יוסף מתאר באוזני אחיו את ההשגחה העליונה שסובבה את הגעתו לארץ מצרים "וישלחני א-לוהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה" ומפציר בהם לרדת מצרימה. ואכן, יעקב ומשפחתו יורדים מצרימה - "ויקחו את מקניהם ואת רכושם אשר רכשו בארץ כנען, ויבואו מצריימה: יעקב וכל-זרעו איתו, בניו ובני בניו איתו, בנותיו ובנות בניו וכל זרעו הביא איתו מצריימה". ובמשך שבע עשרה שנה יושבים יעקב ומשפחתו בארץ גושן: "ויאחזו בה ויפרו וירבו מאוד", ויוסף מכלכל את המשפחה היטב.
חלומו של יוסף מתגשם: הוא המשנה למלך מצרים: הכל כפופים למרותו, וגם האחים משתחווים לו, ובכל זאת נראה שהנהגתו של יוסף הוחמצה: לא רק שאנו לא מוצאים המשכיות משמעותית בהיסטוריה של עם ישראל להנהגתו של יוסף, אלא שכבר בזמן אמת, לאחר שיעקב נמצא שבע עשרה שנים במצרים, ברכת ההנהגה ניתנת דווקא ליהודה: "לא-יסור שבט מיהודה, ומחוקק מבין רגליו" ולא ליוסף. מה קרה שם במצרים? האם החלומות דיברו שווא? מה החמיץ יוסף? פתרון הענין בדברינו בשבת הבאה.
עדכוני מכס ורגולציה
