גיל נדל משרד עורכי דין

 

בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה – מבחן התוצאה (התשס"ט)

עוד בנושא
תולדות - עשרים שנים של עקרות (תשע"ח)
וירא - לא להיכנע לפרשנות הצינית (תשע"ח)
נח – המבורך, המתנדב והמצווה ועושה (תשע"ח)
בראשית – ריקוד עם הבורא (תשע"ז)
עוד בנושא
חיי שרה - המשפחה מתפרקת - חיי שרה (תשע"ו)
ויצא - מה ניתן לחדש בצילם של שני ענקים (תשע"ה)
וירא - הצדיקה מסדום (תשע"ה)
ויחי - המהלך להצלת משפחתו של יוסף (תשע"ג)
ויגש - סגירת המעגל של נכדי יהודה (תשעג)
מקץ - יוזמה ויצירת אינטרסים משותפים (תשע"ג)
וישב - חלום הכוכבים ופוסט-מודרניזם (תשע"ג)
וישלח - תחבולה מחוכמת בסוכות (תשע"ג)
ויצא - ויצא יעקב לדרך חדשה (תשע"ג)
תולדות - "ההעדפה הכואבת" (תשע"ג)
חיי שרה- לקרוא את הסיפור מהיציע, לשחק אותו במגרש (תשע"ג)
וירא - המאמין הגדול (תשע"ג)
לך לך - על מחיר הבחירה - רגע לפני הכניסה לסיפורי האבות (תשע"ג)
נח - מה קיבלנו מסיפור שילוח העורב והיונה? (תשע"ג)
בראשית - יחסים (תשע"ג)
ויחי- מה היה קורה אילולא תבונתו של יעקב? על פתרונו הטראגי של חלום הכוכבים (תשע"ב)
"ואת העם - העביר אותו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו" -סקטוריאליזם, אימפריאליזם או פיזור
ויגש - ההחמצה הגדולה (תשע"ב)
מקץ - מציאת אינטרסים משותפים – שיעור בהמשכים (תשע"ב)
וישב - "התפוררות הנהגת דור ההמשך" (תשע"ב)
ויצא - הפרודיה על הברית שלא נכרתה (תשע"ב)
"על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה"
תולדות -"ויזרע יצחק... וימצא" (תשע"ב)
חיי שרה - המאמין הגדול (תשע"ב)
וירא - "אף על פי שלא מת יצחק, מעלה עליו הכתוב כאילו מת ואפרו מוטל על גבי המזבח"(תשע"ב)
לך לך - נדודים 2.0 – נסיונו של אברהם (תשע"ב)
נח - היציאה מהתיבה: המבוכה, והיוזמה שהצליחה (תשע"ב)
ויחי - מה באמת זעזע את יוסף בברכתו של יעקב לבני יוסף? (תשע"א)
ויגש - המונולוג שהתפצל – על נאומו של יהודה (תשע"א)
מקץ - "ואמר ראובן דבר סכלות שיעקב ימית בניו" – האומנם? (תשע"א)
וישב - "אל תחטאו בילד ולא שמעתם, וגם דמו הנה נדרש" – האם האחים מכרו את יוסף? (תשע"א)
וישלח - תוצריה של דיפלומטיה זהירה או עוצמה כלכלית – על סיפור עזיבתו של עשו את ארץ כנען (תשע"א)
ויצא - "מעט ורעים היו ימי שני חיי" - (תשע"א)
תודלות - ברכות יצחק - כרוניקה של טעויות (תשע"א)
חיי שרה - "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו"(תשע"א)
וירא - הרהורים בעקבות הציוויים בספר בראשית: האם עדין נותר מקום לציווי פרטני של ה' אל האדם (תשע"א)
נח - המצוות בפרשה: על קרבנות ורגולציה (תשע"א)
בראשית - המצוות בפרשה: על ההבדל שבין עונשו של קין לעונשו של רוצח (תשע"א)
ויחי - המצוות בפרשה: על המצוות שבספר בראשית (תש"ע)
ויגש -המצוות בפרשה: "אל תירא מרדה מצרימה" (תש"ע)
מקץ - ניסי חנוכה – מהפרדה היסטורית להפרדה הלכתית (תש"ע)
וישב - המצוות בפרשה: "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ולא ילבין פני חברו ברבים" (תש"ע)
וישלח - המצוות בפרשה: טומאת עבודה זרה (תש"ע)
ויצא - המצוות בפרשה: הרחקה מהסכנה ושמירת הגוף (התש"ע)
תולדות - המצוות בפרשה: "מפני מה מדדו אותה – מפני המעשרות" (התש"ע)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מניעת נזקי שכנים (התש"ע)
וירא - המצוות בפרשה: ביקור חולים והכנסת אורחים – ביחד או לחוד? (התש"ע)
לך לך - המצוות בפרשה: ברית מילה ומצוות המילה (התש"ע)
נח - המצוות בפרשה: פריה ורביה (סיום) - (התש"ע)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה ??? (התש"ע)
ויחי - המצוות בפרשה: כבוד הורים לאחר המוות ואיסור ניוול המת (התשס"ט)
ויגש - המצוות בפרשה: נקימה ומחילה (התשס"ט)
וישב - המצוות בפרשה: "יש עוון גדול מזה עד מאד... והוא לשון הרע" (התשס"ט)
וישלח - המצוות בפרשה: תיקון החברה (התשס"ט)
ויצא - המצוות בפרשה: "ואשה אל אחותה לא תיקח" - כיצד נשא יעקב שתי אחיות? (התשס"ט)
תולדות- המצוות בפרשה: "ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו" (התשס"ט)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מקח וממכר של התורה וניהול חיי מסחר תקינים (התשס"ט)
וירא - המצוות בפרשה: "ארדה נא ואראה" – "שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה" (התשס"ט)
לך לך - המצוות בפרשה: "ובן שמונת ימים, יימול לכם כל זכר לדורותיכם" (התשס"ט)
נח - המצוות בפרשה: על שבע מצוות בני נח (התשס"ט)
ויחי - המצוות בפרשה: "ויעש לאביו אבל שבעת ימים" – האם מצות אבלות מן התורה? (התשס"ח)
ויגש - המצוות בפרשה: כהנים ומקרקעין (התשס"ח)
מקץ - המצוות בפרשה: מה לחנוכה ולתרי"ג מצוות? (התשס"ח)
וישב - המצוות בפרשה: הודיה על נס פרטי (התשס"ח)
וישלח - המצוות בפרשה: גיד הנשה – מהיכן נאסר? (התשס"ח)
ויצא - המצוות בפרשה: חובת הפועל כלפי בעל הבית (התשס"ח)
תולדות - המצוות בפרשה: מעמד הבכור – פסיבי או אקטיבי? (התשס"ח)
חיי שרה - המצוות בפרשה: להישבע בשם ה' (התשס"ח)
וירא - המצוות בפרשה: בקור חולים - שתי גישות שונות (התשס"ח)
לך-לך - המצוות בפרשה: מצוות מילה אחת או מספר מצוות? (התשס"ח)
עוד בנושא

