גיל נדל משרד עורכי דין

 

ויחי - המצוות בפרשה: על המצוות שבספר בראשית (תש"ע)

עוד בנושא
תולדות - עשרים שנים של עקרות (תשע"ח)
וירא - לא להיכנע לפרשנות הצינית (תשע"ח)
נח – המבורך, המתנדב והמצווה ועושה (תשע"ח)
בראשית – ריקוד עם הבורא (תשע"ז)
עוד בנושא
חיי שרה - המשפחה מתפרקת - חיי שרה (תשע"ו)
ויצא - מה ניתן לחדש בצילם של שני ענקים (תשע"ה)
וירא - הצדיקה מסדום (תשע"ה)
ויחי - המהלך להצלת משפחתו של יוסף (תשע"ג)
ויגש - סגירת המעגל של נכדי יהודה (תשעג)
מקץ - יוזמה ויצירת אינטרסים משותפים (תשע"ג)
וישב - חלום הכוכבים ופוסט-מודרניזם (תשע"ג)
וישלח - תחבולה מחוכמת בסוכות (תשע"ג)
ויצא - ויצא יעקב לדרך חדשה (תשע"ג)
תולדות - "ההעדפה הכואבת" (תשע"ג)
חיי שרה- לקרוא את הסיפור מהיציע, לשחק אותו במגרש (תשע"ג)
וירא - המאמין הגדול (תשע"ג)
לך לך - על מחיר הבחירה - רגע לפני הכניסה לסיפורי האבות (תשע"ג)
נח - מה קיבלנו מסיפור שילוח העורב והיונה? (תשע"ג)
בראשית - יחסים (תשע"ג)
ויחי- מה היה קורה אילולא תבונתו של יעקב? על פתרונו הטראגי של חלום הכוכבים (תשע"ב)
"ואת העם - העביר אותו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו" -סקטוריאליזם, אימפריאליזם או פיזור
ויגש - ההחמצה הגדולה (תשע"ב)
מקץ - מציאת אינטרסים משותפים – שיעור בהמשכים (תשע"ב)
וישב - "התפוררות הנהגת דור ההמשך" (תשע"ב)
ויצא - הפרודיה על הברית שלא נכרתה (תשע"ב)
"על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה"
תולדות -"ויזרע יצחק... וימצא" (תשע"ב)
חיי שרה - המאמין הגדול (תשע"ב)
וירא - "אף על פי שלא מת יצחק, מעלה עליו הכתוב כאילו מת ואפרו מוטל על גבי המזבח"(תשע"ב)
לך לך - נדודים 2.0 – נסיונו של אברהם (תשע"ב)
נח - היציאה מהתיבה: המבוכה, והיוזמה שהצליחה (תשע"ב)
ויחי - מה באמת זעזע את יוסף בברכתו של יעקב לבני יוסף? (תשע"א)
ויגש - המונולוג שהתפצל – על נאומו של יהודה (תשע"א)
מקץ - "ואמר ראובן דבר סכלות שיעקב ימית בניו" – האומנם? (תשע"א)
וישב - "אל תחטאו בילד ולא שמעתם, וגם דמו הנה נדרש" – האם האחים מכרו את יוסף? (תשע"א)
וישלח - תוצריה של דיפלומטיה זהירה או עוצמה כלכלית – על סיפור עזיבתו של עשו את ארץ כנען (תשע"א)
ויצא - "מעט ורעים היו ימי שני חיי" - (תשע"א)
תודלות - ברכות יצחק - כרוניקה של טעויות (תשע"א)
חיי שרה - "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו"(תשע"א)
וירא - הרהורים בעקבות הציוויים בספר בראשית: האם עדין נותר מקום לציווי פרטני של ה' אל האדם (תשע"א)
נח - המצוות בפרשה: על קרבנות ורגולציה (תשע"א)
בראשית - המצוות בפרשה: על ההבדל שבין עונשו של קין לעונשו של רוצח (תשע"א)
ויגש -המצוות בפרשה: "אל תירא מרדה מצרימה" (תש"ע)
מקץ - ניסי חנוכה – מהפרדה היסטורית להפרדה הלכתית (תש"ע)
וישב - המצוות בפרשה: "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ולא ילבין פני חברו ברבים" (תש"ע)
וישלח - המצוות בפרשה: טומאת עבודה זרה (תש"ע)
ויצא - המצוות בפרשה: הרחקה מהסכנה ושמירת הגוף (התש"ע)
תולדות - המצוות בפרשה: "מפני מה מדדו אותה – מפני המעשרות" (התש"ע)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מניעת נזקי שכנים (התש"ע)
וירא - המצוות בפרשה: ביקור חולים והכנסת אורחים – ביחד או לחוד? (התש"ע)
לך לך - המצוות בפרשה: ברית מילה ומצוות המילה (התש"ע)
נח - המצוות בפרשה: פריה ורביה (סיום) - (התש"ע)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה ??? (התש"ע)
ויחי - המצוות בפרשה: כבוד הורים לאחר המוות ואיסור ניוול המת (התשס"ט)
ויגש - המצוות בפרשה: נקימה ומחילה (התשס"ט)
וישב - המצוות בפרשה: "יש עוון גדול מזה עד מאד... והוא לשון הרע" (התשס"ט)
וישלח - המצוות בפרשה: תיקון החברה (התשס"ט)
ויצא - המצוות בפרשה: "ואשה אל אחותה לא תיקח" - כיצד נשא יעקב שתי אחיות? (התשס"ט)
תולדות- המצוות בפרשה: "ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו" (התשס"ט)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מקח וממכר של התורה וניהול חיי מסחר תקינים (התשס"ט)
וירא - המצוות בפרשה: "ארדה נא ואראה" – "שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה" (התשס"ט)
לך לך - המצוות בפרשה: "ובן שמונת ימים, יימול לכם כל זכר לדורותיכם" (התשס"ט)
נח - המצוות בפרשה: על שבע מצוות בני נח (התשס"ט)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה – מבחן התוצאה (התשס"ט)
ויחי - המצוות בפרשה: "ויעש לאביו אבל שבעת ימים" – האם מצות אבלות מן התורה? (התשס"ח)
ויגש - המצוות בפרשה: כהנים ומקרקעין (התשס"ח)
מקץ - המצוות בפרשה: מה לחנוכה ולתרי"ג מצוות? (התשס"ח)
וישב - המצוות בפרשה: הודיה על נס פרטי (התשס"ח)
וישלח - המצוות בפרשה: גיד הנשה – מהיכן נאסר? (התשס"ח)
ויצא - המצוות בפרשה: חובת הפועל כלפי בעל הבית (התשס"ח)
תולדות - המצוות בפרשה: מעמד הבכור – פסיבי או אקטיבי? (התשס"ח)
חיי שרה - המצוות בפרשה: להישבע בשם ה' (התשס"ח)
וירא - המצוות בפרשה: בקור חולים - שתי גישות שונות (התשס"ח)
לך-לך - המצוות בפרשה: מצוות מילה אחת או מספר מצוות? (התשס"ח)
עוד בנושא

