גיל נדל משרד עורכי דין

 

וישלח - תוצריה של דיפלומטיה זהירה או עוצמה כלכלית – על סיפור עזיבתו של עשו את ארץ כנען (תשע"א)

עוד בנושא
בראשית - "ויברך א-להים את יום השבת – ברכו במן" (תשע"ט)
תולדות - עשרים שנים של עקרות (תשע"ח)
וירא - לא להיכנע לפרשנות הצינית (תשע"ח)
נח – המבורך, המתנדב והמצווה ועושה (תשע"ח)
עוד בנושא
וישלח – הפוך על הפוך (תשע"ו)
חיי שרה - המשפחה מתפרקת - חיי שרה (תשע"ו)
ויצא - מה ניתן לחדש בצילם של שני ענקים (תשע"ה)
וירא - הצדיקה מסדום (תשע"ה)
ויחי - המהלך להצלת משפחתו של יוסף (תשע"ג)
ויגש - סגירת המעגל של נכדי יהודה (תשעג)
מקץ - יוזמה ויצירת אינטרסים משותפים (תשע"ג)
וישב - חלום הכוכבים ופוסט-מודרניזם (תשע"ג)
וישלח - תחבולה מחוכמת בסוכות (תשע"ג)
ויצא - ויצא יעקב לדרך חדשה (תשע"ג)
תולדות - "ההעדפה הכואבת" (תשע"ג)
חיי שרה- לקרוא את הסיפור מהיציע, לשחק אותו במגרש (תשע"ג)
וירא - המאמין הגדול (תשע"ג)
לך לך - על מחיר הבחירה - רגע לפני הכניסה לסיפורי האבות (תשע"ג)
נח - מה קיבלנו מסיפור שילוח העורב והיונה? (תשע"ג)
בראשית - יחסים (תשע"ג)
ויחי- מה היה קורה אילולא תבונתו של יעקב? על פתרונו הטראגי של חלום הכוכבים (תשע"ב)
"ואת העם - העביר אותו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו" -סקטוריאליזם, אימפריאליזם או פיזור
ויגש - ההחמצה הגדולה (תשע"ב)
מקץ - מציאת אינטרסים משותפים – שיעור בהמשכים (תשע"ב)
וישב - "התפוררות הנהגת דור ההמשך" (תשע"ב)
ויצא - הפרודיה על הברית שלא נכרתה (תשע"ב)
"על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה"
תולדות -"ויזרע יצחק... וימצא" (תשע"ב)
חיי שרה - המאמין הגדול (תשע"ב)
וירא - "אף על פי שלא מת יצחק, מעלה עליו הכתוב כאילו מת ואפרו מוטל על גבי המזבח"(תשע"ב)
לך לך - נדודים 2.0 – נסיונו של אברהם (תשע"ב)
נח - היציאה מהתיבה: המבוכה, והיוזמה שהצליחה (תשע"ב)
ויחי - מה באמת זעזע את יוסף בברכתו של יעקב לבני יוסף? (תשע"א)
ויגש - המונולוג שהתפצל – על נאומו של יהודה (תשע"א)
מקץ - "ואמר ראובן דבר סכלות שיעקב ימית בניו" – האומנם? (תשע"א)
וישב - "אל תחטאו בילד ולא שמעתם, וגם דמו הנה נדרש" – האם האחים מכרו את יוסף? (תשע"א)
ויצא - "מעט ורעים היו ימי שני חיי" - (תשע"א)
תודלות - ברכות יצחק - כרוניקה של טעויות (תשע"א)
חיי שרה - "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו"(תשע"א)
וירא - הרהורים בעקבות הציוויים בספר בראשית: האם עדין נותר מקום לציווי פרטני של ה' אל האדם (תשע"א)
נח - המצוות בפרשה: על קרבנות ורגולציה (תשע"א)
בראשית - המצוות בפרשה: על ההבדל שבין עונשו של קין לעונשו של רוצח (תשע"א)
ויחי - המצוות בפרשה: על המצוות שבספר בראשית (תש"ע)
ויגש -המצוות בפרשה: "אל תירא מרדה מצרימה" (תש"ע)
מקץ - ניסי חנוכה – מהפרדה היסטורית להפרדה הלכתית (תש"ע)
וישב - המצוות בפרשה: "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ולא ילבין פני חברו ברבים" (תש"ע)
וישלח - המצוות בפרשה: טומאת עבודה זרה (תש"ע)
ויצא - המצוות בפרשה: הרחקה מהסכנה ושמירת הגוף (התש"ע)
תולדות - המצוות בפרשה: "מפני מה מדדו אותה – מפני המעשרות" (התש"ע)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מניעת נזקי שכנים (התש"ע)
וירא - המצוות בפרשה: ביקור חולים והכנסת אורחים – ביחד או לחוד? (התש"ע)
לך לך - המצוות בפרשה: ברית מילה ומצוות המילה (התש"ע)
נח - המצוות בפרשה: פריה ורביה (סיום) - (התש"ע)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה ??? (התש"ע)
ויחי - המצוות בפרשה: כבוד הורים לאחר המוות ואיסור ניוול המת (התשס"ט)
ויגש - המצוות בפרשה: נקימה ומחילה (התשס"ט)
וישב - המצוות בפרשה: "יש עוון גדול מזה עד מאד... והוא לשון הרע" (התשס"ט)
וישלח - המצוות בפרשה: תיקון החברה (התשס"ט)
ויצא - המצוות בפרשה: "ואשה אל אחותה לא תיקח" - כיצד נשא יעקב שתי אחיות? (התשס"ט)
תולדות- המצוות בפרשה: "ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו" (התשס"ט)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מקח וממכר של התורה וניהול חיי מסחר תקינים (התשס"ט)
וירא - המצוות בפרשה: "ארדה נא ואראה" – "שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה" (התשס"ט)
לך לך - המצוות בפרשה: "ובן שמונת ימים, יימול לכם כל זכר לדורותיכם" (התשס"ט)
נח - המצוות בפרשה: על שבע מצוות בני נח (התשס"ט)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה – מבחן התוצאה (התשס"ט)
ויחי - המצוות בפרשה: "ויעש לאביו אבל שבעת ימים" – האם מצות אבלות מן התורה? (התשס"ח)
ויגש - המצוות בפרשה: כהנים ומקרקעין (התשס"ח)
מקץ - המצוות בפרשה: מה לחנוכה ולתרי"ג מצוות? (התשס"ח)
וישב - המצוות בפרשה: הודיה על נס פרטי (התשס"ח)
וישלח - המצוות בפרשה: גיד הנשה – מהיכן נאסר? (התשס"ח)
ויצא - המצוות בפרשה: חובת הפועל כלפי בעל הבית (התשס"ח)
תולדות - המצוות בפרשה: מעמד הבכור – פסיבי או אקטיבי? (התשס"ח)
חיי שרה - המצוות בפרשה: להישבע בשם ה' (התשס"ח)
וירא - המצוות בפרשה: בקור חולים - שתי גישות שונות (התשס"ח)
לך-לך - המצוות בפרשה: מצוות מילה אחת או מספר מצוות? (התשס"ח)
עוד בנושא