בפרשתנו אומר אלקים לאדם: "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה; ורדו בדגת הים, ובעוף השמיים, ובכל חיה הרומשת על-הארץ".

 

לאור הלשון הברורה של הפסוק, כמעט כל מוני המצוות מנו את פריה ורביה כמצות עשה (ראו למשל בספר המצוות לרמב"ם, עשה רי"ב, סמ"ג עשה מ"ט, ספר החינוך עשה א', ועוד), וגם את דברי אלו שלא מנו מצוה זאת כמצות עשה (רס"ג), ניסו להסביר בכך שמצות פריה ורביה נכללת במצוה אחרת – מצות הקידושין.

 

אצל הרמב"ם קיימת הפרדה ברורה בין קידושי אשה לבין פריה ורביה, שכן מדובר לשיטתו בשתי מצוות נפרדות: לישא אשה בכתובה וקידושין, ולפרות ולרבות. הבחנה זאת בין שתי המצוות מעוגנת באופיין השונה של המצוות. בעוד שבמצות הקידושין הדגש הוא על ביצוע מעשה פורמאלי היוצר את הקשר המחייב בין האיש לאישה, הרי שבמצוות פריה ורביה הדגש ניתן על "מבחן התוצאה" – על כך שלאדם יהיו צאצאים, ומעשה המצוה אינו הבעילה (לדעה מנוגדת ראה אצל בספר פקודי ישרים על ספר המצות לרמב"ם, עשה רי"ב). אלמנט זה הודגש בדברי הרמב"ם בספר המצוות, שכתב: "הצווי שנצטווינו לפרות ולרבות ולהתכוון לקיום המין".

 

אופייה התוצאתי של מצות פריה ורביה בא לידי ביטוי בשורה של הלכות הנוגעות לקיום המצוות:

 

קיימים מקורות מגוונים הקובעים כי מצות פריה ורביה מתקיימת "בכל וולד שראוי להוליד, ואפילו נולד באיסור והוא ממזר, וכן אם המיר הבן את דתו, וכן מי שהיו לו ילדים בהיותו גוי ונתגייר. אבל אם נולדו לו ילדים שאינם בני ביאה, ואינם ראויים להוליד - לא קיים המצווה, כגון שהיה הבן סריס או הבת אילונית" (מתוך האנציקלופדיה ההלכתית רפואית בעריכת פרופ' אברהם שטיינברג - http://www.medethics.org.il/articles/tora/subject1.asp).מכאן, שאין זה משנה האם ההולדה התבצעה בעקבות קידושין כדת משה וישראל או לא, והעיקר הוא שנולדו לאדם ילדים הראויים להוליד.

 

והיה ניתן להקשות – כיצד מצות פריה ורביה מתקיימת במקרה שהילדים נולדו באיסור והם ממזרים, והרי מדובר במצוה הבאה בעבירה? אלא שהכלל של מצוה הבאה בעבירה מתקיים, לשיטת הרמב"ם, כאשר החפץ שבו נעשית המצוה הינו דבר אסור (למשל נטילת לולב הגזול, או אכילת מצת טבל בליל פסח (ראה פירוש המשנה לנדרים ב, ב)). בענייננו, כאשר מעשה המצוה אינו הבעילה אלא התוצאה (העמדת צאצאים), ממילא אין כאן מצוה הנעשית באיסור, ולא יחול הכלל של מצוה הבאה בעבירה.

 

בנוסף, אופיה התוצאתי משל המצוה בא לידי ביטוי גם בטעמה של המצוה, וכפי שכתב בספר החנוך "משרשי מצוה זו, כדי שיהיה העולם מיושב".