גיל נדל משרד עורכי דין

 

תולדות -"ויזרע יצחק... וימצא" (תשע"ב)

עוד בנושא
בראשית - "ויברך א-להים את יום השבת – ברכו במן" (תשע"ט)
תולדות - עשרים שנים של עקרות (תשע"ח)
וירא - לא להיכנע לפרשנות הצינית (תשע"ח)
נח – המבורך, המתנדב והמצווה ועושה (תשע"ח)
עוד בנושא
וישלח – הפוך על הפוך (תשע"ו)
חיי שרה - המשפחה מתפרקת - חיי שרה (תשע"ו)
ויצא - מה ניתן לחדש בצילם של שני ענקים (תשע"ה)
וירא - הצדיקה מסדום (תשע"ה)
ויחי - המהלך להצלת משפחתו של יוסף (תשע"ג)
ויגש - סגירת המעגל של נכדי יהודה (תשעג)
מקץ - יוזמה ויצירת אינטרסים משותפים (תשע"ג)
וישב - חלום הכוכבים ופוסט-מודרניזם (תשע"ג)
וישלח - תחבולה מחוכמת בסוכות (תשע"ג)
ויצא - ויצא יעקב לדרך חדשה (תשע"ג)
תולדות - "ההעדפה הכואבת" (תשע"ג)
חיי שרה- לקרוא את הסיפור מהיציע, לשחק אותו במגרש (תשע"ג)
וירא - המאמין הגדול (תשע"ג)
לך לך - על מחיר הבחירה - רגע לפני הכניסה לסיפורי האבות (תשע"ג)
נח - מה קיבלנו מסיפור שילוח העורב והיונה? (תשע"ג)
בראשית - יחסים (תשע"ג)
ויחי- מה היה קורה אילולא תבונתו של יעקב? על פתרונו הטראגי של חלום הכוכבים (תשע"ב)
"ואת העם - העביר אותו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו" -סקטוריאליזם, אימפריאליזם או פיזור
ויגש - ההחמצה הגדולה (תשע"ב)
מקץ - מציאת אינטרסים משותפים – שיעור בהמשכים (תשע"ב)
וישב - "התפוררות הנהגת דור ההמשך" (תשע"ב)
ויצא - הפרודיה על הברית שלא נכרתה (תשע"ב)
"על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה"
חיי שרה - המאמין הגדול (תשע"ב)
וירא - "אף על פי שלא מת יצחק, מעלה עליו הכתוב כאילו מת ואפרו מוטל על גבי המזבח"(תשע"ב)
לך לך - נדודים 2.0 – נסיונו של אברהם (תשע"ב)
נח - היציאה מהתיבה: המבוכה, והיוזמה שהצליחה (תשע"ב)
ויחי - מה באמת זעזע את יוסף בברכתו של יעקב לבני יוסף? (תשע"א)
ויגש - המונולוג שהתפצל – על נאומו של יהודה (תשע"א)
מקץ - "ואמר ראובן דבר סכלות שיעקב ימית בניו" – האומנם? (תשע"א)
וישב - "אל תחטאו בילד ולא שמעתם, וגם דמו הנה נדרש" – האם האחים מכרו את יוסף? (תשע"א)
וישלח - תוצריה של דיפלומטיה זהירה או עוצמה כלכלית – על סיפור עזיבתו של עשו את ארץ כנען (תשע"א)
ויצא - "מעט ורעים היו ימי שני חיי" - (תשע"א)
תודלות - ברכות יצחק - כרוניקה של טעויות (תשע"א)
חיי שרה - "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו"(תשע"א)
וירא - הרהורים בעקבות הציוויים בספר בראשית: האם עדין נותר מקום לציווי פרטני של ה' אל האדם (תשע"א)
נח - המצוות בפרשה: על קרבנות ורגולציה (תשע"א)
