גיל נדל משרד עורכי דין

 

חיי שרה - "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו"(תשע"א)

עוד בנושא
תולדות - עשרים שנים של עקרות (תשע"ח)
וירא - לא להיכנע לפרשנות הצינית (תשע"ח)
נח – המבורך, המתנדב והמצווה ועושה (תשע"ח)
בראשית – ריקוד עם הבורא (תשע"ז)
עוד בנושא
חיי שרה - המשפחה מתפרקת - חיי שרה (תשע"ו)
ויצא - מה ניתן לחדש בצילם של שני ענקים (תשע"ה)
וירא - הצדיקה מסדום (תשע"ה)
ויחי - המהלך להצלת משפחתו של יוסף (תשע"ג)
ויגש - סגירת המעגל של נכדי יהודה (תשעג)
מקץ - יוזמה ויצירת אינטרסים משותפים (תשע"ג)
וישב - חלום הכוכבים ופוסט-מודרניזם (תשע"ג)
וישלח - תחבולה מחוכמת בסוכות (תשע"ג)
ויצא - ויצא יעקב לדרך חדשה (תשע"ג)
תולדות - "ההעדפה הכואבת" (תשע"ג)
חיי שרה- לקרוא את הסיפור מהיציע, לשחק אותו במגרש (תשע"ג)
וירא - המאמין הגדול (תשע"ג)
לך לך - על מחיר הבחירה - רגע לפני הכניסה לסיפורי האבות (תשע"ג)
נח - מה קיבלנו מסיפור שילוח העורב והיונה? (תשע"ג)
בראשית - יחסים (תשע"ג)
ויחי- מה היה קורה אילולא תבונתו של יעקב? על פתרונו הטראגי של חלום הכוכבים (תשע"ב)
"ואת העם - העביר אותו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו" -סקטוריאליזם, אימפריאליזם או פיזור
ויגש - ההחמצה הגדולה (תשע"ב)
מקץ - מציאת אינטרסים משותפים – שיעור בהמשכים (תשע"ב)
וישב - "התפוררות הנהגת דור ההמשך" (תשע"ב)
ויצא - הפרודיה על הברית שלא נכרתה (תשע"ב)
"על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה"
תולדות -"ויזרע יצחק... וימצא" (תשע"ב)
חיי שרה - המאמין הגדול (תשע"ב)
וירא - "אף על פי שלא מת יצחק, מעלה עליו הכתוב כאילו מת ואפרו מוטל על גבי המזבח"(תשע"ב)
לך לך - נדודים 2.0 – נסיונו של אברהם (תשע"ב)
נח - היציאה מהתיבה: המבוכה, והיוזמה שהצליחה (תשע"ב)
ויחי - מה באמת זעזע את יוסף בברכתו של יעקב לבני יוסף? (תשע"א)
ויגש - המונולוג שהתפצל – על נאומו של יהודה (תשע"א)
מקץ - "ואמר ראובן דבר סכלות שיעקב ימית בניו" – האומנם? (תשע"א)
וישב - "אל תחטאו בילד ולא שמעתם, וגם דמו הנה נדרש" – האם האחים מכרו את יוסף? (תשע"א)
וישלח - תוצריה של דיפלומטיה זהירה או עוצמה כלכלית – על סיפור עזיבתו של עשו את ארץ כנען (תשע"א)
ויצא - "מעט ורעים היו ימי שני חיי" - (תשע"א)
תודלות - ברכות יצחק - כרוניקה של טעויות (תשע"א)
וירא - הרהורים בעקבות הציוויים בספר בראשית: האם עדין נותר מקום לציווי פרטני של ה' אל האדם (תשע"א)
נח - המצוות בפרשה: על קרבנות ורגולציה (תשע"א)
בראשית - המצוות בפרשה: על ההבדל שבין עונשו של קין לעונשו של רוצח (תשע"א)
ויחי - המצוות בפרשה: על המצוות שבספר בראשית (תש"ע)
ויגש -המצוות בפרשה: "אל תירא מרדה מצרימה" (תש"ע)
מקץ - ניסי חנוכה – מהפרדה היסטורית להפרדה הלכתית (תש"ע)
וישב - המצוות בפרשה: "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ולא ילבין פני חברו ברבים" (תש"ע)
וישלח - המצוות בפרשה: טומאת עבודה זרה (תש"ע)
ויצא - המצוות בפרשה: הרחקה מהסכנה ושמירת הגוף (התש"ע)
תולדות - המצוות בפרשה: "מפני מה מדדו אותה – מפני המעשרות" (התש"ע)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מניעת נזקי שכנים (התש"ע)
וירא - המצוות בפרשה: ביקור חולים והכנסת אורחים – ביחד או לחוד? (התש"ע)
לך לך - המצוות בפרשה: ברית מילה ומצוות המילה (התש"ע)
נח - המצוות בפרשה: פריה ורביה (סיום) - (התש"ע)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה ??? (התש"ע)
ויחי - המצוות בפרשה: כבוד הורים לאחר המוות ואיסור ניוול המת (התשס"ט)
ויגש - המצוות בפרשה: נקימה ומחילה (התשס"ט)
וישב - המצוות בפרשה: "יש עוון גדול מזה עד מאד... והוא לשון הרע" (התשס"ט)
וישלח - המצוות בפרשה: תיקון החברה (התשס"ט)
ויצא - המצוות בפרשה: "ואשה אל אחותה לא תיקח" - כיצד נשא יעקב שתי אחיות? (התשס"ט)
תולדות- המצוות בפרשה: "ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו" (התשס"ט)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מקח וממכר של התורה וניהול חיי מסחר תקינים (התשס"ט)
וירא - המצוות בפרשה: "ארדה נא ואראה" – "שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה" (התשס"ט)
לך לך - המצוות בפרשה: "ובן שמונת ימים, יימול לכם כל זכר לדורותיכם" (התשס"ט)
נח - המצוות בפרשה: על שבע מצוות בני נח (התשס"ט)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה – מבחן התוצאה (התשס"ט)
ויחי - המצוות בפרשה: "ויעש לאביו אבל שבעת ימים" – האם מצות אבלות מן התורה? (התשס"ח)
ויגש - המצוות בפרשה: כהנים ומקרקעין (התשס"ח)
מקץ - המצוות בפרשה: מה לחנוכה ולתרי"ג מצוות? (התשס"ח)
וישב - המצוות בפרשה: הודיה על נס פרטי (התשס"ח)
וישלח - המצוות בפרשה: גיד הנשה – מהיכן נאסר? (התשס"ח)
ויצא - המצוות בפרשה: חובת הפועל כלפי בעל הבית (התשס"ח)
תולדות - המצוות בפרשה: מעמד הבכור – פסיבי או אקטיבי? (התשס"ח)
חיי שרה - המצוות בפרשה: להישבע בשם ה' (התשס"ח)
וירא - המצוות בפרשה: בקור חולים - שתי גישות שונות (התשס"ח)
לך-לך - המצוות בפרשה: מצוות מילה אחת או מספר מצוות? (התשס"ח)
עוד בנושא

