גיל נדל משרד עורכי דין

 

האם נמל חיפה אחראי לנזק שהתגלה במטען שומשום?

 
עוד בנושא
האם ניתן לתבוע ספק זר בגין תקלה שאירעה במהלך הובלה?
נדחתה בקשת מוביל ימי לסילוק על הסף בטענת התיישנות
בית המשפט דחה בקשה לעיכוב שחרור מטען מפני שלא הוצג בשטר מטען מקורי
תביעה כנגד מוביל ימי לא תסולק, חרף קיומה של תניית שיפוט זר
עוד בנושא
המוביל הימי והמשלח הבינלאומי אינם אחראים לאיחור בהגעת המשלוחים לנמל היעד
העליון: מלחמה שהייתה ידועה לא מצדיקה איחור באספקת מטען
היכן נרטב וניזוק מטען גלילי נייר - בים או ביבשה?
תביעות הקשורות לנזק למטען מיובא יפוצלו בין ישראל לאנגליה
חברת ביטוח תוכל לתבוע בישראל מחסן בלגי בגין נזק למטען
חברת ספנות תשיב ליבואן חלק מדמי המתנה שנגבו שלא כדין
יבואן חויב לשלם לחברת שירותי נמל בגין פריקת משלוח עץ
האם תנאי שטר המטען הימי מחייבים את היבואן?
עדכון פסיקה: חלוקת דמי אחסנה בין יבואן לחברת ספנות עד לבירור התביעה
בתביעה בגין נזק למכולה יש להוכיח את שווייה
העליון קבע: אין לתבוע בישראל חברת שמאות בלגית בגין נזק למטען
האם מוביל ימי חייב לשנות שם נשגר בשטר מטען, לבקשת לקוחו?
הגבלים עסקיים: פטור חדש לחברות ספנות בהסדרים תפעוליים
עדכוני פסיקה: זכות העיכבון של משלח בינלאומי או מוביל ימי
העליון- הטלת אחריות על משלח בגין שחרור סחורה ללא שטר מטען מקורי
הנמל איבד מכולה? הנמל יפצה את היבואן
ניצחון ליבואן - בית המשפט לא הכיר בתניית שיפוט בשטר מטען
מכולה נפלה למים - מי אחראי וכיצד מוכיחים את הנזק?
מי יישא באחריות לנזק למשלוח דגים עקב ניתוק מהקירור?
האם מוביל ימי חייב להיענות לבקשת לקוחו ולשנות נשגר בשטר מטען?
הרפורמה בנמלי הים – נקודות להבהרה
היבואן אחראי לאיחור בהשבת המכולה למוביל הימי ועל כן ישיב לחברת השילוח את דמי ההשהיה ששולמו על ידה
בית המשפט – הטלת אחריות אישית על בעלי מניות בגין חוב למוביל הימי
הטלת אחריות אישית על מנהל סוכן האוניה בגין הפרת חוזה וחוסר תום לב
חוסר במטען - פיצוי נמוך בגין פגיעה במוניטין ואובדן לקוחות עתידיים
הנזק למשלוח פלפלים שלא הוכח
מוביל ימי - לא יידעת את היצואן על עיכוב בהובלת הסחורה ליעדה – תפצה!
נדחתה תביעת סוכני אוניה כנגד הנמל לפיצוי בגין שינוע מכולה לנמל שגוי
שטר המטען של צים מכה שנית
עוד בנושא

 

עו"ד גיל נדל, קידר הללי

 

לאחרונה, דחה בית משפט השלום בתל-אביב תביעה של יבואן נגד נמל חיפה בגין נזקי רטיבות למטען שומשום שאוחסן במכולה בנמל. בית המשפט קבע כי היבואן לא הצליח להוכיח שהנזק אירע דווקא בעת שהמטען היה בנמל חיפה.

