גיל נדל משרד עורכי דין

 

וירא - "אף על פי שלא מת יצחק, מעלה עליו הכתוב כאילו מת ואפרו מוטל על גבי המזבח"(תשע"ב)

עוד בנושא
בראשית - "ויברך א-להים את יום השבת – ברכו במן" (תשע"ט)
תולדות - עשרים שנים של עקרות (תשע"ח)
וירא - לא להיכנע לפרשנות הצינית (תשע"ח)
נח – המבורך, המתנדב והמצווה ועושה (תשע"ח)
עוד בנושא
וישלח – הפוך על הפוך (תשע"ו)
חיי שרה - המשפחה מתפרקת - חיי שרה (תשע"ו)
ויצא - מה ניתן לחדש בצילם של שני ענקים (תשע"ה)
וירא - הצדיקה מסדום (תשע"ה)
ויחי - המהלך להצלת משפחתו של יוסף (תשע"ג)
ויגש - סגירת המעגל של נכדי יהודה (תשעג)
מקץ - יוזמה ויצירת אינטרסים משותפים (תשע"ג)
וישב - חלום הכוכבים ופוסט-מודרניזם (תשע"ג)
וישלח - תחבולה מחוכמת בסוכות (תשע"ג)
ויצא - ויצא יעקב לדרך חדשה (תשע"ג)
תולדות - "ההעדפה הכואבת" (תשע"ג)
חיי שרה- לקרוא את הסיפור מהיציע, לשחק אותו במגרש (תשע"ג)
וירא - המאמין הגדול (תשע"ג)
לך לך - על מחיר הבחירה - רגע לפני הכניסה לסיפורי האבות (תשע"ג)
נח - מה קיבלנו מסיפור שילוח העורב והיונה? (תשע"ג)
בראשית - יחסים (תשע"ג)
ויחי- מה היה קורה אילולא תבונתו של יעקב? על פתרונו הטראגי של חלום הכוכבים (תשע"ב)
"ואת העם - העביר אותו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו" -סקטוריאליזם, אימפריאליזם או פיזור
ויגש - ההחמצה הגדולה (תשע"ב)
מקץ - מציאת אינטרסים משותפים – שיעור בהמשכים (תשע"ב)
וישב - "התפוררות הנהגת דור ההמשך" (תשע"ב)
ויצא - הפרודיה על הברית שלא נכרתה (תשע"ב)
"על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה"
תולדות -"ויזרע יצחק... וימצא" (תשע"ב)
חיי שרה - המאמין הגדול (תשע"ב)
לך לך - נדודים 2.0 – נסיונו של אברהם (תשע"ב)
נח - היציאה מהתיבה: המבוכה, והיוזמה שהצליחה (תשע"ב)
ויחי - מה באמת זעזע את יוסף בברכתו של יעקב לבני יוסף? (תשע"א)
ויגש - המונולוג שהתפצל – על נאומו של יהודה (תשע"א)
מקץ - "ואמר ראובן דבר סכלות שיעקב ימית בניו" – האומנם? (תשע"א)
וישב - "אל תחטאו בילד ולא שמעתם, וגם דמו הנה נדרש" – האם האחים מכרו את יוסף? (תשע"א)
וישלח - תוצריה של דיפלומטיה זהירה או עוצמה כלכלית – על סיפור עזיבתו של עשו את ארץ כנען (תשע"א)
ויצא - "מעט ורעים היו ימי שני חיי" - (תשע"א)
תודלות - ברכות יצחק - כרוניקה של טעויות (תשע"א)
חיי שרה - "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו"(תשע"א)
וירא - הרהורים בעקבות הציוויים בספר בראשית: האם עדין נותר מקום לציווי פרטני של ה' אל האדם (תשע"א)
נח - המצוות בפרשה: על קרבנות ורגולציה (תשע"א)