בראשית - המצוות בפרשה: על ההבדל שבין עונשו של קין לעונשו של רוצח (תשע"א)
ויחי - המצוות בפרשה: על המצוות שבספר בראשית (תש"ע)
ויגש -המצוות בפרשה: "אל תירא מרדה מצרימה" (תש"ע)
מקץ - ניסי חנוכה – מהפרדה היסטורית להפרדה הלכתית (תש"ע)
וישב - המצוות בפרשה: "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ולא ילבין פני חברו ברבים" (תש"ע)
וישלח - המצוות בפרשה: טומאת עבודה זרה (תש"ע)
ויצא - המצוות בפרשה: הרחקה מהסכנה ושמירת הגוף (התש"ע)
תולדות - המצוות בפרשה: "מפני מה מדדו אותה – מפני המעשרות" (התש"ע)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מניעת נזקי שכנים (התש"ע)
וירא - המצוות בפרשה: ביקור חולים והכנסת אורחים – ביחד או לחוד? (התש"ע)
לך לך - המצוות בפרשה: ברית מילה ומצוות המילה (התש"ע)
נח - המצוות בפרשה: פריה ורביה (סיום) - (התש"ע)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה ??? (התש"ע)
ויחי - המצוות בפרשה: כבוד הורים לאחר המוות ואיסור ניוול המת (התשס"ט)
ויגש - המצוות בפרשה: נקימה ומחילה (התשס"ט)
וישב - המצוות בפרשה: "יש עוון גדול מזה עד מאד... והוא לשון הרע" (התשס"ט)
וישלח - המצוות בפרשה: תיקון החברה (התשס"ט)
ויצא - המצוות בפרשה: "ואשה אל אחותה לא תיקח" - כיצד נשא יעקב שתי אחיות? (התשס"ט)
תולדות- המצוות בפרשה: "ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו" (התשס"ט)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מקח וממכר של התורה וניהול חיי מסחר תקינים (התשס"ט)
וירא - המצוות בפרשה: "ארדה נא ואראה" – "שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה" (התשס"ט)
לך לך - המצוות בפרשה: "ובן שמונת ימים, יימול לכם כל זכר לדורותיכם" (התשס"ט)
נח - המצוות בפרשה: על שבע מצוות בני נח (התשס"ט)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה – מבחן התוצאה (התשס"ט)
ויחי - המצוות בפרשה: "ויעש לאביו אבל שבעת ימים" – האם מצות אבלות מן התורה? (התשס"ח)
ויגש - המצוות בפרשה: כהנים ומקרקעין (התשס"ח)
מקץ - המצוות בפרשה: מה לחנוכה ולתרי"ג מצוות? (התשס"ח)
וישב - המצוות בפרשה: הודיה על נס פרטי (התשס"ח)
וישלח - המצוות בפרשה: גיד הנשה – מהיכן נאסר? (התשס"ח)
ויצא - המצוות בפרשה: חובת הפועל כלפי בעל הבית (התשס"ח)
תולדות - המצוות בפרשה: מעמד הבכור – פסיבי או אקטיבי? (התשס"ח)
חיי שרה - המצוות בפרשה: להישבע בשם ה' (התשס"ח)
וירא - המצוות בפרשה: בקור חולים - שתי גישות שונות (התשס"ח)
לך-לך - המצוות בפרשה: מצוות מילה אחת או מספר מצוות? (התשס"ח)
עוד בנושא