 

עובדות המקרה:

 

בשנת 2006 הוטענו על גבי אניה בחו"ל שש מכולות שהכילו למעלה מ-100 טון שומשום. המכולות עשו דרכן מצרפת לנמל חיפה ובהגעתן לחצרי היבואן הבחין כי ישנו חור גדול בחלקה העליון של אחת המכולות וכי שקי הטובין אשר שהו במכולה נרטבו וניזוקו.

 

היבואן העריך את נזקו בכ- 85,000 ש"ח ותבע את חברת הספנות ואת נמל חיפה להשבת נזקיו. התביעה מול חברת הספנות התיישנה ונמחקה וכך נותר לבית המשפט לדון רק בתביעתו של היבואן נגד נמל חיפה.

 

טענות היבואן:

 

היבואן טען כי הנזק נגרם בעת שהמטען היה ברשות הנמל ואירע כתוצאה מרשלנות או הפרת חובת השמירה והנאמנות של הנמל כלפי היבואן. היבואן הסתמך בין היתר על שטרי המטען שמהם, כך נטען, ניתן ללמוד כי המכולות והמטען שבתוכן הוטענו על האניה כשהם במצב תקין. היבואן טען כי מאחר והמטען יצא לישראל כשהוא תקין, היבואן יצא ידי חובת ההוכחה, ועל נמל חיפה להוכיח כי הנזק נגרם כשהמטען לא היה בחזקתו.

 

טענות הנמל:

 

הנמל טען כי הנזק לא נגרם בעת שהמטען היה בחזקתו, וכי הוא נקט בצעדים הדרושים לשמירת שלמותו ותקינותו.

עוד טען הנמל כי המטען לא סומן כראוי, אריזתו לא הייתה טובה וראויה וכי לא אוחסן כראוי בעת ההובלה היבשתית (לאחר השחרור מן הנמל).

 

בנוסף, הסתמך הנמל על חוות דעת שמאי ימי לפיה המכולה נפגעה באחד משלבי שינועה, ככל הנראה עקב הנחת מתקן להרמת מכולות על גג המכולה, אך לאו דווקא בנמל חיפה. עוד קבע המומחה כי מצבה של המכולה הינו ירוד והגג במצב חלודה מתקדם, לפיכך היה צורך להוציא את המכולה משימוש והאשמה אינה של הנמל אלא של בעלת המכולה (חברת הספנות). לבסוף, טען הנמל טען כי מאחר והמטען עבר לפחות שלושה שיטעונים בדרכו ארצה גדלים הסיכויים כי הנזק נגרם לא בישראל אלא בנמל אחר מחוץ למדינת ישראל.

 

החלטת בית המשפט:

 

בית המשפט קבע כי היבואן לא הוכיח שהנזק ארע בעת שהמטען היה בחזקת נמל חיפה. לכן, קבע בית המשפט, לא ניתן לומר שהיבואן יצא ידי חובת ההוכחה, ודחה את בקשת היבואן להעביר את נטל ההוכחה לנמל חיפה.

 

בית המשפט קיבל את טענת נמל חיפה כי הגורם העיקרי והמכריע לקרות הנזק הוא מצבה הירוד של המכולה, דבר שהוא באשמת המוביל הימי (בעל המכולה) ועל כן קבע כי אין להטיל על הנמל את האחריות לנזק שנגרם. 

 

כמו כן קבע בית המשפט כי היבואן לא הוכיח את הנזק שנגרם לו, וציין כי לא ניתן להסתמך על שטר המטען כראייה לכך שהמטען יצא לדרך במצב תקין, כאשר עורך שטר המטען לא הובא לעדות. 

 

לאור כל זאת, דחה בית המשפט את התביעה נגד נמל חיפה וחייב את היבואן לשלם הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך של 12,000 ש"ח.

 

(ת.א. (שלום תל-אביב) 63355-07 סהרה ע.ט. תעשית מזון בע"מ ואח' נ' מארסק ישראל בע"מ ואח', השופט מיכאל תמיר, פסק-דין מיום 2.5.11. ב"כ הצדדים- ליבואן- עו"ד אוסלנדר. לנמל חיפה- עו"ד גרושקביץ).