סיפור הברכות שברך יצחק את עשו ואת יעקב מעורר שאלות קשות: מדוע החליט יצחק לברך את עשו ולא את יעקב? האם יצחק לא הכיר את תכונותיהם של עשו ושל יעקב? ומדוע רבקה החליטה לסכל את כוונתו של יצחק ולא נתנה בו אמון? בעקבות פרשנים בני זמננו (בנו יעקב, הרב יעקב מדן, הרב יואל בן נון ועוד) נוכל להציע כיוון מעניין שיקח אותנו למחוזות חדשים.
חשוב ביותר לשים לב לברכה נוספת הניתנת ליעקב בהמשך הפרשה "וא-ל שדי יברך אותך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים, ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך, לרשתך את ארץ מגוריך אשר נתן א-להים לאברהם". ברכה זו שונה מהברכות הקודמות שניתנו ליעקב (המחופש) ולעשו בכך שזוהי הברכה הספציפית הניתנת לממשיכי זרעו של אברהם: זו הברכה שניתנה לאברהם, ולאחר מכן נמסרה ליצחק ("כי ביצחק יקרא לך זרע") וכעת מועברת ליעקב. זוהי ברכת הזרע וברכת הארץ. לעומת זאת, הברכות שניתנו ליעקב (המחופש) ולעשו הינן ברכות אישיות של יצחק, שניתנו במישור הכלכלי-פוליטי ואינן קשורות לברכת אברהם הספציפית.
יצחק הכיר היטב את ההפרדה ורצה לתת את הברכות הכלליות לעשו: אין לשכוח שיצחק היה חקלאי (ולא נווד או סוחר כאביו אברהם) שנמצא בעימות מתמיד עם שכניו על קרקעות ומים (ראו את הסכסוך עם אבימלך על הבארות), ונוכחותו של פרא אדם כמו עשו שישמור לו הרכוש היתה חשובה ביותר. בהקשר הקיומי כללי ביקש יצחק לחזק את עשו ולברך אותו כי קיומו של יצחק היה מותנה בכוחו של עשו. לא כן במישור ברכת הארץ והזרע – כאן יצחק ידע כי הברכות שמורות ליעקב ולא עלה על דעתו לתיתן ליצחק.
ומה חשבה רבקה? רבקה טעתה בפירוש כוונתו של יצחק: היא סברה כי יצחק מתכוון לתת לעשו את ברכות הארץ והזרע ולכן לחצה את יעקב וגררה אותו לביצוע ההתחפשות. אלא שבעוד שיצחק אומר לעשו "בעבור תברכך נפשי בטרם אמות" – ומכוון לברכות אישיות שהוא מתכוון לתת לעשו, רבקה מפרשת את הדברים כברכת הזרע הקלאסית: ""ואברככה לפני ה' לפני מותי", דבר שיצחק לא התכוון אליו כלל ועיקר. כרוניקה של טעויות.
עדכוני מכס ורגולציה
