גיל נדל משרד עורכי דין

 

ויגש - המונולוג שהתפצל – על נאומו של יהודה (תשע"א)

עוד בנושא
בראשית - "ויברך א-להים את יום השבת – ברכו במן" (תשע"ט)
תולדות - עשרים שנים של עקרות (תשע"ח)
וירא - לא להיכנע לפרשנות הצינית (תשע"ח)
נח – המבורך, המתנדב והמצווה ועושה (תשע"ח)
עוד בנושא
וישלח – הפוך על הפוך (תשע"ו)
חיי שרה - המשפחה מתפרקת - חיי שרה (תשע"ו)
ויצא - מה ניתן לחדש בצילם של שני ענקים (תשע"ה)
וירא - הצדיקה מסדום (תשע"ה)
ויחי - המהלך להצלת משפחתו של יוסף (תשע"ג)
ויגש - סגירת המעגל של נכדי יהודה (תשעג)
מקץ - יוזמה ויצירת אינטרסים משותפים (תשע"ג)
וישב - חלום הכוכבים ופוסט-מודרניזם (תשע"ג)
וישלח - תחבולה מחוכמת בסוכות (תשע"ג)
ויצא - ויצא יעקב לדרך חדשה (תשע"ג)
תולדות - "ההעדפה הכואבת" (תשע"ג)
חיי שרה- לקרוא את הסיפור מהיציע, לשחק אותו במגרש (תשע"ג)
וירא - המאמין הגדול (תשע"ג)
לך לך - על מחיר הבחירה - רגע לפני הכניסה לסיפורי האבות (תשע"ג)
נח - מה קיבלנו מסיפור שילוח העורב והיונה? (תשע"ג)
בראשית - יחסים (תשע"ג)
ויחי- מה היה קורה אילולא תבונתו של יעקב? על פתרונו הטראגי של חלום הכוכבים (תשע"ב)
"ואת העם - העביר אותו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו" -סקטוריאליזם, אימפריאליזם או פיזור
ויגש - ההחמצה הגדולה (תשע"ב)
מקץ - מציאת אינטרסים משותפים – שיעור בהמשכים (תשע"ב)
וישב - "התפוררות הנהגת דור ההמשך" (תשע"ב)
ויצא - הפרודיה על הברית שלא נכרתה (תשע"ב)
"על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה"
תולדות -"ויזרע יצחק... וימצא" (תשע"ב)
חיי שרה - המאמין הגדול (תשע"ב)
וירא - "אף על פי שלא מת יצחק, מעלה עליו הכתוב כאילו מת ואפרו מוטל על גבי המזבח"(תשע"ב)
לך לך - נדודים 2.0 – נסיונו של אברהם (תשע"ב)
נח - היציאה מהתיבה: המבוכה, והיוזמה שהצליחה (תשע"ב)
ויחי - מה באמת זעזע את יוסף בברכתו של יעקב לבני יוסף? (תשע"א)
מקץ - "ואמר ראובן דבר סכלות שיעקב ימית בניו" – האומנם? (תשע"א)
וישב - "אל תחטאו בילד ולא שמעתם, וגם דמו הנה נדרש" – האם האחים מכרו את יוסף? (תשע"א)
וישלח - תוצריה של דיפלומטיה זהירה או עוצמה כלכלית – על סיפור עזיבתו של עשו את ארץ כנען (תשע"א)
ויצא - "מעט ורעים היו ימי שני חיי" - (תשע"א)
תודלות - ברכות יצחק - כרוניקה של טעויות (תשע"א)
חיי שרה - "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו"(תשע"א)
וירא - הרהורים בעקבות הציוויים בספר בראשית: האם עדין נותר מקום לציווי פרטני של ה' אל האדם (תשע"א)
נח - המצוות בפרשה: על קרבנות ורגולציה (תשע"א)
בראשית - המצוות בפרשה: על ההבדל שבין עונשו של קין לעונשו של רוצח (תשע"א)
ויחי - המצוות בפרשה: על המצוות שבספר בראשית (תש"ע)
ויגש -המצוות בפרשה: "אל תירא מרדה מצרימה" (תש"ע)
מקץ - ניסי חנוכה – מהפרדה היסטורית להפרדה הלכתית (תש"ע)
וישב - המצוות בפרשה: "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ולא ילבין פני חברו ברבים" (תש"ע)
וישלח - המצוות בפרשה: טומאת עבודה זרה (תש"ע)
ויצא - המצוות בפרשה: הרחקה מהסכנה ושמירת הגוף (התש"ע)
תולדות - המצוות בפרשה: "מפני מה מדדו אותה – מפני המעשרות" (התש"ע)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מניעת נזקי שכנים (התש"ע)
וירא - המצוות בפרשה: ביקור חולים והכנסת אורחים – ביחד או לחוד? (התש"ע)
לך לך - המצוות בפרשה: ברית מילה ומצוות המילה (התש"ע)
נח - המצוות בפרשה: פריה ורביה (סיום) - (התש"ע)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה ??? (התש"ע)
ויחי - המצוות בפרשה: כבוד הורים לאחר המוות ואיסור ניוול המת (התשס"ט)
ויגש - המצוות בפרשה: נקימה ומחילה (התשס"ט)
וישב - המצוות בפרשה: "יש עוון גדול מזה עד מאד... והוא לשון הרע" (התשס"ט)
וישלח - המצוות בפרשה: תיקון החברה (התשס"ט)
ויצא - המצוות בפרשה: "ואשה אל אחותה לא תיקח" - כיצד נשא יעקב שתי אחיות? (התשס"ט)
תולדות- המצוות בפרשה: "ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו" (התשס"ט)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מקח וממכר של התורה וניהול חיי מסחר תקינים (התשס"ט)
וירא - המצוות בפרשה: "ארדה נא ואראה" – "שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה" (התשס"ט)
לך לך - המצוות בפרשה: "ובן שמונת ימים, יימול לכם כל זכר לדורותיכם" (התשס"ט)
נח - המצוות בפרשה: על שבע מצוות בני נח (התשס"ט)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה – מבחן התוצאה (התשס"ט)
ויחי - המצוות בפרשה: "ויעש לאביו אבל שבעת ימים" – האם מצות אבלות מן התורה? (התשס"ח)
ויגש - המצוות בפרשה: כהנים ומקרקעין (התשס"ח)
מקץ - המצוות בפרשה: מה לחנוכה ולתרי"ג מצוות? (התשס"ח)
וישב - המצוות בפרשה: הודיה על נס פרטי (התשס"ח)
וישלח - המצוות בפרשה: גיד הנשה – מהיכן נאסר? (התשס"ח)
ויצא - המצוות בפרשה: חובת הפועל כלפי בעל הבית (התשס"ח)
תולדות - המצוות בפרשה: מעמד הבכור – פסיבי או אקטיבי? (התשס"ח)
חיי שרה - המצוות בפרשה: להישבע בשם ה' (התשס"ח)
וירא - המצוות בפרשה: בקור חולים - שתי גישות שונות (התשס"ח)
לך-לך - המצוות בפרשה: מצוות מילה אחת או מספר מצוות? (התשס"ח)
עוד בנושא