 

לחיי הזוגיות של האדם מקדישה התורה בפרשת בראשית פסוק בודד ובעל משמעות רבה "על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באישתו והיו לבשר אחד". הכתוב עצמו נמנע לעמוד על תהליך עזיבת ההורים והדביקות באשה, ועל חוויותיו של האדם בתהליך זה, והפרשנים שעסקו בפירושו של הפסוק התמקדו רק בסיפא של הפסוק "והיו לבשר אחד" וניסו להסביר את משמעות הדברים (רש"י מסביר שבשרם של האיש והאשה נעשה לאחד באמצעות הולדת הילדים; הרמב"ן, לעומת זאת, מתמקד  בחיי הזוגיות המשותפים).

 

ואולם לא יהיה זה נכון לומר שהתורה נמנעה כלל לתאר את תופעת עזיבת ההורים; בפרשת בראשית הובאו הדברים דרך כלל, תוך שהתורה, כדרכה,  בחרה לדחות את הדיון בענין זה להמשך, כאשר יצוצו ויעלו המקרים המעשיים, במקום לדון בענין באופן תיאורטי.

 

אבי העוזבים הינו יצחק: הפרידה מאביו קשה ביותר ומתבצעת במסגרת העקידה, שכן לאחר העקידה אין אנו מוצאים את יצחק שב יחדיו עם אברהם אביו, והמפגש היחיד המתואר בין יצחק לאברהם לאחר העקידה הוא כאשר באים יצחק וישמעאל לקבור את אברהם. הפרידה של יצחק מאברהם נעשתה כבר בפרשת העקידה, הן בעצם נכונותו של אברהם לוותר על בנו (ואין ספק שיצחק הבחין בכך, בין אם בשעת מעשה, או בהתבוננות בדיעבד), והן באופן סימלי בכך שאברהם, במענה לשאלה הנוקבת של יצחק "ואיה השה לעולה", אינו משיב לו תשובה אבהית, אלא מפנה אותו לא-להים: "א-להים יראה לו השה לעולה בני", ובכך ממיר אברהם את הקשר "יצחק – אברהם" לקשר "יצחק – א-להים" (על פי ליאון קאס, "ראשית חכמה"). גם מאמו שרה נפרד יצחק באופן קשה: בסמוך לאחר העקידה מתוארת מיתתה של שרה, ויצחק נעדר כליל מאירועי בכיתה וקבורתה, וניתן להניח שלאחר העקידה לא חזר יצחק לבית אמו בחברון, אלא חי בארץ הנגב, כפי שעולה מפרשתנו.

 

יצחק נפרד מאברהם אך אברהם לא נפרד מיצחק, והוא שולח את עבדו למצוא אשה ליצחק. עזיבתה של רבקה את אמה ואחיה אינה טראומטית, אך קיים בה היבט דומה של מיידיות. רבקה אינה מתעכבת "ימים או עשור" - שנה או עשרה חודשים, לדעת המפרשים - בטרם תלך עם העבד, ולשאלת אחיה ואמה: "התלכי עם האיש הזה" השיבה בקצרה "אלך" (תוך שקדמה לכך חשיבה של יום אחד לכל היותר). אי אפשר שלא להתרשם מהפער העמוק שבין אריכות התיאור שניתן בתורה על מציאת האשה המתאימה ליצחק (ההדרכה לעבד, התהיות שמעלה העבד, התיאור על מציאת האשה על עין המים, החזרה על הסיפור בפני משפחתה) לבין האישור הקצר, הברור והמיידי רבקה לעזוב את בית אחיה ואמה אל המסע לארץ כנען, המתמצה במילה אחת: "אלך".

 

בשני תיאורים אלו, הלקוחים מפרשתנו ופרשת השבוע שעבר, אנו קוראים על תופעה של עזיבה פתאומית ומיידית של בית ההורים. התורה אינה מציינת שמדובר במצב אידיאלי, מה גם שבמישור העקרוני לא ברור האם וכיצד ניתן להסיק מסיפורי האבות מסקנות מעשיות ברורות ומיידיות, והאם הכלל "מעשה אבות סימן לבנים" מתבצע ללא התאמות והתחשבות בנסיבות כל ענין. מצד שני, קיימת חשיבות לכך שהתורה נותנת מקום ליחסים מורכבים של אבות ובנים ומתארת מה הדבר שנעשה במצבים אלו.