גיל נדל משרד עורכי דין

 

וישב - "אל תחטאו בילד ולא שמעתם, וגם דמו הנה נדרש" – האם האחים מכרו את יוסף? (תשע"א)

עוד בנושא
תולדות - עשרים שנים של עקרות (תשע"ח)
וירא - לא להיכנע לפרשנות הצינית (תשע"ח)
נח – המבורך, המתנדב והמצווה ועושה (תשע"ח)
בראשית – ריקוד עם הבורא (תשע"ז)
עוד בנושא
חיי שרה - המשפחה מתפרקת - חיי שרה (תשע"ו)
ויצא - מה ניתן לחדש בצילם של שני ענקים (תשע"ה)
וירא - הצדיקה מסדום (תשע"ה)
ויחי - המהלך להצלת משפחתו של יוסף (תשע"ג)
ויגש - סגירת המעגל של נכדי יהודה (תשעג)
מקץ - יוזמה ויצירת אינטרסים משותפים (תשע"ג)
וישב - חלום הכוכבים ופוסט-מודרניזם (תשע"ג)
וישלח - תחבולה מחוכמת בסוכות (תשע"ג)
ויצא - ויצא יעקב לדרך חדשה (תשע"ג)
תולדות - "ההעדפה הכואבת" (תשע"ג)
חיי שרה- לקרוא את הסיפור מהיציע, לשחק אותו במגרש (תשע"ג)
וירא - המאמין הגדול (תשע"ג)
לך לך - על מחיר הבחירה - רגע לפני הכניסה לסיפורי האבות (תשע"ג)
נח - מה קיבלנו מסיפור שילוח העורב והיונה? (תשע"ג)
בראשית - יחסים (תשע"ג)
ויחי- מה היה קורה אילולא תבונתו של יעקב? על פתרונו הטראגי של חלום הכוכבים (תשע"ב)
"ואת העם - העביר אותו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו" -סקטוריאליזם, אימפריאליזם או פיזור
ויגש - ההחמצה הגדולה (תשע"ב)
מקץ - מציאת אינטרסים משותפים – שיעור בהמשכים (תשע"ב)
וישב - "התפוררות הנהגת דור ההמשך" (תשע"ב)
ויצא - הפרודיה על הברית שלא נכרתה (תשע"ב)
"על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה"
תולדות -"ויזרע יצחק... וימצא" (תשע"ב)
חיי שרה - המאמין הגדול (תשע"ב)
וירא - "אף על פי שלא מת יצחק, מעלה עליו הכתוב כאילו מת ואפרו מוטל על גבי המזבח"(תשע"ב)
לך לך - נדודים 2.0 – נסיונו של אברהם (תשע"ב)
נח - היציאה מהתיבה: המבוכה, והיוזמה שהצליחה (תשע"ב)
ויחי - מה באמת זעזע את יוסף בברכתו של יעקב לבני יוסף? (תשע"א)
ויגש - המונולוג שהתפצל – על נאומו של יהודה (תשע"א)
מקץ - "ואמר ראובן דבר סכלות שיעקב ימית בניו" – האומנם? (תשע"א)
וישלח - תוצריה של דיפלומטיה זהירה או עוצמה כלכלית – על סיפור עזיבתו של עשו את ארץ כנען (תשע"א)
ויצא - "מעט ורעים היו ימי שני חיי" - (תשע"א)
תודלות - ברכות יצחק - כרוניקה של טעויות (תשע"א)
חיי שרה - "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו"(תשע"א)
וירא - הרהורים בעקבות הציוויים בספר בראשית: האם עדין נותר מקום לציווי פרטני של ה' אל האדם (תשע"א)
נח - המצוות בפרשה: על קרבנות ורגולציה (תשע"א)
בראשית - המצוות בפרשה: על ההבדל שבין עונשו של קין לעונשו של רוצח (תשע"א)
ויחי - המצוות בפרשה: על המצוות שבספר בראשית (תש"ע)
ויגש -המצוות בפרשה: "אל תירא מרדה מצרימה" (תש"ע)
מקץ - ניסי חנוכה – מהפרדה היסטורית להפרדה הלכתית (תש"ע)
וישב - המצוות בפרשה: "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ולא ילבין פני חברו ברבים" (תש"ע)
וישלח - המצוות בפרשה: טומאת עבודה זרה (תש"ע)
ויצא - המצוות בפרשה: הרחקה מהסכנה ושמירת הגוף (התש"ע)
תולדות - המצוות בפרשה: "מפני מה מדדו אותה – מפני המעשרות" (התש"ע)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מניעת נזקי שכנים (התש"ע)
וירא - המצוות בפרשה: ביקור חולים והכנסת אורחים – ביחד או לחוד? (התש"ע)
לך לך - המצוות בפרשה: ברית מילה ומצוות המילה (התש"ע)
נח - המצוות בפרשה: פריה ורביה (סיום) - (התש"ע)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה ??? (התש"ע)
ויחי - המצוות בפרשה: כבוד הורים לאחר המוות ואיסור ניוול המת (התשס"ט)
ויגש - המצוות בפרשה: נקימה ומחילה (התשס"ט)
וישב - המצוות בפרשה: "יש עוון גדול מזה עד מאד... והוא לשון הרע" (התשס"ט)
וישלח - המצוות בפרשה: תיקון החברה (התשס"ט)
ויצא - המצוות בפרשה: "ואשה אל אחותה לא תיקח" - כיצד נשא יעקב שתי אחיות? (התשס"ט)
תולדות- המצוות בפרשה: "ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו" (התשס"ט)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מקח וממכר של התורה וניהול חיי מסחר תקינים (התשס"ט)
וירא - המצוות בפרשה: "ארדה נא ואראה" – "שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה" (התשס"ט)
לך לך - המצוות בפרשה: "ובן שמונת ימים, יימול לכם כל זכר לדורותיכם" (התשס"ט)
נח - המצוות בפרשה: על שבע מצוות בני נח (התשס"ט)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה – מבחן התוצאה (התשס"ט)
ויחי - המצוות בפרשה: "ויעש לאביו אבל שבעת ימים" – האם מצות אבלות מן התורה? (התשס"ח)
ויגש - המצוות בפרשה: כהנים ומקרקעין (התשס"ח)
מקץ - המצוות בפרשה: מה לחנוכה ולתרי"ג מצוות? (התשס"ח)
וישב - המצוות בפרשה: הודיה על נס פרטי (התשס"ח)
וישלח - המצוות בפרשה: גיד הנשה – מהיכן נאסר? (התשס"ח)
ויצא - המצוות בפרשה: חובת הפועל כלפי בעל הבית (התשס"ח)
תולדות - המצוות בפרשה: מעמד הבכור – פסיבי או אקטיבי? (התשס"ח)
חיי שרה - המצוות בפרשה: להישבע בשם ה' (התשס"ח)
וירא - המצוות בפרשה: בקור חולים - שתי גישות שונות (התשס"ח)
לך-לך - המצוות בפרשה: מצוות מילה אחת או מספר מצוות? (התשס"ח)
עוד בנושא

