גיל נדל משרד עורכי דין

 

"ואת העם - העביר אותו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו" -סקטוריאליזם, אימפריאליזם או פיזור

עוד בנושא
ויצא - הפרודיה על הברית שלא נכרתה (תשע"ט)
לך לך - להתקדם אל השלב הבא (תשע"ט)
בראשית - "ויברך א-להים את יום השבת – ברכו במן" (תשע"ט)
תולדות - עשרים שנים של עקרות (תשע"ח)
עוד בנושא
נח – המבורך, המתנדב והמצווה ועושה (תשע"ח)
בראשית – ריקוד עם הבורא (תשע"ז)
וישלח – הפוך על הפוך (תשע"ו)
חיי שרה - המשפחה מתפרקת - חיי שרה (תשע"ו)
ויצא - מה ניתן לחדש בצילם של שני ענקים (תשע"ה)
וירא - הצדיקה מסדום (תשע"ה)
ויחי - המהלך להצלת משפחתו של יוסף (תשע"ג)
ויגש - סגירת המעגל של נכדי יהודה (תשעג)
מקץ - יוזמה ויצירת אינטרסים משותפים (תשע"ג)
וישב - חלום הכוכבים ופוסט-מודרניזם (תשע"ג)
וישלח - תחבולה מחוכמת בסוכות (תשע"ג)
ויצא - ויצא יעקב לדרך חדשה (תשע"ג)
תולדות - "ההעדפה הכואבת" (תשע"ג)
חיי שרה- לקרוא את הסיפור מהיציע, לשחק אותו במגרש (תשע"ג)
וירא - המאמין הגדול (תשע"ג)
לך לך - על מחיר הבחירה - רגע לפני הכניסה לסיפורי האבות (תשע"ג)
נח - מה קיבלנו מסיפור שילוח העורב והיונה? (תשע"ג)
בראשית - יחסים (תשע"ג)
ויחי- מה היה קורה אילולא תבונתו של יעקב? על פתרונו הטראגי של חלום הכוכבים (תשע"ב)
ויגש - ההחמצה הגדולה (תשע"ב)
מקץ - מציאת אינטרסים משותפים – שיעור בהמשכים (תשע"ב)
וישב - "התפוררות הנהגת דור ההמשך" (תשע"ב)
ויצא - הפרודיה על הברית שלא נכרתה (תשע"ב)
"על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה"
תולדות -"ויזרע יצחק... וימצא" (תשע"ב)
חיי שרה - המאמין הגדול (תשע"ב)
וירא - "אף על פי שלא מת יצחק, מעלה עליו הכתוב כאילו מת ואפרו מוטל על גבי המזבח"(תשע"ב)
לך לך - נדודים 2.0 – נסיונו של אברהם (תשע"ב)
נח - היציאה מהתיבה: המבוכה, והיוזמה שהצליחה (תשע"ב)
ויחי - מה באמת זעזע את יוסף בברכתו של יעקב לבני יוסף? (תשע"א)
ויגש - המונולוג שהתפצל – על נאומו של יהודה (תשע"א)
מקץ - "ואמר ראובן דבר סכלות שיעקב ימית בניו" – האומנם? (תשע"א)
וישב - "אל תחטאו בילד ולא שמעתם, וגם דמו הנה נדרש" – האם האחים מכרו את יוסף? (תשע"א)
וישלח - תוצריה של דיפלומטיה זהירה או עוצמה כלכלית – על סיפור עזיבתו של עשו את ארץ כנען (תשע"א)
ויצא - "מעט ורעים היו ימי שני חיי" - (תשע"א)
תודלות - ברכות יצחק - כרוניקה של טעויות (תשע"א)
חיי שרה - "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו"(תשע"א)
וירא - הרהורים בעקבות הציוויים בספר בראשית: האם עדין נותר מקום לציווי פרטני של ה' אל האדם (תשע"א)
