גיל נדל משרד עורכי דין

 

בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה ??? (התש"ע)

עוד בנושא
בראשית - "ויברך א-להים את יום השבת – ברכו במן" (תשע"ט)
תולדות - עשרים שנים של עקרות (תשע"ח)
וירא - לא להיכנע לפרשנות הצינית (תשע"ח)
נח – המבורך, המתנדב והמצווה ועושה (תשע"ח)
עוד בנושא
וישלח – הפוך על הפוך (תשע"ו)
חיי שרה - המשפחה מתפרקת - חיי שרה (תשע"ו)
ויצא - מה ניתן לחדש בצילם של שני ענקים (תשע"ה)
וירא - הצדיקה מסדום (תשע"ה)
ויחי - המהלך להצלת משפחתו של יוסף (תשע"ג)
ויגש - סגירת המעגל של נכדי יהודה (תשעג)
מקץ - יוזמה ויצירת אינטרסים משותפים (תשע"ג)
וישב - חלום הכוכבים ופוסט-מודרניזם (תשע"ג)
וישלח - תחבולה מחוכמת בסוכות (תשע"ג)
ויצא - ויצא יעקב לדרך חדשה (תשע"ג)
תולדות - "ההעדפה הכואבת" (תשע"ג)
חיי שרה- לקרוא את הסיפור מהיציע, לשחק אותו במגרש (תשע"ג)
וירא - המאמין הגדול (תשע"ג)
לך לך - על מחיר הבחירה - רגע לפני הכניסה לסיפורי האבות (תשע"ג)
נח - מה קיבלנו מסיפור שילוח העורב והיונה? (תשע"ג)
בראשית - יחסים (תשע"ג)
ויחי- מה היה קורה אילולא תבונתו של יעקב? על פתרונו הטראגי של חלום הכוכבים (תשע"ב)
"ואת העם - העביר אותו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו" -סקטוריאליזם, אימפריאליזם או פיזור
ויגש - ההחמצה הגדולה (תשע"ב)
מקץ - מציאת אינטרסים משותפים – שיעור בהמשכים (תשע"ב)
וישב - "התפוררות הנהגת דור ההמשך" (תשע"ב)
ויצא - הפרודיה על הברית שלא נכרתה (תשע"ב)
"על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה"
תולדות -"ויזרע יצחק... וימצא" (תשע"ב)
חיי שרה - המאמין הגדול (תשע"ב)
וירא - "אף על פי שלא מת יצחק, מעלה עליו הכתוב כאילו מת ואפרו מוטל על גבי המזבח"(תשע"ב)
לך לך - נדודים 2.0 – נסיונו של אברהם (תשע"ב)
נח - היציאה מהתיבה: המבוכה, והיוזמה שהצליחה (תשע"ב)
ויחי - מה באמת זעזע את יוסף בברכתו של יעקב לבני יוסף? (תשע"א)
ויגש - המונולוג שהתפצל – על נאומו של יהודה (תשע"א)
מקץ - "ואמר ראובן דבר סכלות שיעקב ימית בניו" – האומנם? (תשע"א)
וישב - "אל תחטאו בילד ולא שמעתם, וגם דמו הנה נדרש" – האם האחים מכרו את יוסף? (תשע"א)
וישלח - תוצריה של דיפלומטיה זהירה או עוצמה כלכלית – על סיפור עזיבתו של עשו את ארץ כנען (תשע"א)
ויצא - "מעט ורעים היו ימי שני חיי" - (תשע"א)
תודלות - ברכות יצחק - כרוניקה של טעויות (תשע"א)
חיי שרה - "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו"(תשע"א)
וירא - הרהורים בעקבות הציוויים בספר בראשית: האם עדין נותר מקום לציווי פרטני של ה' אל האדם (תשע"א)