בראשית - המצוות בפרשה: על ההבדל שבין עונשו של קין לעונשו של רוצח (תשע"א)
ויחי - המצוות בפרשה: על המצוות שבספר בראשית (תש"ע)
ויגש -המצוות בפרשה: "אל תירא מרדה מצרימה" (תש"ע)
מקץ - ניסי חנוכה – מהפרדה היסטורית להפרדה הלכתית (תש"ע)
וישב - המצוות בפרשה: "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ולא ילבין פני חברו ברבים" (תש"ע)
וישלח - המצוות בפרשה: טומאת עבודה זרה (תש"ע)
ויצא - המצוות בפרשה: הרחקה מהסכנה ושמירת הגוף (התש"ע)
תולדות - המצוות בפרשה: "מפני מה מדדו אותה – מפני המעשרות" (התש"ע)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מניעת נזקי שכנים (התש"ע)
וירא - המצוות בפרשה: ביקור חולים והכנסת אורחים – ביחד או לחוד? (התש"ע)
לך לך - המצוות בפרשה: ברית מילה ומצוות המילה (התש"ע)
נח - המצוות בפרשה: פריה ורביה (סיום) - (התש"ע)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה ??? (התש"ע)
ויחי - המצוות בפרשה: כבוד הורים לאחר המוות ואיסור ניוול המת (התשס"ט)
ויגש - המצוות בפרשה: נקימה ומחילה (התשס"ט)
וישב - המצוות בפרשה: "יש עוון גדול מזה עד מאד... והוא לשון הרע" (התשס"ט)
וישלח - המצוות בפרשה: תיקון החברה (התשס"ט)
ויצא - המצוות בפרשה: "ואשה אל אחותה לא תיקח" - כיצד נשא יעקב שתי אחיות? (התשס"ט)
תולדות- המצוות בפרשה: "ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו" (התשס"ט)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מקח וממכר של התורה וניהול חיי מסחר תקינים (התשס"ט)
וירא - המצוות בפרשה: "ארדה נא ואראה" – "שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה" (התשס"ט)
לך לך - המצוות בפרשה: "ובן שמונת ימים, יימול לכם כל זכר לדורותיכם" (התשס"ט)
נח - המצוות בפרשה: על שבע מצוות בני נח (התשס"ט)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה – מבחן התוצאה (התשס"ט)
ויחי - המצוות בפרשה: "ויעש לאביו אבל שבעת ימים" – האם מצות אבלות מן התורה? (התשס"ח)
ויגש - המצוות בפרשה: כהנים ומקרקעין (התשס"ח)
מקץ - המצוות בפרשה: מה לחנוכה ולתרי"ג מצוות? (התשס"ח)
וישב - המצוות בפרשה: הודיה על נס פרטי (התשס"ח)
וישלח - המצוות בפרשה: גיד הנשה – מהיכן נאסר? (התשס"ח)
ויצא - המצוות בפרשה: חובת הפועל כלפי בעל הבית (התשס"ח)
תולדות - המצוות בפרשה: מעמד הבכור – פסיבי או אקטיבי? (התשס"ח)
חיי שרה - המצוות בפרשה: להישבע בשם ה' (התשס"ח)
וירא - המצוות בפרשה: בקור חולים - שתי גישות שונות (התשס"ח)
לך-לך - המצוות בפרשה: מצוות מילה אחת או מספר מצוות? (התשס"ח)
עוד בנושא

