גיל נדל משרד עורכי דין

 

תולדות - המצוות בפרשה: "מפני מה מדדו אותה – מפני המעשרות" (התש"ע)

עוד בנושא
ויצא - הפרודיה על הברית שלא נכרתה (תשע"ט)
לך לך - להתקדם אל השלב הבא (תשע"ט)
בראשית - "ויברך א-להים את יום השבת – ברכו במן" (תשע"ט)
תולדות - עשרים שנים של עקרות (תשע"ח)
עוד בנושא
נח – המבורך, המתנדב והמצווה ועושה (תשע"ח)
בראשית – ריקוד עם הבורא (תשע"ז)
וישלח – הפוך על הפוך (תשע"ו)
חיי שרה - המשפחה מתפרקת - חיי שרה (תשע"ו)
ויצא - מה ניתן לחדש בצילם של שני ענקים (תשע"ה)
וירא - הצדיקה מסדום (תשע"ה)
ויחי - המהלך להצלת משפחתו של יוסף (תשע"ג)
ויגש - סגירת המעגל של נכדי יהודה (תשעג)
מקץ - יוזמה ויצירת אינטרסים משותפים (תשע"ג)
וישב - חלום הכוכבים ופוסט-מודרניזם (תשע"ג)
וישלח - תחבולה מחוכמת בסוכות (תשע"ג)
ויצא - ויצא יעקב לדרך חדשה (תשע"ג)
תולדות - "ההעדפה הכואבת" (תשע"ג)
חיי שרה- לקרוא את הסיפור מהיציע, לשחק אותו במגרש (תשע"ג)
וירא - המאמין הגדול (תשע"ג)
לך לך - על מחיר הבחירה - רגע לפני הכניסה לסיפורי האבות (תשע"ג)
נח - מה קיבלנו מסיפור שילוח העורב והיונה? (תשע"ג)
בראשית - יחסים (תשע"ג)
ויחי- מה היה קורה אילולא תבונתו של יעקב? על פתרונו הטראגי של חלום הכוכבים (תשע"ב)
"ואת העם - העביר אותו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו" -סקטוריאליזם, אימפריאליזם או פיזור
ויגש - ההחמצה הגדולה (תשע"ב)
מקץ - מציאת אינטרסים משותפים – שיעור בהמשכים (תשע"ב)
וישב - "התפוררות הנהגת דור ההמשך" (תשע"ב)
ויצא - הפרודיה על הברית שלא נכרתה (תשע"ב)
"על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה"
תולדות -"ויזרע יצחק... וימצא" (תשע"ב)
חיי שרה - המאמין הגדול (תשע"ב)
וירא - "אף על פי שלא מת יצחק, מעלה עליו הכתוב כאילו מת ואפרו מוטל על גבי המזבח"(תשע"ב)
לך לך - נדודים 2.0 – נסיונו של אברהם (תשע"ב)
נח - היציאה מהתיבה: המבוכה, והיוזמה שהצליחה (תשע"ב)
ויחי - מה באמת זעזע את יוסף בברכתו של יעקב לבני יוסף? (תשע"א)
ויגש - המונולוג שהתפצל – על נאומו של יהודה (תשע"א)
מקץ - "ואמר ראובן דבר סכלות שיעקב ימית בניו" – האומנם? (תשע"א)
וישב - "אל תחטאו בילד ולא שמעתם, וגם דמו הנה נדרש" – האם האחים מכרו את יוסף? (תשע"א)
וישלח - תוצריה של דיפלומטיה זהירה או עוצמה כלכלית – על סיפור עזיבתו של עשו את ארץ כנען (תשע"א)
ויצא - "מעט ורעים היו ימי שני חיי" - (תשע"א)
תודלות - ברכות יצחק - כרוניקה של טעויות (תשע"א)
חיי שרה - "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו"(תשע"א)