נח - המצוות בפרשה: על קרבנות ורגולציה (תשע"א)
בראשית - המצוות בפרשה: על ההבדל שבין עונשו של קין לעונשו של רוצח (תשע"א)
ויחי - המצוות בפרשה: על המצוות שבספר בראשית (תש"ע)
ויגש -המצוות בפרשה: "אל תירא מרדה מצרימה" (תש"ע)
מקץ - ניסי חנוכה – מהפרדה היסטורית להפרדה הלכתית (תש"ע)
וישב - המצוות בפרשה: "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ולא ילבין פני חברו ברבים" (תש"ע)
וישלח - המצוות בפרשה: טומאת עבודה זרה (תש"ע)
ויצא - המצוות בפרשה: הרחקה מהסכנה ושמירת הגוף (התש"ע)
תולדות - המצוות בפרשה: "מפני מה מדדו אותה – מפני המעשרות" (התש"ע)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מניעת נזקי שכנים (התש"ע)
וירא - המצוות בפרשה: ביקור חולים והכנסת אורחים – ביחד או לחוד? (התש"ע)
לך לך - המצוות בפרשה: ברית מילה ומצוות המילה (התש"ע)
נח - המצוות בפרשה: פריה ורביה (סיום) - (התש"ע)
ויחי - המצוות בפרשה: כבוד הורים לאחר המוות ואיסור ניוול המת (התשס"ט)
ויגש - המצוות בפרשה: נקימה ומחילה (התשס"ט)
וישב - המצוות בפרשה: "יש עוון גדול מזה עד מאד... והוא לשון הרע" (התשס"ט)
וישלח - המצוות בפרשה: תיקון החברה (התשס"ט)
ויצא - המצוות בפרשה: "ואשה אל אחותה לא תיקח" - כיצד נשא יעקב שתי אחיות? (התשס"ט)
תולדות- המצוות בפרשה: "ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו" (התשס"ט)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מקח וממכר של התורה וניהול חיי מסחר תקינים (התשס"ט)
וירא - המצוות בפרשה: "ארדה נא ואראה" – "שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה" (התשס"ט)
לך לך - המצוות בפרשה: "ובן שמונת ימים, יימול לכם כל זכר לדורותיכם" (התשס"ט)
נח - המצוות בפרשה: על שבע מצוות בני נח (התשס"ט)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה – מבחן התוצאה (התשס"ט)
ויחי - המצוות בפרשה: "ויעש לאביו אבל שבעת ימים" – האם מצות אבלות מן התורה? (התשס"ח)
ויגש - המצוות בפרשה: כהנים ומקרקעין (התשס"ח)
מקץ - המצוות בפרשה: מה לחנוכה ולתרי"ג מצוות? (התשס"ח)
וישב - המצוות בפרשה: הודיה על נס פרטי (התשס"ח)
וישלח - המצוות בפרשה: גיד הנשה – מהיכן נאסר? (התשס"ח)
ויצא - המצוות בפרשה: חובת הפועל כלפי בעל הבית (התשס"ח)
תולדות - המצוות בפרשה: מעמד הבכור – פסיבי או אקטיבי? (התשס"ח)
חיי שרה - המצוות בפרשה: להישבע בשם ה' (התשס"ח)
וירא - המצוות בפרשה: בקור חולים - שתי גישות שונות (התשס"ח)
לך-לך - המצוות בפרשה: מצוות מילה אחת או מספר מצוות? (התשס"ח)
עוד בנושא

