלנות של המשלח/סוכן המכס המקימה נגדו עילת תביעה. שטרי המטען המקוריים, על פי הטענה, הוחזרו על ידי הבנק ליצואן באנגליה משלא נדרשו על ידי הקונה.

התביעה הועמדה על סך של כ-1 מיליון ש"ח הכוללים את שווי הסחורה בצירוף עלויות גבייה של המוכר מהקונה שלא צלחו.

 

המשלח/סוכן המכס טען להתיישנות של שנה אחת, כנהוג בתביעות נגד מובילים ימיים, טען גם כי אין קשר חוזי בינו לבין היצואן מאנגליה וכי הוא ייצג את הקונה. עוד טען כי הקונה הציג לו שטר מטען מקורי, כנראה מזויף. בנוסף, טען כי מכיוון שמדובר במשלוח בתנאי FOB, הבעלות בסחורה עברה לקונה בישראל כבר מרגע ההעמסה.

 

ההחלטות:

 

בית משפט השלום בת"א קיבל את התביעה בספטמבר 2011, דחה את טענות המשלח, וחייב את המשלח לפצות את היצואן בסך של למעלה ממיליון ש"ח.

 

בין היתר, קבע בית משפט השלום כי משלח בינ"ל אינו זכאי להתיישנות מקוצרת של שנה אחת, משום שאינו המוביל.

בנוסף, קבע בית משפט השלום כי גם אם היה מדובר בעסקה בתנאי FOB, עניין זה לא מכריע בשאלת הבעלות בסחורה אלא רק בנושא הסיכון לקרות נזק.

 

המשלח לא השלים עם רוע הגזרה, ולאחר שערעורו בבית המשפט המחוזי נדחה בתחילת ספטמבר 2012, בעיקר משום שמדובר בממצאים שבעובדה שאין עילה להתערב בהם, הגיש ערעור גם לבית המשפט העליון.

 

במסגרת הערעור בעליון טען המשלח כי הינו זכאי להתיישנות מקוצרת, וכי היצואן מאנגליה היה צריך לפעול להקטנת נזקו. בנוסף, טען המשלח כי לא היה מקום להפעיל כלל המכונה "הדבר מדבר בעד עצמו" כאשר מסמכי המטען המקוריים היו בידי היצואן. על פי כלל זה, כאשר נגרם נזק, רשאי צד מסוים לטעון כי הנזק אירע שכשמטען היה ברשותו של אחר, ואין לו מידע מדויק אודות הדרך בה התרחש הנזק, ולכן יש להעביר את נטל ההוכחה אל ה"אחר".

 

בית המשפט העליון קבע כי בתי המשפט קמא צדקו בהכרעתם, כי מדובר בערעור בגלגול שלישי, ולא מדובר במקרה כה מיוחד המצדיק מתן רשות ערעור.

לכן, דחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור ובכך למעשה אישר את פסיקת בתי משפט השלום והמחוזי.

 

[ההליך בשלום: ת.א. (שלום ת"א) 44474/04, פסק-דין מיום 19.9.11. השופט מיכאל תמיר].

 

[ההליך במחוזי: ע"א (מחוזי ת"א) 24026-10-11, פסק-דין מיום 6.9.12, הרכב השופטים שוחט, ענבר ווינבאום-וולצקי].

 

[ההליך בעליון: רע"א 6628/12, פסק-דין מיום 12.9.12, השופט ניל הנדל, ב"כ המשלח וסוכן המכס- עו"ד שטנגר וללוש].