בפרשתנו אנו קוראים על השינוי העצום שחל במעמדו של יוסף - "אתה תהיה על ביתי ועל פיך יישק כל עמי, רק הכיסא אגדל ממך" – בעקבות פתרון החלומות. בכך הצליח יוסף להוציא את עצמו ממעמד של עבד, שלוש עשרה שנה לאחר שהגיע למצרים.
על כשרונו של יוסף קראנו כבר בתחילת פרשת וישב, עת התורה מספרת לנו על חלומותיו, ועל כך שאביו אהב אותו מכל אחיו. גם בבית פוטיפר כשרונו ניכר - "וירא אדוניו כי ה' איתו, וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו. וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אותו, ויפקידהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו". והוא הדין אצל שר הטבחים – "ויהי ה' את יוסף ויט אליו חסד, ויתן חינו בעיני שר בית-הסוהר. וייתן שר בית הסוהר ביד יוסף את כל האסירים אשר בבית הסוהר... אין שר בית הסוהר רואה את כל מאומה בידו, באשר ה' איתו, ואשר הוא עושה ה' מצליח.
ואף על פי כן, וחרף כשרונו הניכר של יוסף, וסיועו המודגש של ה' אליו, נדרשו ליוסף 13 שנה כדי להוציא את עצמו ממעמד של עבד. בשורות הבאות ננסה להבין את תהליך ההבשלה שעבר יוסף, אשר איפשר לו, בסופו של דבר, לצאת החוצה, וננסה לעמוד על הסיבה למשכו של התהליך.
כאמור, כשרון ליוסף היה זה מכבר, וגם סיעתא דשמיא לא חסרה לו. ואולם יוסף, ככל נער אחר בן שבע עשרה שנה, היה נאיבי ביותר, ולא ידע למקם את עצמו על מפת האינטרסים הנכונה. בתחנה הראשונה, בבית פוטיפר, אנו מוצאים את יוסף מוכה בהלם, ככל הנראה, מהטראומה שנחתה עליו, ואין אנו רואים את עצמו נוטל כל צעד אקטיבי על מנת לנצל את מעמדו הרם בבית פוטיפר כדי לשנות את מצבו, ולטפס מעלה. אדם ממולח יותר, ופחות נאיבי, היה מוצא את הדרך הנכונה לתמרן את חשקה של אשת פוטיפר בו על מנת לשפר את מעמדו, גם מבלי להיכשל בעריות. במקום זאת, מגיב יוסף כטירון, ובורח מהמפגש עם אשת פוטיפר עם השארת בגדו בשטח, ומכן ההתדרדרות לבית הכלא מהירה, וגם מובנת.
בבית הסוהר נותן ה' ליוסף הזמנות שניה, ויוסף מנסה לנצל אותה. כאשר יוסף רואה את שר המשקים ושר האופים הזועפים, הוא פונה אליהם ומנסה באמצעותם לשפר את מצבו ואולי אף לחלץ את עצמו מבית הסוהר. וכך, בשונה מבית פוטיפר, נוקט הפעם יוסף ביוזמה, מציע את פתרון החלומות, ואף מבקש משר המשקים שיזכרהו "כי אם זכרתני איתך כאשר ייטב לך, ועשית נא עימדי חסד, והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה. כי גנוב גונבתי מארץ העברים, וגם פה לא עשיתי מאומה, כי שמו אותי בבור". אלא שיוסף מתגלה כאן כטירון פוליטי, ואין הוא מייצר חיבור בינו לבין האינטרס של שר המשקים, וכך, לאחר ששר המשקים חוזר למעמדו הראשוני – אין לו שום ענין ביוסף, והוא זונח אותו ("וישכחהו").
חולפות שנתיים, שבהן, ללא ספק, מתייסר יוסף על אובדן ההזדמנות, אך במהלכן גם מפיק יוסף לקחים. כעבור שנתיים מספק ה' ליוסף את ההזדמנות המתאימה, והפעם מצליח יוסף לנצל אותה, ובגדול. חיבור אינטרסים מאוחר בין שר המשקים (שרוצה לסייע לפרעה) לבין יוסף מוביל להוצאתו של יוסף מהבור, ויוסף מובהל לפרעה לפתור את חלומותיו. הפעם יוסף יוצר שותפות אינטרסים ברורה בינו לבין פרעה: לא רק שיוסף אינו מסתפק בפתרון החלום ומציע דרך פעולה, אלא שהוא גם מבהיר לפרעה, באמצעות יישום החלום, שעומדת לפרעה אפשרות נדירה להשתלט באופן כלכלי על מצרים "ויצברו בר תחת יד פרעה, אוכל בערים ושמרו". ברור שבמקרה כזה יידרש לפרעה פקיד נאמן ביותר, שלא יחתור תחתיו ולא ייצר קואליציות להדחתו של פרעה. הבחירה המתאימה במצב זה היא, כמובן, באאוטסיידר חכם ונבון. לצורך ההשתלטות הטוטאלית על מצרים פרעה ויוסף הינם זוג נפלא לגניבת סוסים ביחד, ושותפות האינטרסים הזו לוקחת את יוסף מעלה-מעלה.
עדכוני מכס ורגולציה