ידוע הוא שהתורה מביאה שני תיאורים שונים של בריאת האדם – האחד: בפרק א' שבספר בראשית, והשני בספר ב' של ספר בראשית.  הרב סולובייצ'יק, במסתו "איש האמונה הבודד", עמד על ארבעה הבדלים עיקריים בין שני התיאורים:

 

האחד– שבסיפור בריאת האדם הראשון מסופר שהאדם נברא בצלם א-להים, אך לא נאמר דבר על דרך יצירת גופו, ואילו בסיפור הבריאה של האדם השני נאמר כי הוא נוצר מעפר האדמה וכי ה' נפח באפיו נשמת חיים; השני – שהאדם הראשון נצטווה לפרות ולרבות ולמלא את הארץ ולכובשה, בעוד שהאדם השני נצטווה לעבוד ולשמור את הגן; השלישי – שבסיפור אדם הראשון נבראו זכר ונקבה יחדיו, ואילו האדם השני נברא לבדו וחווה הופיעה לאחר מכן כעזר כנגדו; והרביעי – שבסיפור הראשון מופיע השם "א-להים", ובשני – "ה' א-להים".

 

הרב סולובייצ'יק הסביר שמדובר בסתירה אמיתית בטבע האדם: "שני התיאורים עוסקים בשני אנשים... שני טיפוסים, שני נציגים של האנושות, ואין פלא שהם אינם זהים". האדם הראשון פורץ קדימה: הוא מושל בסביבתו ושולט בה, מנצח את כוחות הטבע, מפתח קהילה, יוצר חברה, וממלא את העולם. האדם השני, לעומת זאת,  הוא בודד, השואל את עצמו מיהו ומה הוא עושה בעולם, ומטרתו היא להיגאל ולחיות בדביקות עם אל-הים.

 

וכך, למשל, ענין פריה ורביה, המופיע רק אצל האדם הראשון, יכול להמחיש היטב את ההבדל בין שני התיאורים: אצל האדם הראשון, אשר ממלא את העולם ויוצר קהילה וחברה, יש מקום לפריה ורביה, אך לאדם השני, המבקש להיגאל ולהידבק, מה לו ולפריה ורביה?

 

הרב מרדכי ברויאר, שנדרש גם הוא לאותה שניות, השיב באופן אחר: תיאור הבריאה הראשון מפרט את בריאת עולם טבעית והדרגתית – שמים וארץ, ולאחר מכן הצומח, החי והאדם. כולם מתקיימים, כולם ממלאים את העולם, והאדם מהווה חלק מעולם טבעי זה. התיאור השני של בריאת האדם מציג עולם אחר, עולם ללא טבע, ללא סדר והדרגה, אלא עולם שבו האדם עומד במרכז וכל היתר סב סביבו.

 

גם לפי הסבר זה ענין פריה ורביה, המופיע רק אצל האדם הראשון, יכול להמחיש היטב את ההבדל בין שני התיאורים. רק בסיפור הראשון יש מקום לפריה ורביה, שכן זהו יסודו של העולם הטבעי – שהוא נמצא בתנועה מתמדת של חיים וקיום, והאדם בכלל זאת. בתיאור השני אין לכך מקום, שכן פריה ורביה אינה ייחודית לאדם.

 

והנה, רובם המכריע של מוני המצוות מנו את מצוות פריה ורביה באחת מתרי"ג מצוות (למשל, בספר החינוך, מצוה א' – "פרשת בראשית – יש בה מצות עשה אחת, והיא מצות פריה ורביה, שנאמר 'ויברך אותם אלהים ויאמר להם פרו ורבו'"), כלומר, שחלה חובה על האדם לפרות ולרבות. אלא שהצגת הדברים שלעיל מעלה קושיה גדולה על מניית פריה ורביה כמצוה, שכן לא ברור (לפי הסברו של הרב ברויאר) מדוע ראוי למנות כמצוה ענין שאינו ייחודי לאדם כאדם אלא דווקא ענין טבעי המשתף אותו עם בעלי החיים (שהרי גם לבעלי החיים נאמר, ביום החמישי, פרו ורבו)? ועוד קשה, לפי הסברו של הרב סולובייצ'יק, מדוע למנות כמצוה ענין שאינו "דתי" ואין לו דבר וחצי דבר עם דביקות בה'? ומכיוון אחר: אם אנו מניחים שמדובר בשני תיאורים, המציגים שני טיפוסים, כיצד זה יתכן שדווקא התיאור השני, שבו נוכחות האדם מרכזית יותר, והקשר 'ה' - אדם' משמעותי יותר, לא יהווה מקור למצוה, ואילו התיאור הראשון הגשמי, ה"חילוני", הוא הוא אשר זכה במצוה?

 

אפשר כבר כעת להציע הסברים, אבל תשובה מלאה נוכל לתת רק לאחר שירד המבול, בפרשת נח.