במבחן התוצאה, נאומו של יהודה, המופיע בתחילת פרשתנו, הצליח. מיד לאחר תום נאומו של יהודה – "כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי, פן אראה ברע אשר ימצא את אבי" -  נותן יוסף את קולו בבכי, ומתוודע לאחיו. ומכאן מתבקשת השאלה  - מה היה בו בנאומו של יהודה שגרם לכך שיוסף כבר לא יכול היה להתאפק, ומיד התוודע לאחיו?

 

דעות רבות הובעו במפרשים. יש שהסבירו שהחסות הברורה שנטל יהודה על בנימין ("כי עבדך ערב את הנער") הבהירה ליוסף שהאחים הפנימו את לקחי מכירתו, והם פועלים כעת כגוף אחד ללא הוצאת בני רחל מהמעגל המשפחתי. אחרים הסבירו (ר' יואל בן נון ועוד) שהיתה זו הפעם הראשונה שיוסף הבין שאביו לא התנכר ממנו ולא הדיר אותו מהמשפחה, אלא חי בטעות נוראה שהוא (יוסף מת), שכן עד עתה סבר יוסף שאביו הסכים למכירתו ולפיכך לא ניסה לאתר אותו, ורק כאשר שמע מפי יהודה את הגירסה האמיתי של יעקב אביו ("ויצא האחד מאיתי ואומר אך טרוף טורף"), הבין יוסף שאביו לא זנח אותו מבחירה.

 

כל האמור לעיל מסביר מה גרם לו ליוסף בנאומו של יהודה, שיתוודע לאחיו, אלא שאין זה מסביר למה כיוון יהודה באותו נאום וכיצד יהודה תכנן להשפיע על האיש אדוני מצרים, שהרי ברור שיהודה לא ידע שהוא ניצב לפני יוסף, ולא ידע שאלמנט הערבות ("כי עבדך ערב את הנער") או הלם הגילוי של "טרוף טורף" יפעלו על האיש אדוני מצרים.

 

בעקבות האברבנאל, נוכל להציע שיהודה הציע ליוסף עיסקה. אפו של יהודה הריח שמשהו כאן לא מסתדר: התנהגותו הכוללת של האיש אדוני מצרים, הושבת האחרים כסדרם, החזרת הכסף בשקים, סיפור הגביע – כל אלו רמזו ליהודה שמשהו לא בסדר, אף כי יהודה לא הצליח לפענח את הענין. במיוחד הטרידה את יהודה ההתעניינות הכמעט-אובססיבית של האיש במשפחתו של יעקב. לפיכך יהודה מחליט להציע לאיש עיסקה: יהודה יספר לאיש את כל מה שירצה לדעת על המשפחה, ובתמורה ישחרר האיש אדוני מצרים את האח הקטן עם יתר אחיו: "ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדוני, והנער יעל עם אחיו". העיסקה נארזת במעטפת יפה: ראשית, לצורך הצגת העיסקה ניגש יהודה ומתקרב לאיש, ומשווה נופך סודי לכל הענין. שנית, יהודה מציג את הדברים באופן מגמתי, על מנת להעצים את התעניינותו של האיש במשפחת האחים, ושם דברים (שלא היו) בפי האיש "אדוני שאל את עבדיו לאמור", כאילו האיש התעניין באופן יזום המשפחה.

 

הדבר המפתיע הוא שנאומו של יהודה הצליח, אבל לא על בסיס התוכנית של יהודה, אלא מכוון אחר לגמרי, כפי שפורט לעיל. המונולוג של יהודה התפצל, אפוא, לשני קולות נפרדים – זה שיצא מפיו של יהודה, וזה שנשמע באוזניו של יוסף.