סקטוריאליזם, אימפריאליזם או פיזור-כרכים (דה-אורבניזציה)?
באחת משנות הרעב, לאחר שנגמר כל הכסף בארץ מצרים, ולאחר שיוסף סיפק למצרים לחם תמורת מקניהם (סוסים, חמורים, בקר וצאן), מגיעים המצרים אל יוסף ומציעים לו הצעה - הם ימכרו לו את רכושם ואת עצמם, ובתמורה יקבלו ממנו זרעים לצורך זריעת אדמתם: "למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו, קנה אותנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה, ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם" (פרק מז, פסוק י"ט).
יוסף מקבל את ההצעה. יוסף קנה פרעה את אדמת מצרים: "ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עליהם הרעב, ותהי הארץ לפרעה" (פסוק כ'), וקנה גם את המצרים לעבדים: "ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה" (פסוק כ"ג), וסיפק את הסחורה - "הא לכם זרע וזרעתם את האדמה" (שם).
אלא שיוסף השיג משהו נוסף בעיסקה הנ"ל, מעבר להצעתם הראשונה של המצרים; לא רק שיוסף קנה את המצרים ואת אדמתם, אלא שגם ביצע העברת אוכלוסין: "ואת העם העביר אותו לערים, מקצה גבול מצרים ועד קצהו" (פסוק כ"א). העברת האוכלוסין היתה מרכיב קריטי מבחינת יוסף בעיסקה הנ"ל - יוסף סיפק את הזרעים למצרים באדמתם החדשה, רק לאחר העברת האוכלוסין.
מדוע היה חשוב ליוסף לבצע את העברת האוכלוסין?
לדעת רש"י, בעקבות התלמוד, נועד הדבר "להסיר חרפה מעל אחיו (=של יוסף), שלא יהיו קורים אותם גולים". הכלי יקר הרחיב ופירט מגמה זאת: "(יוסף) ראה שיעקב ובניו נתישבו בארץ גושן ויאחזו בה להיות להם אחוזה ונחלה בארץ, ויש לחוש כי ברוב הימים יקום מלך עריץ, וידרוש מעל ספר דברי הימים של כל עיר ויושביה אשר עליו כתוב זכרון כל קרקע של מי היא, ולא ימצא לישראל שום זכות שהיה לאבותם בנחלאות ואין אחד מהם יכול לטעון קרקע זו של אבותי היתה, ויגרשום ממנה, על כן העביר כולם לערים, עד ששום אחד מהם לא ישב על אחוזת אבותיו, ויהיו ישראל כאחד מהם כי כולם ישבו בלא חזקה". בלשון בת ימינו, יוסף פעל לטובת הסקטור שלו - משפחתו, וביצע רפורמה מקיפה בתחום המקרקעין, על מנת לאפשר למשפחתו לשבת בבטחה על אדמתם. רק כשידע שעתיד משפחתו מובטח, חילק יוסף את הזרעים למצרים.
לדעת הרשב"ם, הרד"ק ואחרים, העברת האוכלוסין נועדה לחזק ולבסס את מכירת האדמה לפרעה. כך כותב הרד"ק: "כדי שלא תהיה נחלתם בחזקתם הראשונה, אלא לכל אחד נתן נחלה מחדש, נחלת זה נתן לזה ונחלת זה נתן לזה, כדי שיודע כי מפרעה היתה להם נחלתם". העברת העם לערים מנעה מהמצרים לטעון טענה של חזקה היסטורית בנכסים, וביססה את השתלטותו של פרעה על אדמות המצרים. בכיוון זה צועד גם הספורנו, המסביר שהעברת הבעלות באדמות לפרעה בוצעה באמצעות העברת האוכלוסין: "שיאמרו לו "לך חזק וקנה" ויחזיק בהם ובקרקע בפניהם ובהסכמת שכנים". בכל מקרה, רק כשידע שהאדמה עברה סופית לפרעה, חילק יוסף את הזרעים למצרים.
האבן עזרא, בהסברו השני ("ויש אומרים"), רואה את הענין באופן ייחודי ושונה לחלוטין. לדעת האבן עזרא, אין מדובר בהעברת אוכלוסין כוללת, מעיר אחת לעיר אחרת, אלא בהעברת אנשי כרך מצרים לערים. ומדוע? "כדי לעבוד את האדמה". אנו מבינים את הדברים כך: היה ברור שיהיה צריך לעבד את האדמה באופן אינטנסיבי כדי לספק מזון לתושבי כלל מצרים, ולפיכך יוסף פיזר את תושבי הכרך ("כרך מצרים") בין הערים השונות - כדי שתושבי הכרך יסייעו בעיבוד האדמה. רק לאחר שהכרך פוזר, והיה ברור שיש כוח אדם מספיק לעיבוד הקרקע, חילק יוסף את הזרעים למצרים.
עדכוני מכס ורגולציה
