גיל נדל משרד עורכי דין

 

וירא - המצוות בפרשה: ביקור חולים והכנסת אורחים – ביחד או לחוד? (התש"ע)

עוד בנושא
תולדות - עשרים שנים של עקרות (תשע"ח)
וירא - לא להיכנע לפרשנות הצינית (תשע"ח)
נח – המבורך, המתנדב והמצווה ועושה (תשע"ח)
בראשית – ריקוד עם הבורא (תשע"ז)
עוד בנושא
חיי שרה - המשפחה מתפרקת - חיי שרה (תשע"ו)
ויצא - מה ניתן לחדש בצילם של שני ענקים (תשע"ה)
וירא - הצדיקה מסדום (תשע"ה)
ויחי - המהלך להצלת משפחתו של יוסף (תשע"ג)
ויגש - סגירת המעגל של נכדי יהודה (תשעג)
מקץ - יוזמה ויצירת אינטרסים משותפים (תשע"ג)
וישב - חלום הכוכבים ופוסט-מודרניזם (תשע"ג)
וישלח - תחבולה מחוכמת בסוכות (תשע"ג)
ויצא - ויצא יעקב לדרך חדשה (תשע"ג)
תולדות - "ההעדפה הכואבת" (תשע"ג)
חיי שרה- לקרוא את הסיפור מהיציע, לשחק אותו במגרש (תשע"ג)
וירא - המאמין הגדול (תשע"ג)
לך לך - על מחיר הבחירה - רגע לפני הכניסה לסיפורי האבות (תשע"ג)
נח - מה קיבלנו מסיפור שילוח העורב והיונה? (תשע"ג)
בראשית - יחסים (תשע"ג)
ויחי- מה היה קורה אילולא תבונתו של יעקב? על פתרונו הטראגי של חלום הכוכבים (תשע"ב)
"ואת העם - העביר אותו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו" -סקטוריאליזם, אימפריאליזם או פיזור
ויגש - ההחמצה הגדולה (תשע"ב)
מקץ - מציאת אינטרסים משותפים – שיעור בהמשכים (תשע"ב)
וישב - "התפוררות הנהגת דור ההמשך" (תשע"ב)
ויצא - הפרודיה על הברית שלא נכרתה (תשע"ב)
"על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה"
תולדות -"ויזרע יצחק... וימצא" (תשע"ב)
חיי שרה - המאמין הגדול (תשע"ב)
וירא - "אף על פי שלא מת יצחק, מעלה עליו הכתוב כאילו מת ואפרו מוטל על גבי המזבח"(תשע"ב)
לך לך - נדודים 2.0 – נסיונו של אברהם (תשע"ב)
נח - היציאה מהתיבה: המבוכה, והיוזמה שהצליחה (תשע"ב)
ויחי - מה באמת זעזע את יוסף בברכתו של יעקב לבני יוסף? (תשע"א)
ויגש - המונולוג שהתפצל – על נאומו של יהודה (תשע"א)
מקץ - "ואמר ראובן דבר סכלות שיעקב ימית בניו" – האומנם? (תשע"א)
וישב - "אל תחטאו בילד ולא שמעתם, וגם דמו הנה נדרש" – האם האחים מכרו את יוסף? (תשע"א)
וישלח - תוצריה של דיפלומטיה זהירה או עוצמה כלכלית – על סיפור עזיבתו של עשו את ארץ כנען (תשע"א)
ויצא - "מעט ורעים היו ימי שני חיי" - (תשע"א)
תודלות - ברכות יצחק - כרוניקה של טעויות (תשע"א)
חיי שרה - "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו"(תשע"א)
וירא - הרהורים בעקבות הציוויים בספר בראשית: האם עדין נותר מקום לציווי פרטני של ה' אל האדם (תשע"א)
נח - המצוות בפרשה: על קרבנות ורגולציה (תשע"א)
בראשית - המצוות בפרשה: על ההבדל שבין עונשו של קין לעונשו של רוצח (תשע"א)
ויחי - המצוות בפרשה: על המצוות שבספר בראשית (תש"ע)
ויגש -המצוות בפרשה: "אל תירא מרדה מצרימה" (תש"ע)
מקץ - ניסי חנוכה – מהפרדה היסטורית להפרדה הלכתית (תש"ע)
וישב - המצוות בפרשה: "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ולא ילבין פני חברו ברבים" (תש"ע)
וישלח - המצוות בפרשה: טומאת עבודה זרה (תש"ע)
ויצא - המצוות בפרשה: הרחקה מהסכנה ושמירת הגוף (התש"ע)
תולדות - המצוות בפרשה: "מפני מה מדדו אותה – מפני המעשרות" (התש"ע)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מניעת נזקי שכנים (התש"ע)
לך לך - המצוות בפרשה: ברית מילה ומצוות המילה (התש"ע)
נח - המצוות בפרשה: פריה ורביה (סיום) - (התש"ע)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה ??? (התש"ע)
ויחי - המצוות בפרשה: כבוד הורים לאחר המוות ואיסור ניוול המת (התשס"ט)
ויגש - המצוות בפרשה: נקימה ומחילה (התשס"ט)
וישב - המצוות בפרשה: "יש עוון גדול מזה עד מאד... והוא לשון הרע" (התשס"ט)
וישלח - המצוות בפרשה: תיקון החברה (התשס"ט)
ויצא - המצוות בפרשה: "ואשה אל אחותה לא תיקח" - כיצד נשא יעקב שתי אחיות? (התשס"ט)
תולדות- המצוות בפרשה: "ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו" (התשס"ט)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מקח וממכר של התורה וניהול חיי מסחר תקינים (התשס"ט)
וירא - המצוות בפרשה: "ארדה נא ואראה" – "שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה" (התשס"ט)
לך לך - המצוות בפרשה: "ובן שמונת ימים, יימול לכם כל זכר לדורותיכם" (התשס"ט)
נח - המצוות בפרשה: על שבע מצוות בני נח (התשס"ט)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה – מבחן התוצאה (התשס"ט)
ויחי - המצוות בפרשה: "ויעש לאביו אבל שבעת ימים" – האם מצות אבלות מן התורה? (התשס"ח)
ויגש - המצוות בפרשה: כהנים ומקרקעין (התשס"ח)
מקץ - המצוות בפרשה: מה לחנוכה ולתרי"ג מצוות? (התשס"ח)
וישב - המצוות בפרשה: הודיה על נס פרטי (התשס"ח)
וישלח - המצוות בפרשה: גיד הנשה – מהיכן נאסר? (התשס"ח)
ויצא - המצוות בפרשה: חובת הפועל כלפי בעל הבית (התשס"ח)
תולדות - המצוות בפרשה: מעמד הבכור – פסיבי או אקטיבי? (התשס"ח)
חיי שרה - המצוות בפרשה: להישבע בשם ה' (התשס"ח)
וירא - המצוות בפרשה: בקור חולים - שתי גישות שונות (התשס"ח)
לך-לך - המצוות בפרשה: מצוות מילה אחת או מספר מצוות? (התשס"ח)
עוד בנושא