ספר בראשית מציב אתגר לא פשוט לכתיבת מדור זה, וזאת מהסיבה הפשוטה שכמעט ולא קיימים בו ציוויים מעשיים. למעשה רק שלוש מצוות מוצאות ביטוי ברור בספר בראשית: פריה ורביה (פרשת נח - "ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה"), מילה (פרשת לך לך  - "המול לכם כל זכר"), וגיד הנשה (פרשת וישלח -  על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה). וכאילו שבכך לא די, הרי שגם ביחס לשלוש מצוות אלו נחלקו הדעות כבר במשנה (חולין ז, ו), שם אמר ר' יהודה – והלא על בני יעקב נאסר גיד הנשה, ועדין בהמה טמאה מותרת להם. אמרו לו (חכמים) – מסיני נאסר, אלא שנכתב במקומו". כלומר, לשיטת ר' יהודה מקור החיוב במצוות הנזכרות בספר בראשית הוא בציווי ה' לאבות או במעשיהם, ואילו לשיטת חכמים מקור החיוב הוא במתן תורה בהר סיני.

ואולם, ניתן למצוא בספר בראשית רמזים והדים למצוות רבות אחרות, אף כי לא בלשון ציווי, ונספר על העיקריים שבהם.

כך, לאברהם אבינו נקשרו מצוות ביקור חולים והכנסת אורחים, המסתנפות למצות "ואהבת לרעך כמוך" או למצות ההליכה בדרכי ה' ("והלכת בדרכיו"). אברהם גם השביע את עבדו "בה' אלהי השמים ואלהי הארץ, אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו", דבר המרמז על הציווי "להישבע בשמו יתעלה בזמן שנצטרך לכך לקיים דבר מסוים או לשלול מעצמנו, לפי שיש בכך רוממות לו יתעלה והדר וגידול" (ספר המצוות, עשה ז). וקניית שדה עפרון החיתי, לימדה על כך שמקרקעין נקנים בכסף, וכל דיני מקח וממכר מאורגנים אצל הרמב"ם במצות עשה אחת (רמ"ה) – דין מקח וממכר.