 

בדיפלומטיה זהירה משיג יעקב פיוס עם עשו: "וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו, ויבכו". ובהמשך לפיוס זה חוזר עשו לשעיר ויעקב ממשיך לארץ כנען – לסוכות ואחר כך לשכם. בכך מממש יעקב את הברכה שניתנה לאברהם ויצחק על ירושת ארץ כנען.

 

שאלת הדיפלומטיה הזהירה מטרידה: האם מי שבורך בברכת "יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים, הווה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך" צריך לנקוט בצעד של "ואשלחה להגיד לאדוני למצוא חן בעיניך"? האם זה הגיוני שמי שהוכתר בתואר "גביר" יתבטא באופן של "יעבור נא אדוני לפני עבדו"? האם אין התרסה כלפי המברך וכלפי שמיא בכך שמי שנאמר עליו "וישתחוו לך לאומים" יתנהג בדיוק באופן ההפוך: "וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו"?

 

שאלות מטרידות אלו, שעניינן באופן התנהלותו של יעקב, מובילות לתמיהות קשות יותר. הן מעיבות על התוצאה המוצלחת לכאורה של המפגש [דהיינו, שיעקב חוזר לארץ כנען ומשתקע בה ואילו עשו שב לשעיר ונותר שם] – שמא היתה כאן כניעה ויעקב נכנס לארץ כנען כנתין של עשו, וכל שהייתו בהמשך של יעקב בארץ כנען נעשית בהרשאתו של עשו ותחת אישורו, וממשיכם האמיתי של אברהם ויצחק בירושת הארץ הוא עשו? שמא הכל התהפך בשל התנהלותו של יעקב?

 

סופה של הפרשה ישפוך אור חדש על התהיות שעוררנו. לאחר שיעקב שב לארץ כנען ומשתקע בה, ולאחר שיצחק נפטר זקן ושבע ימים, אנו קוראים על עזיבה נוספת של עשו את ארץ כנען: "ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנותיו ואת כל נפשות ביתו ואת מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קניינו אשר רכש בארץ כנען, וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו, כי היה רכושם רב ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אותם מפני מקניהם. וישב עשו בהר שעיר, עשו הוא אדום". אין מדובר בשיבתו הראשונה של עשו לשעיר שעליה הצבענו בתחילת הדברים, אלא בעקירה מוחלטת וכוללת מארץ כנען לטובת המקום החדש. ואכן רק לאחר העקירה לשעיר מתארת התורה בפרוטרוט את שושלתו של עשו, ללמדנו כי השתקעותו של עשו בשעיר היתה טוטאלית.

 

הדמיון לפרידת לוט ואברהם אינו מקרי ("ולא נשא אותם הארץ לשבת יחדיו כי היה רכושם רב... אברהם ישב בארץ כנען ולוט ישב  בערי הכיכר"), וכפי שהישארותו של אברהם בארץ כנען נעשתה מעמדה עצמאית כך נעשה גם ביעקב, ואף יותר מכך. עשו מתואר כמי שעזב את ארץ כנען לא כשולט ולא כגביר אלא כאחד שנאלץ לעשות כן (וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו). ובשונה מאברהם ולוט, אין אנו נתקלים בדיאלוג בין יעקב לעשו אודות עזיבה זאת, ומפשט הכתובים נראה שהדבר נעשה באופן חד צדדי על ידי עשו, בשל עוצמתו הכלכלית של יעקב.

 

אכן, התנהלותו של יעקב בפגישתו הראשונה עם עשו אינה ברורה די צרכה: האם היתה כאן דיפלומטיה זהירה ומזהירה שלא רק שהצילה אותו ואת משפחתו אלא שגם הובילה לפיוס, או אולי היתה כאן התרפסות מיותרת? האם אכן היה יעקב בסכנת נפשות שהצריכה טקטיקה של כפיפות קומה? האם עשו שלח את ארבע מאות האנשים על מנת לחסל את יעקב או שמא בא גם הוא במגמת פיוס? אין לכך מענה ברור. מה שכן ברור הוא שפרידתם הסופית והטוטאלית של האחים לא נעשתה על הרקע הזה. עשו עזב את ארץ כנען כי לא מצא בה ענין או מקום, ובאירוע זה הכיר סופית במקומו הברור של יעקב.