 

ביתם של יצחק ורבקה המתואר בתחילת פרשתנו, היה בית ששרר בו עוני גדול, ונאבק על קיומו הפיזי. המפרנס העיקרי של הבית היה עשו, שהיה איש ציד – איש שדה. הוא היה יוצא לשדה לצוד ומביא אוכל הביתה, ולפיכך אהב יצחק את עשו – "כי ציד בפיו".

 

ומה קורה כאשר המפרנס העיקרי אינו מביא אוכל הביתה? במקרה כזה נאלצה המשפחה לאכול את האוכל הבסיסי ביותר – לחם ונזיד עדשים. זאת גם הסיבה מדוע ביזה עשו את הבכורה  - "בעבור שראה שאין לאביו עושר" (אבן עזרא על פרשתנו).

 

בשל כך, כאשר היה רעב בארץ, נאלצה המשפחה לעזוב את ביתה וללכת לגרר, אל אבימלך מלך פלשתים, אשר כרת בשעתו ברית עם אברהם (רד"ק; ועוד נשוב לכך בהמשך).

 

עונייה של משפחת יצחק זועק לנוכח ההשוואה למשפחת אברהם, ויעידו על כך התפריטים השונים ששררו בביתם. בעוד שבמשפחת יצחק אכלו, כאשר לא היה ציד, ארוחה שכללה לחם ונזיד עדשים, הרי שאצל אברהם אנו קוראים על ארוחת מפוארת שהוגשה לשלושה אורחים: "מהרי שלוש סאים קמח סולת לושי ועשי עוגות... וייקח חמאה וחלב, ובן הבקר אשר עשה וייתן לפניהם".

 

אלא שכאן נשאלת השאלה להיכן נעלם כל הכסף של יצחק ומשפחתו? הלא אברהם נתן את כל אשר לו ליצחק (כה, ה), ולאברהם, ללא ספק היה כסף ורכוש רבים מאד (ראו למשל: "ואברם כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב"... "וייקח אבימלך צאן ובקר, ועבדים ושפחות, וייתן לאברהם"... "ואברהם זקן, בא בימים, וה' ברך את אברהם בכל").  מה קרה עם הכסף והרכוש של אברהם?

 

בהעדר פירוט ברור בתורה נוכל רק לשער. השערתנו היא שלאור החלטתו של יצחק להתנתק מבית אביו, שעליה עמדנו בדברינו לפרשת וירא, בחר יצחק שלא לקבל את הרכוש המשפחתי, לנתק את הרצף וההמשכיות עם משפחתו, ולמעשה לקטוע את השושלת. להחלטה זאת היה מחיר כבד - המשפחה התדרדרה לכדי עוני מרוד. אברהם נתן אמנם את כל אשר לו ליצחק, אבל יצחק לא קיבל את המתנה. וגם כאשר היה רעב בארץ, ויצחק נאלץ לרדת לגרר, תוך ניצול הברית של אבימלך ואברהם אביו,  ניסה יצחק להמשיך למצרים, על מנת שלא להסתמך על הברית של אביו, אלא שה' מנע זאת ממנו וציווהו: "אל תרד מצרימה". באותה הזדמנות מחדש ה' את הברית עם יצחק, ומבהיר ליצחק שיש לו מקום משלו, אך גם מסביר לו היטב מי אחראי לברית זו: "עקב אשר שמע אברהם בקולי, וישמור משמרתי מצוותי, חוקותי ותורותי".

 

או אז התחיל המפנה אצל יצחק: "ויזרע יצחק בארץ ההיא, וימצא בשנה ההיא מאה שערים, ויברכהו ה'. ויגדל האיש, וילך הלוך וגדל, עד כי גדל מאוד" למפנה זה שתי פנים:ראשית, יצחק נטש את דרך ההישרדות היומיומית וההסתמכות על הציד של עשו, והחל לפעול בעצמו ולייצר לו ולמשפחתו עורף כלכלי. שנית – יצחק בחר בדרך שונה מזו של אביו. בעוד שאברהם היה נודד ממקום למקום ("הלוך ונסוע") עם רכושו, שכלל כסף וזהב ועבדים ומקנה, יצחק הלך לתחום חקלאות השדה, הצמודה למקום אחד לקרקע.  בכך ייצר יצחק מקום חדש ועצמאי לו ולמשפחתו. לא המשכו של אברהם, וגם לא הישרדות ללא המשך, אלא מקום עצמאי וחדש, לו ולמשפחתו.