גיל נדל משרד עורכי דין

 

הרפורמה בנמלי הים – נקודות להבהרה

 
עוד בנושא
האם ניתן לתבוע ספק זר בגין תקלה שאירעה במהלך הובלה?
נדחתה בקשת מוביל ימי לסילוק על הסף בטענת התיישנות
בית המשפט דחה בקשה לעיכוב שחרור מטען מפני שלא הוצג בשטר מטען מקורי
תביעה כנגד מוביל ימי לא תסולק, חרף קיומה של תניית שיפוט זר
עוד בנושא
המוביל הימי והמשלח הבינלאומי אינם אחראים לאיחור בהגעת המשלוחים לנמל היעד
העליון: מלחמה שהייתה ידועה לא מצדיקה איחור באספקת מטען
היכן נרטב וניזוק מטען גלילי נייר - בים או ביבשה?
תביעות הקשורות לנזק למטען מיובא יפוצלו בין ישראל לאנגליה
חברת ביטוח תוכל לתבוע בישראל מחסן בלגי בגין נזק למטען
חברת ספנות תשיב ליבואן חלק מדמי המתנה שנגבו שלא כדין
יבואן חויב לשלם לחברת שירותי נמל בגין פריקת משלוח עץ
האם תנאי שטר המטען הימי מחייבים את היבואן?
עדכון פסיקה: חלוקת דמי אחסנה בין יבואן לחברת ספנות עד לבירור התביעה
בתביעה בגין נזק למכולה יש להוכיח את שווייה
העליון קבע: אין לתבוע בישראל חברת שמאות בלגית בגין נזק למטען
האם מוביל ימי חייב לשנות שם נשגר בשטר מטען, לבקשת לקוחו?
הגבלים עסקיים: פטור חדש לחברות ספנות בהסדרים תפעוליים
עדכוני פסיקה: זכות העיכבון של משלח בינלאומי או מוביל ימי
העליון- הטלת אחריות על משלח בגין שחרור סחורה ללא שטר מטען מקורי
הנמל איבד מכולה? הנמל יפצה את היבואן
ניצחון ליבואן - בית המשפט לא הכיר בתניית שיפוט בשטר מטען
מכולה נפלה למים - מי אחראי וכיצד מוכיחים את הנזק?
האם נמל חיפה אחראי לנזק שהתגלה במטען שומשום?
מי יישא באחריות לנזק למשלוח דגים עקב ניתוק מהקירור?
האם מוביל ימי חייב להיענות לבקשת לקוחו ולשנות נשגר בשטר מטען?
היבואן אחראי לאיחור בהשבת המכולה למוביל הימי ועל כן ישיב לחברת השילוח את דמי ההשהיה ששולמו על ידה
בית המשפט – הטלת אחריות אישית על בעלי מניות בגין חוב למוביל הימי
הטלת אחריות אישית על מנהל סוכן האוניה בגין הפרת חוזה וחוסר תום לב
חוסר במטען - פיצוי נמוך בגין פגיעה במוניטין ואובדן לקוחות עתידיים
הנזק למשלוח פלפלים שלא הוכח
מוביל ימי - לא יידעת את היצואן על עיכוב בהובלת הסחורה ליעדה – תפצה!
נדחתה תביעת סוכני אוניה כנגד הנמל לפיצוי בגין שינוע מכולה לנמל שגוי
שטר המטען של צים מכה שנית
עוד בנושא

עו"ד גדי קיי, עו"ד גיל נדל

 

לפני חדשים מספר, חתמו שרי האוצר והתחבורה על צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי נמל), תש"ע-2010, ובכך יצאה לדרך הרפורמה המקיפה ביותר בנמלים מזה שנים.

 

הרפורמה כאמור, הינה מקיפה ביותר ומשנה מן היסוד את תעריפי האגרות השונות בגין השימוש במתקני ובשירותי הנמלים וכן את שמם וכיוניהם של המיסים השונים. ברשימה זו נעמוד על מספר שינויים וכיצד תהיה להם השפעה על ציבור היבואנים.