בסיומה של עקידת יצחק, מספרת התורה: "וישב אברהם אל נעריו וילכו ויקומו וילכו יחדיו אל באר שבע, וישב אברהם בבאר שבע".

בעלי האוזן הרגישה יבחינו בוודאי בחסרונו של יצחק מאותה שיבה של אברהם אל נעריו. אותו יצחק שבדרך הלוך נאמר בקשר אליו "וישכם אברהם בבוקר... ויקח את שני נעריו איתו ואת יצחק בנו", ושהלך יחד עם אביו ("וילכו שניהם יחדיו"), אינו שב. מי שמגיע לבאר שבע הם אברהם ונעריו, שהולכים לשם יחדיו.

המדרש הרגיש בכך והציע הסברים רבים. אחד מהם מובא במדרש הגדול בשם ר' אלעזר בן פדת: "וישב אברהם אל נעריו – ויצחק היכן הוא? אלא אמר ר' אלעזר בן פדת: אף על פי שלא מת יצחק, מעלה עליו הכתוב כאילו מת ואפרו מוטל על גבי המזבח".

לא ברור למה התכוון בדיוק ר' אלעזר, ואנחנו נציע פרשנות מצמררת לדבריו בעקבות בחינת אירועים מוקדמים ומאוחרים המסופרים בתורה.

אכן, יצחק לא מת מוות פיזי בעקידה, שכן ברגע האחרון מורה מלאך ה' לאברהם: "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה", ואולם מבחינת מצבו הנפשי – נמחק יצחק, והיה כמת, בעקבות העקידה. מעבר לטראומה שחווה יצחק מעצם המאורע, הרי שנלווה לכך עלבון צורב ועמוק ביותר, הנובע מכך שאף אחד לא התייחס אליו בשום שלב מהתהליך: אברהם אביו לא סיפר לו מאומה על מה שעומד לקרות, וגם לאחר שיצחק הבין שמשהו מוזר עומד להתרחש ("ואיה השה לעולה"?), השיב לו אביו באופן מתחכם ודו משמעי "א-להים יראה לו השה לעולה בני". אבל יותר מזה: מדבריו של מלאך ה' לאברהם  - "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה, כי עתה ידעתי כי ירא א-להים אתה" מבין יצחק שהעלאתו לעולה נמנעה מסיבה חיצונית לו (נסיון לאברהם) ולא בגינו.

תובנה זו הדהדה אצל יצחק במיוחד לאור פרשייה אחרת שמסופרת בפרשתנו, מעט קודם לכן, שיש בה דמיון לענייננו, והיא הצלתו של ישמעאל במדבר (פרק כא). כזכור, לאחר שכלו המים מן החמת, השליכה הגר את הילד תחת השיחים, וישבה מנגד, "כי אמרה אל אראה במות הילד". בדומה לעקידה, גם כאן מגיעה ההצלה: "ויפקח אלוהים את עיניה ותרא באר מים, ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער". ובדומה לעקידה, גם כאן מגיע קריאה להורה (הגר) מאת מלאך ה'. אך כמה שונה הוא תוכן הקריאה: "ויקרא מלאך אלוהים אל הגר מן השמיים, ויאמר לה מה לך הגר, אל תיראי כי שמע א-לוהים אל קול הנער באשר הוא שם". ישמעאל ניצל כי א-להים שמע אל קולו. יצחק ניצל כי מלאך ה' הכיר כי אברהם הוא ירא א-להים. כשתובנה זו התעוררה אצל יצחק – שהצלתו לא באה מסיבה הקשורה אליו - היא חיסלה אותו סופית מבחינה נפשית.

ומה הלאה? הפרשות הבאות – חיי שרה, ובעיקר – תולדות, יספרו את שיקומו המופלא של יצחק, ואת הדרך החדשה שסלל יצחק בכוחותיו שלו. ואולם – דבר אחד ברור: יחסיו של יצחק עם אברהם אביו נהרסו באופן בלתי הפיך, וללא אפשרות תיקון. לא נראה יותר את אברהם ואת יצחק ביחד. אברהם חזר לבאר שבע, ויצחק עבר למקום אחר בארץ הנגב - באר לחי רואי (כד, סב). את ההנחיות למצוא אשה לבנו, נותן אברהם לעבדו שלא בנוכחות יצחק (בשונה מהמעמד המקביל אצל יצחק ויעקב בנו, שבו יצחק מורה ליעקב ללכת לחרן ("קום לך פדנה ארם, ביתה בתואל אבי אימך, וקח לך משם אישה מבנות לבן אחי אימך ליעקב" (כח, ב)). המפגש היחיד בין אברהם ליצחק לאחר העקידה, שהתורה מספרת עליו, הוא – כמה מקאברי – בקבורתו של אברהם:  "ויגווע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע, וייאסף אל עמיו. ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה" (כה, ח-ט).