ליצחקנקשרה מצות הפרשת מעשרות, כדברי המדרש על הפסוק "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים" – "מפני מה מדדו אותה – מפני המעשרות".

באשר ליעקב– אליו נקשרה מצות לא תעשה של איסור הפועל להתבטל בעבודתו אצל בעל הבית (איסור "וחרמש לא תניף על קמת רעך"), וכפי שכתב הרמב"ם בהלכות שכירות: "כדרך שמוזהר בעל הבית שלא יגזול שכר עני ולא יעכבנו, כך העני מוזהר שלא יגזול מלאכת בעל הבית ויבטל מעט בכאן ומעט בכאן... אלא חייב לדקדק על עצמו בזמן... וכן חייב לעבוד בכל כוחו, הרי יעקב הצדיק אומר 'כי בכל כוחי עבדתי את אביכן'".  נזכיר גם התנהלותו של יעקב בצאתו לחרן "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש", שעצר באופן פתאומי בשל ירידת החושך, דבר המלמד על חובת ההתרחקות מהסכנה, שבאה לידי ביטוי, בין היתר, במצות עשיית מעקה הנזכרת בספר דברים (אגב, חובת ההתרחקות עצמה אינה נמנות כמצווה בשל היותה מטרות-על של התורה).

לא נשכח גם את תמר שאליה נקשר איסור הלבנת פנים הנמנה כאחד מתרי"ג מצוות. "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ולא ילבין פני חברו ברבים. מנלן? מתמר".

יש מקרים שבהם נראה, לכאורה או בפועל ממש, שהאבות עברו על איסורים. כך, למשל, יעקב נשא שתי אחיות, וזאת על אף האיסור שבספר ויקרא (יח, יח): "ואשה אל אחותה לא תקח, לצרור, לגלות ערותה עליה בחייה", אשר נמנה כמצות לא תעשה (שס"ה), וניתנו על כך מספר הסברים.  או יוסף, שהביא את דיבתם הרעה של אחיו אל אביו, וכפי שהסביר זאת רש"י בעקבות המדרש: "כל רעה שהיה רואה באחיו בני לאה היה מגיד לאביו: שהיו אוכלין אבר מן החי, ומזלזלין בבני השפחות לקרותם עבדים, וחשודים על העריות. ובשלשתם לקה". ואיסור לשון הרע מהווה חלק ממצות לא תעשה רחבה יותר (ש"א) – "שלא להלוך רכיל".

פרשתנו מספקת את הדוגמא הקיצונית ביותר לאפשרות או אי האפשרות של מציאת מקורן של מצוות במעשי האבות. בפרשתנו מסופר על האבל הכבד ששרר עם מותו של יעקב: "ויספדו שם  מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים". נחלקו הראשונים בענין תוקפה והיקפה של מצות האבלות. הרמב"ם סובר שקיימת  מצות עשה מן התורה להתאבל על הקרובים, אלא שהאבלות מן התורה הינה ביום הראשון בלבד שהוא יום המיתה והיום הקבורה, ואילו שאר הימים הם מדרבנן. לעומתו, יש הסוברים שכל שבעת הימים הינם מדאורייתא, ויש הסוברים שכל שבעת הימים הם מדרבנן, ושאין אבלות מן התורה כלל.

ברור שהשיטות הסוברות שכל שבעת ימי האבילות מן התורה יוכלו להסתמך על פרשתנו כמקור לדין זה, ויסברו שלמדים ממעשי האבות גם קודם מתן תורה. לשיטתם, מהתנהגותו של יוסף לומדים לא רק את תוקף החיוב של המצוה (מן התורה ולא מדרבנן), אלא גם את פרטי המצוה (שבעה ימים). 

הרמב"ם, לעומת השיטות הקודמות, הסובר שאבילות מן התורה יום אחד בלבד, נסמך על דברי הגמרא במסכת זבחים ק, א שממנה עולה דין זה. מענין קבורתו של יעקב, לעומת זאת, לא ילמד הרמב"ם דבר: לא את העובדה שמדובר בחיוב מן התורה (הוא לומר זאת מאיסור הכוהנים להיטמא למת פרק לקרובים, הכולל לדעתו גם את חובת האבילות), וגם לא את משך תקופת האבילות – אפילו לא את אבילות שאר הימים פרט ליום הראשון שהיא מדרבנן.  ענין זה מעוגן, לשיטת הרמב"ם, בתקנת משה רבינו - "ומשה רבינו תיקן להם לישראל שבעה ימי אבילות ושבעה ימי משתה" (אבל א, א).

 

שבת שלום, גיל נדל