 

החלק המשמעותי ביותר ברפורמה, אשר כבר הושלם לפני מספר שנים, הינו פיצולה של רשות הנמלים (או בגילגולה הקודם "רשות הנמלים והרכבות"), אשר עד כניסת הרפורמה לתוקף היתה גורם אחד, והפיכתה לארבעה אורגנים שונים – 3 חברות נמל (חברת נמל אשדוד, חברת נמל חיפה וחברת נמל אילת) ובנוסף, חברה רביעית, חברת נמלי ישראל (חנ"י).

 

חנ"י היא חברה ממשלתית המחזיקה בנכסים ובמקרקעין של הנמלים, מעמידה אותם לרשות חברות הנמלים ומפקחת על השימוש בהם. החברה אחראית לפיתוח הנמלים, לרכישת הקרקע הנדרשת להרחבתם ולהקצאת הקרקעות והנכסים.

 

כאמור, תפקידיה של רשות הנמלים, בתחום פיתוח ותשתיות עברו עם הרפורמה לחברת נמלי ישראל (חנ"י). החידוש הגדול בתחום זה הוא שלראשונה פועלים כל אחד מהנמלים כאורגן נפרד ונוצרה התשתית הראשונית לפתיחת שירותי הנמל לתחרות בין נמלי הים השונים של ישראל.

 

כידוע, באגרות ומסי הנמלים קיימת אבחנה בין שני סוגי המסים הבסיסיים. אגרות סבלות, פריקה וטעינה – המשולמות עבור שירותי הנמל בטיפול במטען עצמו ואגרת רציף המשולמת עבור השימוש במתקני הנמל והמקרקעין שלו ועבור הפיתוח של תשתיות אלה.

 

בעקבות הרפורמה, שונָה שמה של אגרת הרציף אשר תיקרא מעתה "דמי תשתית", ואילו אגרת הסבלות תיקרא מעתה "דמי ניטול".

 

כנגזרת מהאבחנה בין חברת נמלי ישראל, המופקדת כאמור על הקצאת הקרקעות ופיתוח תשתית הנמלים, לבין חברות הנמל המתפעלות בפועל את הנמלים, נקבע לראשונה כי מסי הנמל, אשר בעבר שולמו כולם לגורם אחד – רשות הנמלים, יפוצלו וישולמו מעתה לשני גורמים שונים:

 

דמי הניטול, כנגד השימוש בשירותי הנמל, ישולמו לחברת הנמל הרלוונטית המעניקה אותם. לעומת זאת, הרכיב השני, אשר נקרא מעתה כאמור, "דמי תשתית", בגין השימוש במקרקעין ובגין פיתוח תשתיות הנמל, ישולם עם כניסת הרפורמה לתוקף לחברת נמלי ישראל (חנ"י), זאת מאחר וחברת נמלי ישראל מחזיקה על פי חוק בנכסים ובמקרקעין של הנמלים, מעמידה אותם לרשות חברות הנמלים ומפקחת על השימוש בהם, לפיכך היא זו שתהיה זכאית לגבות את דמי התשתית כמשמעותם בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי נמל), תש"ע-2010.

 

שינוי זה למעשה נכנס לתוקף לפני מספר ימים – ביום 01.10.2010.

 

אגרות הנמל משולמות מזה שנים על ידי מערכת סליקה ממוחשבת (להלן: "מס"ב") אליה מחוברים גם הגורמים השונים העוסקים בייבוא (חברות השילוח, עמילי המכס וכדומה) ואשר מאפשרת בלחיצת כפתור לסלוק את הסכומים לפי העניין ולחייב בהם את הגורם הרלוונטי.

 

על מנת שחברת נמלי ישראל, אשר אמורה לגבות את דמי התשתית, תוכל לגבות את התשלומים המגיעים לה, יהיה צורך לחבר אף אותה למערכת המס"ב.

 

מאחר ובשלב הראשון (להלן: "תקופת הביניים") חנ"י לא תהיה מחוברת למערכת המס"ב ולשם הנוחות, נקבע בסעיף 58 (ג) ו-(ד) לצו הפיקוח כי 3 חברות הנמלים השונות (חיפה, אשדוד ואילת), לצד תשלומים אחרים שהם גובים מצרכני שירותי הנמל באמצעות מס"ב כאמור, יבצעו עבור חנ"י את הגבייה של דמי התשתיות ובשלב מאוחר יותר יעבירו את התשלומים לחנ"י. בתמורה, יהיו 3 חברות הנמלים זכאיות לעמלה בשיעור של 0.5% מהסכומים הנגבים.