וירא - הרהורים בעקבות הציוויים בספר בראשית: האם עדין נותר מקום לציווי פרטני של ה' אל האדם (תשע"א)
נח - המצוות בפרשה: על קרבנות ורגולציה (תשע"א)
בראשית - המצוות בפרשה: על ההבדל שבין עונשו של קין לעונשו של רוצח (תשע"א)
ויחי - המצוות בפרשה: על המצוות שבספר בראשית (תש"ע)
ויגש -המצוות בפרשה: "אל תירא מרדה מצרימה" (תש"ע)
מקץ - ניסי חנוכה – מהפרדה היסטורית להפרדה הלכתית (תש"ע)
וישב - המצוות בפרשה: "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ולא ילבין פני חברו ברבים" (תש"ע)
וישלח - המצוות בפרשה: טומאת עבודה זרה (תש"ע)
ויצא - המצוות בפרשה: הרחקה מהסכנה ושמירת הגוף (התש"ע)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מניעת נזקי שכנים (התש"ע)
וירא - המצוות בפרשה: ביקור חולים והכנסת אורחים – ביחד או לחוד? (התש"ע)
לך לך - המצוות בפרשה: ברית מילה ומצוות המילה (התש"ע)
נח - המצוות בפרשה: פריה ורביה (סיום) - (התש"ע)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה ??? (התש"ע)
ויחי - המצוות בפרשה: כבוד הורים לאחר המוות ואיסור ניוול המת (התשס"ט)
ויגש - המצוות בפרשה: נקימה ומחילה (התשס"ט)
וישב - המצוות בפרשה: "יש עוון גדול מזה עד מאד... והוא לשון הרע" (התשס"ט)
וישלח - המצוות בפרשה: תיקון החברה (התשס"ט)
ויצא - המצוות בפרשה: "ואשה אל אחותה לא תיקח" - כיצד נשא יעקב שתי אחיות? (התשס"ט)
תולדות- המצוות בפרשה: "ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו" (התשס"ט)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מקח וממכר של התורה וניהול חיי מסחר תקינים (התשס"ט)
וירא - המצוות בפרשה: "ארדה נא ואראה" – "שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה" (התשס"ט)
לך לך - המצוות בפרשה: "ובן שמונת ימים, יימול לכם כל זכר לדורותיכם" (התשס"ט)
נח - המצוות בפרשה: על שבע מצוות בני נח (התשס"ט)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה – מבחן התוצאה (התשס"ט)
ויחי - המצוות בפרשה: "ויעש לאביו אבל שבעת ימים" – האם מצות אבלות מן התורה? (התשס"ח)
ויגש - המצוות בפרשה: כהנים ומקרקעין (התשס"ח)
מקץ - המצוות בפרשה: מה לחנוכה ולתרי"ג מצוות? (התשס"ח)
וישב - המצוות בפרשה: הודיה על נס פרטי (התשס"ח)
וישלח - המצוות בפרשה: גיד הנשה – מהיכן נאסר? (התשס"ח)
ויצא - המצוות בפרשה: חובת הפועל כלפי בעל הבית (התשס"ח)
תולדות - המצוות בפרשה: מעמד הבכור – פסיבי או אקטיבי? (התשס"ח)
חיי שרה - המצוות בפרשה: להישבע בשם ה' (התשס"ח)
וירא - המצוות בפרשה: בקור חולים - שתי גישות שונות (התשס"ח)
לך-לך - המצוות בפרשה: מצוות מילה אחת או מספר מצוות? (התשס"ח)
עוד בנושא