נח - המצוות בפרשה: על קרבנות ורגולציה (תשע"א)
בראשית - המצוות בפרשה: על ההבדל שבין עונשו של קין לעונשו של רוצח (תשע"א)
ויחי - המצוות בפרשה: על המצוות שבספר בראשית (תש"ע)
ויגש -המצוות בפרשה: "אל תירא מרדה מצרימה" (תש"ע)
מקץ - ניסי חנוכה – מהפרדה היסטורית להפרדה הלכתית (תש"ע)
וישב - המצוות בפרשה: "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ולא ילבין פני חברו ברבים" (תש"ע)
וישלח - המצוות בפרשה: טומאת עבודה זרה (תש"ע)
ויצא - המצוות בפרשה: הרחקה מהסכנה ושמירת הגוף (התש"ע)
תולדות - המצוות בפרשה: "מפני מה מדדו אותה – מפני המעשרות" (התש"ע)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מניעת נזקי שכנים (התש"ע)
וירא - המצוות בפרשה: ביקור חולים והכנסת אורחים – ביחד או לחוד? (התש"ע)
לך לך - המצוות בפרשה: ברית מילה ומצוות המילה (התש"ע)
נח - המצוות בפרשה: פריה ורביה (סיום) - (התש"ע)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה ??? (התש"ע)
ויחי - המצוות בפרשה: כבוד הורים לאחר המוות ואיסור ניוול המת (התשס"ט)
ויגש - המצוות בפרשה: נקימה ומחילה (התשס"ט)
וישב - המצוות בפרשה: "יש עוון גדול מזה עד מאד... והוא לשון הרע" (התשס"ט)
וישלח - המצוות בפרשה: תיקון החברה (התשס"ט)
ויצא - המצוות בפרשה: "ואשה אל אחותה לא תיקח" - כיצד נשא יעקב שתי אחיות? (התשס"ט)
תולדות- המצוות בפרשה: "ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו" (התשס"ט)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מקח וממכר של התורה וניהול חיי מסחר תקינים (התשס"ט)
וירא - המצוות בפרשה: "ארדה נא ואראה" – "שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה" (התשס"ט)
לך לך - המצוות בפרשה: "ובן שמונת ימים, יימול לכם כל זכר לדורותיכם" (התשס"ט)
נח - המצוות בפרשה: על שבע מצוות בני נח (התשס"ט)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה – מבחן התוצאה (התשס"ט)
ויחי - המצוות בפרשה: "ויעש לאביו אבל שבעת ימים" – האם מצות אבלות מן התורה? (התשס"ח)
ויגש - המצוות בפרשה: כהנים ומקרקעין (התשס"ח)
מקץ - המצוות בפרשה: מה לחנוכה ולתרי"ג מצוות? (התשס"ח)
וישב - המצוות בפרשה: הודיה על נס פרטי (התשס"ח)
וישלח - המצוות בפרשה: גיד הנשה – מהיכן נאסר? (התשס"ח)
ויצא - המצוות בפרשה: חובת הפועל כלפי בעל הבית (התשס"ח)
תולדות - המצוות בפרשה: מעמד הבכור – פסיבי או אקטיבי? (התשס"ח)
חיי שרה - המצוות בפרשה: להישבע בשם ה' (התשס"ח)
וירא - המצוות בפרשה: בקור חולים - שתי גישות שונות (התשס"ח)
לך-לך - המצוות בפרשה: מצוות מילה אחת או מספר מצוות? (התשס"ח)
עוד בנושא