"אל תחטאו בילד ולא שמעתם, וגם דמו הנה נדרש" – האם האחים מכרו את יוסף?

 

 

התנהגותם של בני יעקב כלפי אביהם תמוהה ומקוממת: כיצד העזו לגרום לאביהם להאמין שיוסף טורף על ידי חיה רעה, בשעה שהם ידעו שהוא לא מת? מדוע לא תיקנו את המצב ולא סיפרו לאביהם את האמת,לאחר שראו שאביהם ממאן להתנחם על בנו? כיצד אביהם סלח להם (או למי מהם) על התנהגות איומה שכזו?

 

ושמא בני יעקב אכן סברו שיוסף מת.

 

בפרשתנו מסופר על ראובן ששב אל הבור  - "והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו, וישב אל אחיו ויאמר – הילד איננו ואני אנה אני בא". מה עבר בראשו של ראובן? האם ראובן חשב שיוסף מת? אכן כן. בטכניקה ספרותית מתוחכמת מספרת לנו התורה מה חשבו האחים בליבם. היה זה כאשר שליט מצרים ביקש לאסור אחד מהם, ואו אז אמרו איש אל אחיו: "אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו". יוסף התחנן לצאת מן הבור אך הם לא הסכימו להוציאו. ומה קרה בהמשך? אומר על כך ראובן: "ויען ראובן אותם לאמור – הלוא אמרתי אליכם לאמור אל תחטאו בילד ולא שמעתם, וגם דמו הנה נדרש". כלומר, ראובן סבר שיוסף מת, וכעת הדבר חוזר אליהם כנקמה.

 

נחזור לפרשתנו: אם ראובן חוזר אל הבור וסובר שיוסף מת – מדוע אין אנו קוראים על כך שיתר האחים מתקנים אותו ומספרים לו שיוסף לא מת אלא שנמכר לישמעאלים כעצתו של יהודה?  ומדוע כשהאחים מתוודים הם אינם מציינים את העיקר ("אנחנו אשמים שמכרנו את יוסף ולא החזרנו אותו הביתה"), אלא רק מציינים את זעקותיו קורעות הלב של יוסף? אין זאת אלא משום שהאחים הניחו שיוסף מת: או שחיה רעה טרפה אותו או שמת בדרך אחרת.

 

ומשום שהניחו זאת, העדיפו לטובת אביהם לפברק ראיה על מותו של יוסף, שכן עדיף שאביהם יתאבל כיאות על בנו האהוב, מאשר יחשוב שהוא נעדר ויסרב להתנחם. בהתאם לכך השקיעו מאמצים רבים בניחום אביהם: "ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו", אלא שהמציאות טפחה על פניהן, וגם כאשר קרע "טרוף טורף יוסף" עדין סירב להתנחם.

 

ומה בנוגע ל - "ויעברו אנשים מדינים סוחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה"?  מי מכר את יוסף?

 

הנה התמונה במלואה:

 

כאשר יוסף הגיע לאחיו הפשיטו אותו האחים מכותנתו והשליכו אותו אל הבור, כעצת ראובן. בעודם מורידים אותו לבור שומעים האחים את זעקותיו קורעות הלב של יוסף, אך הם אינם שועים לתחינותיו ומתרחקים ויושבים לאכול לחם. ראובן מנסה לשכנע את האחים להוציא את יוסף מהבור, אך האחים אינם מוכן לקבל את הפצרות ראובן. בינתיים רואים האחים את שיירת הישמעאלים מרחוק, ובראשו של יהודה מבריק הרעיון למכור את יוסף לישמעאלים. אלא שתוכנית זו אינה יוצאת אל הפועל, שכן מישהו הקדים את האחים. היו אלו אנשים מדיינים אשר עברו ליד הבור, שמעו את תחינותיו של יוסף, משכו אותו מהבור, ומכרו את יוסף לישמעאלים. בינתיים כלתה סבלנותו של ראובן והוא החליט, למרות התנגדות אחיו, לחזור אל הבור ולהוציא את יוסף, אלא שיוסף כבר לא היה בבור. חוזר ראובן אל אחיו ומספר להם את הגילוי המזעזע: "הילד איננו". האחים, המומים לגמרי, מניחים שיוסף מת, ומפברקים את הראיה על מות יוסף, לטובת אביהם.

 

(מבוסס על רעיון שהובא בספרו של ליאון קאס, ראשית חכמה)