 

עם סיום שלב הביניים, וכשגם חנ"י תהיה מחוברת למערכה המס"ב, ותוכל, מבחינה טכנולוגית לבצע את החיובים באמצעות מערכת המס"ב, תגבה חנ"י את דמי התשתית ישירות מבעלי המטענים.

עניין נוסף אשר ישתנה מן היסוד במסגרת הרפורמה, הוא דרך קביעת שיעורי מסי הנמל השונים.

בעוד שבעבר, שיעור מסי הנמל היו קבועים ועמדו על שיעור של 1.02% מהערך המוצהר של המטען, כאשר סכום זה כלל הן את אגרת הרציף והן את דמי הסבלות, הרי שבעקבות הרפורמה, הן דמי הניטול (שישולמו לחברת הנמל הרלוונטית) והן דמי התשתית (שישולמו לחברת נמלי ישראל) ייגזרו לא רק מערך הטובין אלא גם מסוג ומשקל המטען. (שיעורי המס השונים מופיעים בפירוט בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי נמל), תש"ע-2010, ובתוספותיו השונות.

 

כך או אחרת, השינוי בשיטת חישוב שיעורי המס, מלבד העובדה שהוא דורש מהיבואנים ומסוכני המכס ללמוד ולהסתגל לשיטה החדשה, יש לו השלכה גם על חישוב מסי היבוא הנגזרים כידוע משווי הטובין המיובאים בתוספת ההובלה, הביטוח ומסי הנמל.

 

כאמור, בעבר, מסי הנמל השונים, בעת יבוא טובין דרך נמלי הים של ישראל, עמדו על שיעור קבוע של 1.02% מערך המטען שיובא, ולא היה כל קושי לחשב את שיעור מסי היבוא, הנגזרים בין היתר מעלות מסי הנמל ששולמו בעת ייבואם, הֶחָלים על טובין מיובאים דרך הנמל. היבואן, באמצעות סוכן המכס מטעמו, היה יכול כבר לדעת, עוד בטרם כניסת האוניה לנמל, את שיעור מסי היבוא שיחולו על המטענים שעליה ולהצהיר עליהם ברשימון.

בעקבות הרפורמה והשינוי באופן חישוב שיעור המס, גם חישוב שיעורי מסי היבוא הופך למורכב ביותר ולבטח דורש תקופת הסתגלות של סוכני המכס והיבואנים.

 

רשות המכס נתנה דעתה בדבר וקבעה כי על אף שהרפורמה נכנסה לתוקפה כבר ב-01.10.2010, למשך 3 חדשים, עד להתאמת המערכת המיחשובית לצו הפיקוח והיערכות כל הגורמים הקשורים לעניין זה (סוכני המכס, היבואנים, חברת נמלי ישראל וחברות הנמל) ועל מנת לאפשר רציפות ומבלי לפגוע בסחר הבינלאומי של ישראל, לשם קביעת ערך הטובין לצורכי מכס, תחושבנה האגרות ביבוא בשיעור של 0.3 אחוז מערך הטובין לצרכי המכס אך לא יותר מ-250$ לטון, וזאת, לתקופה של שלושה חודשים עד ל-31 בדצמבר 2010.

 

פתרון זה יאפשר, במהלך תקופת הביניים לחשב ביתר קלות ומבלי סרבול ועיכוב מיותרים, את ערך הטובין לצורכי מכס ואת שיעורי המס המדויקים הנגזרים מהם לשם הצהרה ברשימוני היבוא. עם תום תקופת ההסתגלות של שלושת החדשים ולאחר שהיבואנים וסוכני המכס יתרגלו לחישוב החדש של מסי הנמל לסוגיהם, ישובו וייקבעו, באופן בסיסי, הערכים של טובין מיובאים לצורכי מכס כפי שהיה עד כה: עלותם בחשבונית הספק בתוספת ההובלה, הביטוח וכן מסי הנמל המדויקים שמשלם היבואן בגינם, אשר בעקבות הרפורמה יהיו שונים וישתנו לפי סוג המטען, משקלו, ערכו ועוד