סקטוריאליזם, אימפריאליזם או פיזור-כרכים (דה-אורבניזציה)?

באחת משנות הרעב, לאחר שנגמר כל הכסף בארץ מצרים, ולאחר שיוסף סיפק למצרים לחם תמורת מקניהם (סוסים, חמורים, בקר וצאן), מגיעים המצרים אל יוסף ומציעים לו הצעה - הם ימכרו לו את רכושם ואת עצמם, ובתמורה יקבלו ממנו זרעים לצורך זריעת אדמתם: "למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו, קנה אותנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה, ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם" (פרק מז, פסוק י"ט).

יוסף מקבל את ההצעה. יוסף קנה פרעה את אדמת מצרים: "ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עליהם הרעב, ותהי הארץ לפרעה" (פסוק כ'), וקנה גם את המצרים לעבדים: "ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה" (פסוק כ"ג), וסיפק את הסחורה - "הא לכם זרע וזרעתם את האדמה" (שם).

אלא שיוסף השיג משהו נוסף בעיסקה הנ"ל, מעבר להצעתם הראשונה של המצרים; לא רק שיוסף קנה את המצרים ואת אדמתם, אלא שגם ביצע העברת אוכלוסין: "ואת העם העביר אותו לערים, מקצה גבול מצרים ועד קצהו" (פסוק כ"א). העברת האוכלוסין היתה מרכיב קריטי מבחינת יוסף בעיסקה הנ"ל - יוסף סיפק את הזרעים למצרים באדמתם החדשה, רק לאחר העברת האוכלוסין.

מדוע היה חשוב ליוסף לבצע את העברת האוכלוסין?

לדעת רש"י, בעקבות התלמוד, נועד הדבר "להסיר חרפה מעל אחיו (=של יוסף), שלא יהיו קורים אותם גולים". הכלי יקר הרחיב ופירט מגמה זאת: "(יוסף) ראה שיעקב ובניו נתישבו בארץ גושן ויאחזו בה להיות להם אחוזה ונחלה בארץ, ויש לחוש כי ברוב הימים יקום מלך עריץ, וידרוש מעל ספר דברי הימים של כל עיר ויושביה אשר עליו כתוב זכרון כל קרקע של מי היא, ולא ימצא לישראל שום זכות שהיה לאבותם בנחלאות ואין אחד מהם יכול לטעון קרקע זו של אבותי היתה, ויגרשום ממנה, על כן העביר כולם לערים, עד ששום אחד מהם לא ישב על אחוזת אבותיו, ויהיו ישראל כאחד מהם כי כולם ישבו בלא חזקה". בלשון בת ימינו, יוסף פעל לטובת הסקטור שלו - משפחתו, וביצע רפורמה מקיפה בתחום המקרקעין, על מנת לאפשר למשפחתו לשבת בבטחה על אדמתם. רק כשידע שעתיד משפחתו מובטח, חילק יוסף את הזרעים למצרים.

לדעת הרשב"ם, הרד"ק ואחרים, העברת האוכלוסין נועדה לחזק ולבסס את מכירת האדמה לפרעה. כך כותב הרד"ק: "כדי שלא תהיה נחלתם בחזקתם הראשונה, אלא לכל אחד נתן נחלה מחדש, נחלת זה נתן לזה ונחלת זה נתן לזה, כדי שיודע כי מפרעה היתה להם נחלתם". העברת העם לערים מנעה מהמצרים לטעון טענה של חזקה היסטורית בנכסים,  וביססה את השתלטותו של פרעה על אדמות המצרים. בכיוון זה צועד גם הספורנו, המסביר שהעברת הבעלות באדמות לפרעה בוצעה באמצעות העברת האוכלוסין: "שיאמרו לו "לך חזק וקנה" ויחזיק בהם ובקרקע בפניהם ובהסכמת שכנים". בכל מקרה, רק כשידע שהאדמה עברה סופית לפרעה, חילק יוסף את הזרעים למצרים.

האבן עזרא, בהסברו השני ("ויש אומרים"), רואה את הענין באופן ייחודי ושונה לחלוטין. לדעת האבן עזרא, אין מדובר בהעברת אוכלוסין כוללת, מעיר אחת לעיר אחרת, אלא בהעברת אנשי כרך מצרים לערים. ומדוע? "כדי לעבוד את האדמה". אנו מבינים את הדברים כך: היה ברור שיהיה צריך לעבד את האדמה באופן אינטנסיבי כדי לספק מזון לתושבי כלל מצרים, ולפיכך יוסף פיזר את תושבי הכרך ("כרך מצרים") בין הערים השונות - כדי שתושבי הכרך יסייעו בעיבוד האדמה. רק לאחר שהכרך פוזר, והיה ברור שיש כוח אדם מספיק לעיבוד הקרקע, חילק יוסף את הזרעים למצרים.