שתי מצוות נקשרות לפרשתנו: ביקור חולים והכנסת אורחים. בכל הנוגע לביקור חולים כותב רש"י בתחילת פרשתנו: "וירא אליו ה' – לבקר את החולה. אמר רבי חמא בר חנינא – יום שלישי למילתו היה, ובא הקב"ה ושאל בשלומו". ובענין הכנסת אורחים כותב הרמב"ם בהלכות אבל (תחילת  פרק י"ד) "שכר הליווי מרובה מן הכול; והוא החוק  שחקקו אברהם אבינו ודרך החסד שנהג בה - מאכיל עוברי דרכים, ומשקה אותן, ומלווה אותן. וגדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה, שנאמר "וירא, והנה שלושה אנשים . . .".

 

לדעת הרמב"ם החיוב הפרטני והספציפי של מצוות ביקור חולים והכנסת אורחים הינו מדרבנן, אולם הן נכללות במסגרת הרחבה של "ואהבת לרעך כמוך" שהיא מצות עשה מן התורה:  "מצוות עשה של דבריהם לבקר חולים, ולנחם אבלים... וללוות אורחים... ואלו הן גמילות חסדים שבגופו, שאין להם שיעור.אע"פ שכל מצוות אלו מדבריהם – הרי הן בכלל ואהבת לרעך כמוך. כל הדברים שאתה רוצה שיעשו לך אחרים, עשה אותן אתה לאחיך במצוות" (משנה תורה אבל, יד, א).

 

ואולם, אין תמימות דעים בענין זה. יש הסוברים כי שורשן של שתי המצוות אינו משותף. הכנסת אורחים אכן מסתנפת ל"ואהבת לרעך כמוך", אך ביקור חולים שייכת למקור אחר – להליכה בדרכי ה'. זאת היא שיטת הסמ"ג, הנשענת על דברי הגמרא במסכת סוטה, יד, א: "מאי דכתיב אחרי ה' אלוקיכם תלכו – וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה?... אלא להלך אחר מידותיו של הקב"ה ... הקב"ה ביקר חולים... אף אתה בקר חולים".  ולמעשה, הדברים הולמים את פשוטו של המקרא, שכן בנוגע להכנסת האורחים אברהם הוא זה שהכניס האורחים והנהיג את הדרך הזאת (ראו בדברי הרמב"ם לעיל), ואילו בענין ביקור החולים – ה' הוא שביקר את החולה.

 

כבר הסברנו בעבר (וירא תשס"ח) שהרמב"ם אינו יכול לקבל את עמדת הסמ"ג בענין ביקור החולים, שכן גישתו הברורה של הרמב"ם הינה הרחקת כל הגשמה שהיא מהקב"ה (ראה מורה נבוכים א', נד ובמקומות רבים נוספים). ממילא, לא ניתן לפרש את הגמרא במסכת סוטה, כפשוטה, כאילו הקב"ה בפועל ביקר חולים ונחם אבלים וקבר מתים, ומתוך כך להוציא חיובים מעשיים של ביקור חולים וכו'. יתירה מזאת, גם הפסוק מפרשתנו המובא בגמרא בסוטה כמקור לביקור חולים, מפורש ברמב"ם כאירוע שאירע בנבואה, ולא בפועל (מורה נבוכים א, מב; א, מה), וגם מטעם זה לא ניתן להוציא ממנו חיוב קונקרטי.

 

שאלת הסיווג של ביקור החולים – הליכה בדרכי ה' או אהבת לרעך כמוך – מתקשרת לשאלה מרכזית הרבה יותר והיא האם ביצוע מעשה מוסרי מהווה גם ביצוע מעשה דתי. הואיל ואין מסגרת זו רחבה דיה לדון בסוגיה זו, רק נציב את מקצת ההשאלות הרלבנטיות: אילולא היתה קיימת מצוות  ביקור חולים, האם עדין היה לביקור החולים ערך דתי? האם זה משנה, מבחינת הערך הדתי שבמצוה, האם מקור המצוה הוא בהתנהגותו של אברהם אבינו או ב"התנהגותו" של ה'? האם "ואהבת לרעך כמוך" נקבע כמצוה בגלל מוסריותו של הענין או בשל ציווי ה'?