בתחילת פרק י' של הלכות מלכים, סוקר הרמב"ם את היקף קיום המצוות בתקופה שלפני מתן תורה: " על ששה דברים נצטוה אדם הראשון: על עבודה זרה ועל ברכת השם ועל שפיכות דמים ועל גילוי עריות הגזל ועל הדינים... הוסיף לנח אבר מן החי... . בא אברהם ונצטווה יתר על אלו במילה, והוא התפלל שחרית. ויצחק הפריש מעשר והוסיף תפילה אחרת לפנות היום. ויעקב הוסיף גיד הנשה והתפלל ערבית....".

קביעתו זאת של הרמב"ם, שיצחק הפריש מעשר, תמוהה. מדוע בחר הרמב"ם לייחס דווקא ליצחק את הפרשת המעשר, חרף העובדה שאין פסוק ברור המורה על כך (ראו להלן), בשעה שלגבי האבות האחרים – אברהם ויעקב – המצב ברור יותר: באשר לאברהם, במפגש של מלכיצדק עם אברהם, אומר מלכיצדק "וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל". על כך נאמר בפרקי דר' אליעזר (פרק כ"ז)  "ר' יהושע בן קורחה אומר: אברהם התחיל ראשון לעשר בעולם". דעה זאת אומצה על ידי הראב"ד בהשגותיו על הרמב"ם. ובאשר ליעקב, התורה מציינת מפורשות את התחייבותו של יעקב "וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך", והסביר על כך במדרש תנחומא "יעקב הפריש מעשר ראשון".

מדוע, אם כן, בחר הרמב"ם לייחס דווקא ליצחק את הפרשת המעשר, בשעה שלגבי האבות האחרים – אברהם ויעקב – המצב ברור יותר?

אלא שהמצב לגבי האבות האחרים אינו כל כך פשוט. בכל הנוגע לאברהם, כלל לא ברור מי נתן למי את המעשר. קיימות דעות, במדרש ובמפרשי המקרא, הסבורות מלכיצדק הוא זה אשר נתן את המעשר. יתירה מזאת, מדרש תנחומא (ראה י"ד) סובר שאברהם בכלל הפריש תרומה גדולה ולא מעשר: "אברהם הפריש תרומה גדולה, שנאמר: הרמותי יד אל ה' אל עליון קונה שמים וארץ. ואין הרמה אלא תרומה, כמה דאת אמר: והרמותם ממנו תרומת ה'". זאת ועוד, אנו קוראים על כך שניתן מעשר מהכל, בעוד שלהלכה המעשר מופרש מהצומח. אי וודאות זו הביאה, ככל הנראה לכך שהרמב"ם נמנע מלקבוע שאברהם הפריש מעשר.

גם בנוגע ליעקב קיימת אי בהירות גדולה: ראשית – גם כאן מדובר על נתינת המעשר מהכל ("וכל אשר תתן לי") בעוד שלהלכה המעשר אינו מפורש מהכל. שנית – אם גם יעקב וגם יצחק נתנו מעשר, הרי שיש לתלות את הענין ביצחק, שעשה זאת ראשון, ולא ביעקב שהלך אחרי אביו.

מקורו של הרמב"ם, כפי שהצביעו על כך נושאי כליו (ראה למשל בכסף משנה על אתר), הוא בבראשית רבה (ס"ד). על הפסוק "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים" כותב המדרש: "מלמד שהאמידו (=אמדו) אותה ועשתה במאה (=פי מאה) שהאמידו אותה. והלא אין הברכה מצויה על דבר שבמשקל מידה ומנין? מפני מה מדדו אותה – מפני המעשרות". לדעת המדרש, פרוש הביטוי "מאה שערים" הוא מאה פעמים, כלומר שיבול השדה היה פי מאה מהאומדן. ועל כך שואל המדרש מדוע אמדו את התפוקה של השדה, והלא "אין הברכה מצויה על דבר שבמשקל או במנין", ומשיב  - שמדדו מפני המעשרות.

מעלתו של מקור זה  - שהוא מתייחס לגידולי הצומח ("ויזרע יצחק בארץ ההיא"). חסרונו, לכאורה, הוא שהכתוב אינו מציין את מתן המעשר במפורש. ואולם אין בכך חסרון של ממש, שהרי הכתוב גם אינו מציין מפורשות שאברהם שהתפלל שחרית, יצחק – מנחה, ויעקב ערבית, ואף על פי כן הרמב"ם מזכיר עניינים אלו (ראה לעיל). הווה אומר: היצמדות לתמונה אחידה ועקבית העולה משילוב המקורות (התורה והמדרש) אך חסרת קישור ברור ללשון התורה, עדיפה על פני היצמדות ללשון ברורה, אך כזו שאינה מסתדרת עם תוכן המצוה.